אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ב. נ' מ' ואח'

ב. נ' מ' ואח'

תאריך פרסום : 06/08/2017 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
34541-09-14
20/01/2017
בפני השופט הבכיר:
ד"ר מנחם (מריו) קליין

- נגד -
התובעת:
א. ב.
הנתבעים:
1. ס. מ.
2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ

החלטה

 

 

"חרב באה לעולם על עינוי הדין"

משנה אבות ח, ב

 

עסקינן בתביעת נזיקין ע"פ חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד"). התביעה הוגשה ביום 14.9.14 ע"י גב' א.ב. (להלן: "התובעת") ילידת 1961 בגין תאונת דרכים שהתרחשה ביום 3.1.13.

מונו מומחים בתיק בתחום האורתופדיה והפסיכיאטריה שקבעו שכתוצאה מהתאונה נותרה התובעת עם נכויות צמיתות זעירות.

הצדדים הגישו תחשיבי נזק והצעתי פשרה המורכבת מסכום של 10,000 ₪ בראש נזק של פגיעה בכושר ההשתכרות, 18,000 בגין ראש הנזק כאב וסבל, וכן הוצאות רפואיות ועזרה לזולת בסך של 5,000 ₪, כך שהפיצוי שהוצע השתכלל לסך של 33,000 ₪.

על אף שההצעה ניתנה על הצד הנמוך שכן לקחתי בחשבון את הסתייגויות ההגנה מחוות הדעת והתובעת הסכימה להצעה בהודעתה מיום 20.7.16, הנתבעת דחתה את ההצעה ומשכך הוריתי לצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית. התביעה הגישה תצהיר מטעמה ומטעם בתה. ההגנה לא הגישה תצהירים.

בקדם המשפט הראשון (והיחיד) שהתקיים בתיק ביום 18/01/17 הסברתי לב"כ הנתבעת המלומדת שנשגב מבינתי את הסירוב לפשרה, כשמדובר בתיק פלת"ד, ללא כפירה בחבות או בחלות הפוליסה ומבלי שיש באמתחתה דו"ח חוקר פרטי המטיל דופי בגרסת התובעת לעניין תאונת הדרכים או תלונותיה הרפואיות.

מכל מקום, אינני נוהג לכפות פשרות. עם זאת לאור העובדה שלא עסקינן בתיק עם שאלות חבות, או תיק עם נכויות והפסדי השתכרות מרחיקות לכת, וכפי שהדברים משתקפים בעיני ביהמ"ש, ראוי ונכון לנהל תיק זה בהליך "סדר הדין המהיר".

כללי "סדר דין מהיר" קבועים בתקנות 214 א' - יב' לתקנות תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). ההליך החל דרכו בארץ בתחילת המאה ה- 21 והוכיח עצמו כיעיל מאוד בהעניקו כלים לביהמ"ש לדון בתיק באופן פרופורציונלי לסכום הכספי שבמחלוקת ומורכבות הסוגיה, תוך הבטחת טיפול מהיר והוגן במסגרת המשפט המתנהל בפניו.

לאחרונה אני ועמיתי ד"ר אביעד איגרא זכינו להוציא מהדורה שלישית לספר, "סדר דין מהיר בבתי משפט השלום" ונשאלתי רבות, על ידי עמיתיי השופטים האם לא ראוי שאף תיקי נזקי גוף פשוטים יתנהלו לפי עקרונות בסדר דין מהיר?

לדידי התשובה לשאלה זו חיובית ואף ציינתי זאת בעבר (ראו ת.א. (ת"א) 34234-07-10 חיים פלח נ' אפרים משיח [פורסם בנבו] (החלטה מיום 19.3.13); ת.א. (ת"א) 22861-05-13 יצחק איליאדזנוב נ' אמיר יוסופוב [פורסם בנבו] (החלטה מיום 22.3.14)).

על אף שתקנות סדר דין מהיר לא חלות ישירות על תיקי פלת"ד (ראו תקנה 214ב(א) לתקנות), אני סבור שההיגיון הפנימי של תקנות 214 א' עד תקנה 214 ט"ז לתקנות, חלות על כל תביעה ששווים עד כ- 75,000 ₪.

תקנות אלו הותקנו בעקבות דו"ח הלורד וולף מאנגליה (Access To Justice,1996) והתקנות האנגליות בעקבותיו (Civil Procedures Rules – PART 28). מאחורי הדו"ח מסתמנת התובנה לפיה מערכת המשפט צריכה לחלק נכון את משאביה (בין היתר המשאב של זמן שיפוטי) לפי גובה התביעה ומורכבות העניין המובא בפניה.

מטרת תקנות אלו להעניק כלים לבית המשפט לדון בתביעות באופן צודק עד כמה שאפשר, להבטיח שמעמד הצדדים יהיה שווה, לחסוך בהוצאות, לדון בתיק באופן פרופורציונלי לסכום הכספי שבמחלוקת, למורכבות הסוגיה, ותוך הבטחת טיפול מהיר והוגן במסגרת המשפט המתנהל בפני השופט (ראו מנחם קליין ואביעד איגרא, "סדר דין מהיר בבית משפט השלום", מהדורה שלישית, הוצאת נבו, עמ' 16-19).

משכך, בוטל העיקרון ולפיו "דין פרוטה כדין מאה" (מסכת סנהדרין, דף ח' עמ' א') והתקבלה התובנה לפיה כפי שתקציב הבריאות הוא מוגבל ולא ניתן להוסיף תרופות אין סוף לסל הבריאות, וכפי שתקציב החינוך הוא מוגבל ולא ניתן ליתן מענה לכל הצרכים של כל ילד בביה"ס, וכפי שתקציב הביטחון הוא מוגבל, ולא ניתן לממן אימונים לחיילים ללא סוף, כך גם תקציב מערכת המשפט מוגבל וביהמ"ש אינו יכול לאפשר את אותן זכויות הדיוניות ואותו זמן שיפוטי שמושקע בתיקים של מיליוני שקלים לתיקים של עשרות אלפי שקלים.

תיקי פלת"ד לא הוכללו בקטגוריה של תקנות סדר הדין המהיר, בין היתר בגלל סדרי דין מיוחדים בהליך זה (כגון תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1987) כפי שעולה מדברי ההסבר לתיקון מס' 5 לתקנות סדר הדין האזרחי, אך בעיקר מהסיבה הפשוטה שתביעות אלו מוגשות ללא סכום. אני סבור שלאחר מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט, קביעת אחוזי הנכות, הגשת תחשיב נזק ומתן הצעה מטעם ביהמ"ש, ברור, פחות או יותר, מה "שווה התיק" ולכן מדיניות שיפוטית ראויה צריכה ליישם עקרונות תקנות אלו - לפחות בשלב ההוכחות בתיק - גם בתיקי הנזיקין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ