אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 33911-02-11 אבו ריא נ' עיסאוי

ת"א 33911-02-11 אבו ריא נ' עיסאוי

תאריך פרסום : 22/05/2016 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
33911-02-11
23/03/2014
בפני השופטת:
מירב קלמפנר נבון

- נגד -
תובע:
עלי אבו ריא
נתבע:
אחמד עיסאוי
פסק דין
 

 

בפני תביעה לתשלום שכר טרחת עו"ד.

 

התובע טוען כי בסופו של חודש 8/10 או בסמוך לכך, פנה אליו הנתבע וביקש ממנו לטפל בתביעה המתייחסת למקרקעין המצויים בכפר מנדא והידועים כגוש 17272 חלקה 24 בשטח של 630 מ"ר. הנתבע טען כי רישום המקרקעין על שם בניו נעשה תוך כדי תרמית, מרמה וזיוף חתימה, ללא ידיעתו וללא הסמתו ומשום כך ביקש לעתור לביטולו באמצעות התובע. התובע טוען כי לאחר שהנתבע המציא לידיו את מלוא המסמכים הנוגעים לתביעתו, הוא זימן את הנתבע למשרדו והבהיר לו אילו הליכים יש לנקוט לצורך קדום תביעתו וכן סוכם על שכר טרחה אשר ישולם לתובע בסך 50% משווי המקרקעין נשוא תובענת הנתבע והנתבע חתם על התחייבות לתשלום שכר הטרחה האמור. לטענת התובע, התחייב הנתבע לשלם את שכרו , גם אם טיפולו של התובע בתיק יופסק עפ"י בקשתו של הנתבע או מסיבה התלויה בנתבע. התובע טוען כי קיים התחייבותו והגיש תביעת הנתבע לבית המשפט לענייני משפחה ואף התייצב למספר דיונים אשר נערכו במסגרת התובענה , עד אשר הנתבע , מבלי להיוועץ בו הגיש הסכם פשרה עם הנתבעים לתיק בית המשפט. התובע טוען כי למד על הסכם הפשרה אך כאשר בית המשפט ביקש עמדתו לעניין בשל היותו מייצג בתיק. עוד טוען התובע כי שילם מכיסו אגרות בית משפט, הוצאות, חוות דעת גרפולוגיות, הגשת ערר לועדה לתכנון ובניה ואף הופיע בדיונים בפני הועדה בשם הנתבע. לטענתו, פנה התובע מספר פעמים אל הנתבע על מנת שיפרע את חוב שכר הטרחה בהתאם להתחייבותו, המגיע לסך של 136,016 ₪, אך ללא הועיל. מכאן תביעתו זו.

 

הנתבע טוען כי הסכים לשלם לתובע שכר טרחה בסך 5000 ₪ לאחר שהבין כי התביעה כנגד ילדיו הינה חסרת סיכוי ולפיכך הגיע עימם לפשרה. לטענת הנתבע, רשלנותו של התובע בניהול תביעתו כנגד ילדיו היא זו אשר אילצה אותו להתפשר עימם. הנתבע טוען עוד, כי שכר הטרחה המוסכם בין הצדדים, הינו על בסיס הצלחת התובע ומשהתרשל התובע במלאכתו, אין בסיס לתביעת שכר הטרחה אשר הגיש. לטענת הנתבע, התובע איחר להגיע לדיון אליו הוזמן, לא המציא כלל קבלה אודות נשיאה בשכר טרחת גרפולוג, לא הכין את התיק כראוי ולא יידע את הנתבע בפעולותיו במסגרתו. הנתבע טוען כי הסכם הפשרה הושג בידיעתו של התובע וילדיו אף יצרו קשר טלפוני עם התובע, הציעו לו שכר טרחתו בסך 5000 ₪ והוא הסכים לכך. לטענת הנתבע, הוא חב לתובע לא יותר מסכום זה ואת יתרת תביעתו יש לדחות.

 

דיון :

 

התובע הציג בפני בית המשפט "התחייבות בלתי חוזרת לתשלום שכר טרחה" מיום 4/11/08 עליה חתום הנתבע. באותה התחייבות, סיכמו הצדדים ביניהם כי היה והטיפול בתביעת הנתבע יופסק, ישולם לתובע שכר טרחה קבוע בסך של 100,000 ₪. התובע מאשר באותו מסמך (נספח א לת/1) את חתימת הנתבע בפניו לאחר שזיהה אותו. הנתבע לא הכחיש חתימתו על ההתחייבות ואף הציג בפני בית המשפט את העותק הנוסף (נ/1) מאותו המסמך ובו חתימותיהם המקוריות של הנתבע ושל התובע ובנוסף אף חתימת עו"ד וליד עיסאווי, אשר היה עד לחתימת הצדדים על כתב ה"התחייבות הבלתי חוזרת לתשלום שכר טרחה". התובע חזר והדגיש בחקירתו כי הובהר לנתבע היטב על מה חתם, ההתחייבות עליה חתם היתה פרי רצונם המשותף של הצדדים והנתבע חתם עליה רק לאחר שהוסבר לו היטב והבין במה מדובר "זו היתה הסכמה שלו והתחייבות שלו והוא הבין לפני שחתם וזה תורגם לו לערבית" (ראה עמ' 6 שורה 7 לפרוטוקול). כאשר נשאל התובע הכיצד זה בגין הטיפול בתיק אשר לא הסתיים נקבע סכום שכר טרחה נכבד של 100,000 ₪ הוא השיב כי הצדדים לא סיכמו ביניהם תשלום עבור מספר ישיבות, אלא מדובר בטיפול בתיק תביעה לעניין מקרקעין "אני הסברתי שזה לא עניין של שלוש ישיבות אלא טיפול בתביעה לביטול הרישום בקרקע, זה תביעה של סכום בקרקע בדרך כלל התשלום של שכר טרחה הוא לא פר ישיבה, זה טיפול בתיק לכל דבר ועניין". (ראה עמ' 8 שורות 30 –32 לפרוטוקול). מעדותו של התובע עולה, כי הנתבע נטל חלק פעיל בגיבוש ההסכם "הלקוח היה בטוח בעצמו ואמר לי שהוא מוכן גם שירשום שישלם לי מליון שקל. הוא אמר לי שאכין הסכם והוא יחתום עליו וזה מה שקרה...הוא הציע חמישים אחוז מהבחינה שהוא היה בטוח בעצמו, אמרתי לו שאם הוא משלם באחוזים, אני אבקש חמישים אחוז מערך הקרקע" (ראה עמ' 9 שורה 26 ואילך לפרוטוקול).

חיזוק לעדותו זו של התובע ניתן למצוא בעדותו של עוה"ד עיסאווי , אשר אישר כי נכח במעמד החתימה על ההתחייבות לתשלום שכר הטרחה וכי השפה המדוברת באותו המפגש היתה ערבית וכי הוא עצמו אימת חתימת הנתבע על הסכם שכר הטרחה "ש. אתה חתמת כעד שהוא הבין על מה שחתם בפניך? ת. מובן מאליו. אימתתי את החתימה של הנתבע על ההסכם של שכ"ט" (ראה עמ' 13 שורה 32 – עמ' 14 שורה 1 לפרוטוקול).

הנה כי כן, משתי עדויות אלו עולה כי הנתבע פנה אל התובע בבקשה לטיפול משפטי. התובע נענה ונקשר ביניהם הסכם המוצא ביטויו במסמך הקרוי "התחייבות בלתי חוזרת לתשלום שכר טרחה". המסמך משקף את רצונם של שני הצדדים והנתבע נטל חלק פעיל בהכנתו, הוסבר לו והבין היטב את אשר נכתב במסמך וחתם עליו מרצונו.

העד מטעמו של התובע, עוה"ד ראוי עבדל חאמיד, אשר ניסה לפשר בין הצדדים, העיד כאשר נשאל באם הנתבע העלה בפניו טענה כלשהי באשר להסכם "ש. אמר כי חתם בלחץ ולא הבין ? ת. לא אמר, הוא רק אמר שהוא רוצה פשרה. הוא לא אמר לי שהוא לא הבין את מה שחתם" (ראה עמ' 15 שורות 18-19 לפרוטוקול).

 

הגנת הנתבע התבססה על טענתו בכתב ההגנה, לפיה התרשל התובע במלאכתו ומשכך נאלץ להתפשר עם ילדיו, אותם תבע ומשהתבססה ההתחייבות לתשלום שכר טרחה , כך לטענת הנתבע, על סיכויי הצלחה, הרי שלא מגיע לתובע יותר מסך של 5000 ₪. טענות אלו של הנתבע נטענו בעלמא, הופרכו על נקלה באמצעות עדי התובע ולא הובאה מטעמו אף לא בדל ראיה אשר תתמוך בטענות אלו.

הנתבע התבקש להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו בהחלטתי מיום 2/2/12. הנתבע הגיש בקשת ארכה, באמצעות מייצג מטעמו, אך על אף ארכה אשר ניתנה לו ביום 29/2/12 לא טרח להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו ולפיכך הוריתי ביום 2/4/12 בהתאם להוראות תקנה 168(ב) לתקסד"א כי לא יורשה עוד להגישם. ביום 4/4/12 הגיש הנתבע בקשה נוספת להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו וטען כי מדובר בטעות משרדית של בא כוחו. לפנים משורת הדין, הותר לנתבע בהחלטתי מיום 4/4/12 להגיש תצהיריו בכפוף להפקדת הסך של 1500 ₪ עד ליום 3/5/12.

הנתבע שילם, ככל הנראה בשגגה את המחצית השניה של אגרת בית המשפט בסך של 1734 ₪. אלא שכאשר התבררה הטעות והושבו אליו כספי האגרה אותם שילם בטעות, בהתאם לבקשת בא כוחו, לא טרח להפקיד בקופת בית המשפט את הסכום עליו הוריתי בהחלטתי מיום 4/4/12 ומשכך נותרה ההחלטה בדבר אי הגשת תצהירי הנתבע בעינה.

ביום 7/1/13 הגיש התובע בקשתו למתן פסק דין כנגד הנתבע, על בסיסה של תביעתו ובהעדר תצהירי עדות מטעמו של הנתבע. בהחלטתי מיום 7/1/13 פרטתי את המסכת העובדתית האמורה לעיל וניתנה לנתבע שוב ההזדמנות למלא אחר החלטתי מיום 4/4/12 בדבר הפקדת הסך של

1500 ₪ בתוך 7 ימים. הנתבע עתר למתן ארכה וניתנה לו האפשרות להפקיד את הסך דלעיל עד ליום 20/1/13, אלא שהנתבע אף הפעם בחר שלא לעשות כן ומשכך נותרה על כנה ההחלטה בדבר אי הגשת תצהירי הנתבע.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ