אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 34578-12-13 פרץ נ' עיריית תל אביב יפו ואח'

ת"א 34578-12-13 פרץ נ' עיריית תל אביב יפו ואח'

תאריך פרסום : 24/01/2017 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
34578-12-13
18/01/2017
בפני השופטת הבכירה :
אושרי פרוסט-פרנקל

- נגד -
תובעים:
יהודה פרץ
נתבעות:
1. עיריית תל אביב יפו
2. נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ
3. ועדה מקומית לתכנון ובניה תל אביב

פסק דין


 
1. התובע הגיש את התביעה דנן על סך 135,819 ₪ נגד 3 נתבעות: עיריית תל אביב, נ.ט.ע האחראית על תכנון והקמת מערכת הסעת המונים והוועדה המקומית בעיריית תל אביב, בטענה שהתנהגו כלפיו בחוסר תום לב, עת פתחו נגדו 2 תיקי הוצל"פ ונקטו בהליכי הוצל"פ שלא כדין, תוך התעלמות מפיקדון שהפקיד התובע בקופת ביהמ"ש. התובע עותר לחייב את הנתבעות להשיב את הכספים שגבתה ולשלם לו פיצוי בגין לשון הרע ונזקים.

2. בשנת 2008 הגיש התובע נגד נתבעות 2,3 בביהמ"ש המחוזי בתל אביב תביעה לסעד הצהרתי בתיק 405/08 וביחד עם התביעה הגיש בקשה לסעד זמני. הוא הפקיד בקופת ביהמ"ש 10,000 ₪ בהתאם להחלטת ביהמ"ש, לפיה, על התובע להפקיד סכום זה להבטחת כל נזק כתוצאה ממתן צו המניעה (מוצג ת/1). הבקשה לסעד זמני נדחתה והוא חויב בתשלום הוצאות ושכר טרחה בסך 5,000 ₪. התובע הגיש בר"ע שנדחתה והוא חויב בתשלום שכ"ט בסך 5,000 ₪ נוספים.

טוען התובע, שהיה על הנתבעות למשוך מקופת ביהמ"ש את סכום ההוצאות שנפסקו לטובתן, אך הן לא עשו כן וכשבוע לאחר מתן ההחלטות פתחו 2 תיקי הוצל"פ, ולתובע, נודע על פתיחת תיקי ההוצל"פ בדיעבד.

 

3. לטענתו, התנהלו חילופי מכתבים בין בא כוחו לב"כ הנתבעות ומשלא קיבל מענה לשאלותיו, סבר התובע שתיקי ההוצל"פ נסגרו. 3 שנים לאחר מכן, הגישו הנתבעות בקשה להחייאת התיקים בטענה שהם נמחקו מחוסר מעש, ותוך התעלמות מהפיקדון שהופקד ע"י התובע. בחודש יולי 2013 נקבעה לתובע זכות לקבלת כספים מהנתבעות, כפיצוי עבור הפקעת קרקע, והנתבעות ביקשו להפחית מסכום זה את הכספים המגיעים ממנו.

ביום 1.10.13 הגיש התובע בשני התיקים בקשה בטענת "פרעתי" והתנגד לבקשה להחיאת התיקים. הנתבעות טענו שלא ידוע להם על הפקדת פיקדון, למרות שאישור על ההפקדה צורף לבקשתו.

תיקי ההוצל"פ נסגרו לאחר שקוזז מהסכום המגיע לתובע סך 20,819 ₪ שלא כדין ופניותיו להשבת הסכום לא נענו. בין היתר טענו הנתבעות, שלא ידוע להם על הפקדת הפיקדון. בהמשך נענה התובע ע"י בא כוח הנתבעות, שכיוון שאין החלטה שיפוטית המורה על העברת כספי הפיקדון לנתבעות, לא ניתן למשוך את הסכומים.

 

4. לטענת התובע, במסגרת הליכי הוצל"פ נקטו הנתבעות בהליכי עיקול אצל צדדי ג' שונים, כולל בנקים, חברות ביטוח, וזאת ברשלנות וחוסר תום לב, מה שמהווה לטענת התובע, לשון הרע.

בחקירתו טען התובע כי את ביתו ברח' התאנה 42 במתן, עזב בשנת 2006, אך לא שינה את כתובתו

במרשם האוכלוסין, לאור מצבו הרפואי. את כספי הפיקדון משך מקופת ביהמ"ש, לאחר

שהנתבעות גבו את, חובן ולאחר שנתנו לו אישור למשוך את הכסף. לגרסתו, הנתבעות יכלו למשוך

את כספי הפיקדון ללא הסכמתו.

 

5. לטענת הנתבעות, בכל אחד מההליכים בביהמ"ש המחוזי ובביהמ"ש העליון, חויב התובע לשלם לנתבעות שכ"ט 5,000 ₪ בצירוף מע"מ, דהיינו, בשני התיקים יחד 10,000 ₪ בצירוף מע"מ ובסה"כ 12,705 ₪,אך התובע בחר שלא לשלמם. לכן פתחו הנתבעות 2 תיקי הוצל"פ, ומיד עם פתיחת תיקי ההוצל"פ ביצעו הנתבעות מסירה לתובע בכתובת הרשומה ברשם האוכלוסין.

ביום 5.7.10 פנה ב"כ התובע לנתבעות בהצעת פשרה, לפיה ייתן את הסכמתו שהחובות בתיקי הוצל"פ ייגבו מעירבון בסך 10,000 ₪ שהופקד על ידו. ההצעה לא התקבלה ע"י הנתבעות כיוון שלטענתם, הסכום שנפסק להם בשני התיקים יחד הינו 12,705 ₪ כולל מע"מ ובמועד הצעת הפשרה היה החוב בתיקי ההוצל"פ 16,000 ₪. התובע ידע אודות דחיית הצעת הפשרה שלו והתעלם מקיום החוב.

 

6. בחודש ינואר 2013 נסגרו תיקי ההוצל"פ מחוסר מעש והנתבעות פנו בבקשה להחייאת התיקים. מאחר והתובע טען שוב שהפקיד כספים בקופת ביהמ"ש, ב"כ הנתבעות פנה לבהימ"ש והעלה שלא הופקד כל סכום, ורק לאחר שהתובע ימציא אסמכתא להפקדת העירבון ניתן יהיה לאתר את הפיקדון במרכז המידע. בכל מקרה, לנתבעות אין אפשרות "למשוך" כספים מקופת ביהמ"ש. התובע ידע שלא נמשכו כספים מקופת ביהמ"ש ושניתן למשוך את הכספים רק באישורו, אך הוא לא הגיש בקשה בעניין זה. בכל מקרה, כך הנתבעות, בכספי הפיקדון לא ניתן היה לייתר את פתיחת תיקי הוצל"פ שהיו נפתחים לגבי יתרת החוב.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ