אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 34167-01-15 שריקי ואח' נ' נווה אטי"ב כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ

ת"א 34167-01-15 שריקי ואח' נ' נווה אטי"ב כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ

תאריך פרסום : 07/02/2016 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי חיפה
34167-01-15
02/02/2016
בפני השופט:
דר' מנחם רניאל

- נגד -
תובעים:
1. מרדכי שריקי
2. גיא בנאמו
3. דוד צרפתי
4. רפאל אבקסיס
5. אשר בראל
6. יצחק עמר

נתבעים:
נווה אטי"ב כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ
פסק דין
 

 

1.זו תובענה למתן פסק דין הצהרתי, לפיו המגרשים אשר רכשו התובעים מן הנתבעת, אגודה שיתופית נווה אטי"ב שמקום מושבה ברמת הגולן (להלן: "האגודה"), זכאים לכל הזכויות הנלוות, לאור החלטות הרפורמה להגדלת תקן הנחלות באגודה (להלן: "הרפורמה") ובמסגרת מימושה.

 

2.ביום 30.1.07 חתמו תובעים 1,4 ו-5 עם הנתבעת על הסכמים להקצאת מגרש מגורים ב"הרחבה החדשה" בנווה אטי"ב (להלן: "הסכמי ההקצאה" ו-"ההרחבה") וביום 11.2.07 חתמו תובעים 2 ו-6 על הסכמי הקצאה כאלה. תובע 3 חתם על הסכם הקצאה רק ביום 31.10.11, וזאת כתוצאה מהליך משפט שננקט כנגד הנתבעת, שחייב אותה לעשות זאת. לטענת התובעים, רשות מקרקעי ישראל (להלן: "רמ"י") אישרה לנתבעת הקמת 76 יחידות מגורים בשטחים שהקצתה לה, כש-34 מהם עברו פיתוח, חלקם יועדו לרוכשים חיצוניים, והאחרים לבני משפחות חברי הנתבעת, אשר אינם מתגוררים בשטח הנתבעת (להלן: "בנים חוזרים"). הקצאה זו של רמ"י היתה במסגרת רפורמה במטרה להגדיל את מספר חברי הנתבעת, שעוד ידובר בה.

 

3. לטענת התובעים, הם פעלו לפי הנחיות והוראות אנשי הנתבעת, וביצעו את כל המוטל עליהם לעמוד בדרישות הנתבעת, לרבות אישור ועדת הקליטה של הנתבעת, הופנו לחתימה במשרדי ב"כ הנתבעת, חתמו על ההסכמים (למעט תובע 3 שהתעכב מסיבות טכניות), ושילמו את המוטל עליהם, אך הנתבעת סירבה לצרף חתימתה להסכמים. בתום 4 שנות סחבת, פנו התובעים לבית המשפט שקבע, בשני פסקי דין, שעל הנתבעת לצרף חתימתה להסכמים.

 

4. לטענת התובעים, בין השנים 2009-2013 נידונה רפורמה בהתיישבות ובאמצעים להרחבתה ביישובי רמת הגולן במסגרת וועדה בינמשרדית - משרד התעשייה, המסחר והתיירות ומשרד החקלאות. הוראות הרפורמה, שאושרה סופית ביום 28.3.12, חלות על התובעים, כך לטענתם, והמגרשים שהוקצו להם בהרחבה זכאים לזכויות שנקבעו לפי עקרונות הרפורמה. התובעים טוענים, כי עמדת הנתבעת היא שעקרונות הרפורמה אינם חלים על התובעים, אך במקביל, היא החתימה מחדש את הבנים החוזרים על הסכמים חדשים, שונים מההסכמים הזהים אותם נאלצה לחתום עם התובעים.

 

5.התובעים טענו, כי הם זכאים להקצאת נחלה, כולל כל הזכויות הנלוות אליה, משעמדו בכל תנאי הקבלה, שילמו כדין על פי הנדרש ורכשו כדין את זכויותיהם במקרקעין. אין להפלות בינם לבין הבנים החוזרים, והנתבעת ואנשיה פועלים בהקשר זה בחוסר תום לב מובהק, לסיכול החלטות של גופים מוסמכי על פי דין, מה עוד שהנתבעת עשתה שימוש בהחתמת התובעים על הסכמי ההקצאה כטיעון להגדלת מספר הנחלות, וכדוגמא למאמציה להגדיל את מספר התושבים, ולאחר שאושרו בקשותיה, אין היא יכולה להשליך את התובעים ככלי אין חפץ בו. מעמדם של התובעים, כך נטען, זהה למעמד הבנים החוזרים, ועם שינוי הסטטוס החוקי של המגרשים, מ"מגרשי הרחבה קהילתית" ל"מגרשי הרחבה חקלאית", אין מקום להדיר את התובעים מזכויותיהם.

 

6. לטענת הנתבעת, התובעים, שהם אנשים מבוגרים שאינם חקלאים ולא עסקו בחקלאות, זכאים אך ורק למגרש בהרחבה, ולא למשק חקלאי. נטען, כי התובעים אינם חברים באגודה, מעולם לא קיבלו משק חקלאי, לא הובטח להם משק כזה ואין לטענתם בסיס בחוזים עליהם חתמו. החוזים התייחסו רק לקבלת מגרש בהרחבה הקהילתית ולא לקבלת נחלה בישוב, וכך נקבע לטענת הנתבעת גם בפסק הדין מיום 13.11.11.

 

7.הנתבעת טענה עוד, כי התובעים שילמו באיחור את תשתיות הפיתוח הציבורי של המגרש בהרחבה, ולא השלימו את ההליכים מול הסוכנות היהודית, למרות פסק הדין. למרות שעומדת להם אפשרות לרשום בית מגורים במגרש בישוב, הם לא פנו לרשויות על מנת לממש זכות זו, ותכלית פניותיהם היא זכות בנחלה.

 

8. לטענת הנתבעת, שינוי הפרוגרמה והוספת הנחלות שיזמה הנתבעת נועדה על מנת לאפשר קליטת בנים וכרוכה בוויתור על קרקעות שהחזיקו הוריהם, בעוד התובעים קיבלו מגרשים בהרחבה, ופרשנותם למסמכים אינה נכונה. אין לתובעים זכות לנחלה, הם לא רכשו משק חקלאי והנתבעת מעולם לא התחייבה שיקבלו משק חקלאי והם מנסים, לטענת הנתבעת, להתעשר שלא כדין.

 

9.הנתבעת טענה, שבניגוד לתובעים, רוב הבנים בעלי הנחלות באגודה קיבלו נחלה לאחר שעברו הליכי קבלה באגודה החקלאית. אין דין התובעים כדין בני בעלי הנחלות ואין מדובר על זכויות חוקתיות, כפי שסברו התובעים. כמו כן, רוב הבנים החוזרים לא חתמו על הסכמים בנוגע להרחבה "שהוסבו" לטענת התובעים לנחלה. רוב בני הישוב חתמו מלכתחילה על הסכם לקבלת נחלה.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ