אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 3456-05 דגני שפירא ושות' משרד עו"ד נ' מדינת ישראל- משרד התחבורה

ת"א 3456-05 דגני שפירא ושות' משרד עו"ד נ' מדינת ישראל- משרד התחבורה

תאריך פרסום : 02/11/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
3456-05
23/10/2014
בפני השופטת:
תמר בר-אשר צבן

- נגד -
התובעת:
דגני שפירא ושות'- משרד עו"ד
עו"ד יעקב אבימור
הנתבעת:
מדינת ישראל - משרד התחבורה
עו"ד חלי לסר (פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי))
פסק דין
 

 

ביום 4.9.2014 ניתנה החלטה המורה על הפסקת התובענה הנדונה בהתאם להוראת תקנה 154 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – תקנות סדר הדין האזרחי). עוד באותו יום (4.9.2014) הגישה התובעת בקשה לעיון חוזר בהחלטה זו ובקשה לביטול ההחלטה האמורה. הנתבעת הגיבה ביום 5.10.2014 ועל כך השיבה התובעת ביום 21.10.2014. מכאן החלטה זו.

 

רקע ועיקרי העובדות הדרושות להחלטה 

 

2.התובעת, שותפות עורכי דין, העניקה לנתבעת, מדינת ישראל – משרד התחבורה, שירותים משפטיים שכללו גביית חובות מחייבים. לטענת התובעת, לא שולם לה מלוא שכרה והנתבעת נותרה חייבת לה סכומים שונים ומכאן תביעתה הנדונה, שהוגשה עוד ביום 15.3.2005 שבה נתבע סך של 1,218,000 ₪. מנגד טוענת הנתבעת, כי התובעת לא העבירה אליה את כל הסכומים שגבתה. לפיכך ביום 25.8.2005 הגישה הנתבעת נגד התובעת תביעה אל בית המשפט המחוזי בירושלים בת"א 7328/05 ובו תבעה סך של 4,752,000 ₪ (להלן – התביעה בבית המשפט המחוזי).

 

במסגרת התביעה הנדונה החלה שמיעת ראיות לפני שנים, אך בשלב מסוים הופסקה שמיעתן. בתביעה המתבררת בבית המשפט המחוזי החלה שמיעת הראיות רק לאחרונה. הטעם להשהיית שמיעת הראיות היה נעוץ בחקירה פלילית שהתנהלה במשך השנים בעניין נושא התביעות ולאחרונה הגיע לסיומה לאחר שהוחלט כי לא יוגש כתב-אישום. לנוכח החשש שהמשך בירור התביעות עשוי לשבש את החקירה הפלילית, הושהו ההליכים בשתי התביעות.

 

אין מחלוקת בין הצדדים על כך שהצדדים לשתי התביעות זהים, כי נושא שתי התביעות הוא בעיקרו אותו נושא, כי אותם עדים אמורים להעיד בשתיהן, כי הראיות זהות וכי השאלות המונחות לפתחן של שתי הערכאות שלפניהן מתבררות שתי התביעות, זהות בעיקרן ולמצער, דומות. דומה, כי אף אין מחלוקת על כך שהחומר הרלוונטי לתביעות, הוא רחב היקף.

 

עוד נוסיף, כי התביעה הנדונה נדונה לפני כבוד השופטת שירלי רנר וכי בעקבות מינויה לכהונה בבית המשפט המחוזי, הועברה התביעה ביום 29.5.2014 להמשך שמיעתה לפניי.

 

3.ביום 29.6.2014 התקיים לפניי קדם משפט, שנועד לבחון כיצד ניתן לקדם את בירור התביעה הנדונה. בדיון זה שאלתי את הצדדים על שום מה לא אוחד הדיון בשתי התובענות ומדוע הדבר לא ייעשה עתה.

 

במענה לשאלה זו השיב בא-כוחה של התובעת, כי הוגשה לבית המשפט המחוזי בקשה לאיחוד התביעות וזאת לדבריו (עמ' 65 בפרוטוקול), "מהטעם שמדובר בצדדים זהים, מסכת עובדתית זהה וסוגיות דומות שבמחלוקת. גם הטעם שעדויות כבר נשמעו בפני בית משפט זה אינו עומד יותר, שכן המותב בתיק זה התחלף, כך שלמשקל ההתרשמות מהעדים על-ידי בית המשפט אין עוד טעם. באת-כוח המדינה הציבה מספר דרישות על מנת שהתיקים יאוחדו". למרות זאת, הבקשה נדחתה והתובעת הודיעה שאין בכוונתה לערער על ההחלטה, אך בכוונתה לנסות למצוא דרך לאיחוד התביעות בבית המשפט המחוזי. עוד הוסיף בא-כוחה של התובעת, כי אם לא יעלה בידי הצדדים להביא לאיחוד התביעות, כי אז יבקשו להשהות את שמיעת התובענה הנדונה עד סיום בירור התביעה בבית המשפט המחוזי.

 

במענה לכך השיבה באת-כוחה של הנתבעת, כי הנתבעת דווקא הסכימה לאיחוד התובענות וכי אף עתה אינה מתנגדת לאיחודן בבית משפט השלום, בכפוף שלא יוגבל סכום תביעתן. בהקשר זה נעיר, כי אין מחלוקת על כך שאם איחוד התביעות נעשה בדרך של תביעה שכנגד, אין מגבלה על סכום התביעה, היכול לחרוג אף מגדר סמכות בית המשפט. עוד הוסיפה באת-כוחה של המדינה, כי הסכמתה לאיחוד התביעות הותנתה גם בכך שהתביעות תועברנה במצבן הנוכחי, כך שהעדים שכבר העידו לא יוזמנו להעיד שוב, בעוד שהתובעת עמדה על עדות חוזרת של העדים שכבר העידו, כך שמשמעות בקשתה היא, שהתביעה הנדונה תתברר מראשיתה. כן הוסיפה, כי בהחלטתו קבע בית המשפט המחוזי, כי התובעים יוכלו לכלול במסגרת התביעה בבית המשפט המחוזי את טענת הקיזוז שהעלו, אך לא יוכלו להעלות את תביעתם לשכר ראוי, המתבררת בתביעה הנדונה.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ