אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 33760-12-14 עירית תל-אביב-יפו נ' הדר הגשר בעמ

ת"א 33760-12-14 עירית תל-אביב-יפו נ' הדר הגשר בעמ

תאריך פרסום : 17/07/2017 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
33760-12-14
13/07/2017
בפני השופט:
יגאל נמרודי

- נגד -
התובעת:
עירית תל אביב יפו
הנתבעת:
הדר הגשר בע"מ
החלטה

הנתבעת הגישה שתי בקשות – אחת ביום 2.3.2017 והשנייה ביום5.4.2017.

בבקשה מיום 2.3.2017 עותרת הנתבעת לשלושה סעדים חלופיים: האחד, כי בית המשפט יורה לתובעת להשלים את הסדרת חכירת הנתבעת ותשלום דמי חכירה לתקופת הביניים, עד להחלטת בית המשפט המחוזי בהליך המתנהל לפניו; וכי עם תשלום דמי החכירה בהתאם להסדר הביניים תמחק התובענה; השני – מחיקת התובענה מחמת חוסר מעש תוך חיוב התובעת בהוצאות. הנתבעת מדגישה כי התובעת הפרה כשבע החלטות שיפוטיות; השלישי – כי יעוכב ההליך בתובענה שבפניי מחמת הליך תלוי ועומד וזאת עד להכרעה בתיק המתנהל בפני בית המשפט המחוזי (ת.א. 21015-08-10). זאת בהתבסס על הנימוקים שהועלו על ידי הנתבעת בבקשה קודמת שהגישה לעיכוב הליכים (בקשה מס' 1). בבקשתה מיום 5.4.2017 מבקשת הנתבעת למחוק את התובענה מחמת חוסר מעש.

התובעת הגישה ביום 19.4.2017 הודעה ובקשה להמשיך את ניהול ההליך. ביום 9.5.2017 הוגשה בקשת הנתבעת למתן החלטה בבקשותיה שלעיל. בהתאם להחלטה מיום 15.5.2017, הגישה התובעת ביום 30.5.2017 את תשובתה לבקשות תחת הכותרת "הודעה מטעם התובעת". הנתבעת הגישה תגובה לתשובה ביום 6.6.2017.

אדון בדברים כסדרם.

לטענת הנתבעת, במסגרת הדיון מיום 30.3.2015 הגיעו הצדדים להסכמה דיונית לפיה על התובעת להתקשר עם הנתבעת בהסדר הביניים, כפי נוסחו בנספח 8 לכתב התביעה (הסדר אשר הוצע על ידי התובעת למחזיקים שחכירתם הסתיימה) (להלן – "הסדר הביניים"). הנתבעת טוענת כי הצדדים החלו ביישומו של הסדר הביניים על סמך ההסכמה הנ"ל. בהתאם נבחרו על ידי התובעת שני שמאים לשום את המקרקעין נשוא התביעה ושכר טרחתם שולם להם על ידי הנתבעת. הנתבעת מעלה טענות בקשר עם עיכוב מסירת השומה של אחד השמאים לידיה.

הנתבעת טוענת עוד כי רק ביום 8.3.2016, טענה לראשונה התובעת בפניה כי בשל חריגות בנייה במקרקעין מופסקת חכירת הנתבעת בנכס. הנתבעת מבהירה כי הודעת התובעת בדבר חריגות הבנייה מהווה שינוי חזית. כן היא טוענת טענות נוספות בהקשר לחריגות הבנייה (לכאורה).

לטענת התובעת לא הייתה כל הסכמה דיונית בין הצדדים. התובעת מבהירה כי מדובר בניסיונות לפתרון המחלוקת מחוץ לכותלי בית המשפט וכי הטענות בדבר חריגות הבנייה הועלו במסגרת משא ומתן לפשרה ואינן מהוות הרחבת חזית. התובעת טוענת עוד כי לא ניתן לחדש את החכירה במסגרת הסדר הביניים, זולת אם תתחייב הנתבעת לפעול לפי נוהל חידוש חכירה לחוכרים שנמצאו בנכס שבשליטתם חריגות בנייה. לטענת התובעת הנתבעת מצויה במקרקעין ללא הסכמתה, מבלי חידוש הסכם החכירה וללא תשלום דמי חכירה או דמי שימוש. התובעת מבקשת להמשיך את ניהול ההליך.

כאמור, הנתבעת מבקשת "לכפות על התובעת לכבד את ההסדר הדיוני מיום 30.3.2015 ולמחוק את תביעתה". המשמעות היא כי הנתבעת מבקשת לכפות על התובעת לחתום עמה על הסדר הביניים. איני סבור כי ניתן לראות בהחלטה מיום 30.3.2015 כהסדר דיוני מחייב המאפשר לכפות על התובעת חתימה על הסכם ביניים. מתן תוקף של החלטה להסדר דיוני אינו נעשה בדרך אגב. הסדר דיוני מפורט לחתימה על הסכם הביניים לא הוצג – אלא שהצדדים התנהלו בעניין זה בעצמם ובקשו הארכות מועד להודעה בדבר מצב הדברים ביניהם, מפעם לפעם. אמנם הצדדים הסדירו ביניהם מתווה פעולות לשם הסדרת החכירה, אולם אין די בכך כדי לחייב צד להתקשר בהסכם, שעה שלטענתו קיימות נסיבות חדשות שאינן מאפשרות לו לחתום על ההסכם והעניין גם הובהר על ידו במהלך הדיון (כדוגמת חריגות הבנייה הנטענות בענייננו).

ויובהר - במסגרת החלטה מיום 30.3.2015 הוצע לנתבעת לחתום על הסכם ביניים. היה על הנתבעת להודיע עמדתה בעניין. הנתבעת הודיעה על נכונותה לחתום על ההסכם והצדדים בצעו פעולות אשר נועדו לקדם את חתימת הסכם הביניים. יחד עם זאת, הסכם כאמור לא נחתם. לפיכך גם בדיון ביום 31.5.2016 הוצע על ידי בית המשפט כי הצדדים יחתמו על הסכם ביניים, תחת מחאה של כל צד. מהדיון שנערך ביום 26.1.2017 עלה כי סוגיית חריגות הבנייה (ככל שקיימות – ועניין זה אינו בא בגדרו של תיק זה) היא שעומדת ביסוד חוסר הסכמת הצדדים לחתום על הסכם הביניים. ב"כ התובעת הבהיר בדיון האמור כי לא ייחתם הסכם ביניים במידה ולא תיחתם תוספת המתייחסת לחריגות הבנייה. הצדדים הסכימו לקיים פגישה במטרה לבחון את סוגיית חריגות הבנייה. פגישה כאמור לא התקיימה.

העובדה כי בית המשפט בעצמו הציע פעם נוספת, בדיון מאוחר יותר, כי הצדדים יחתמו על ההסכם וכמו גם העובדה כי הצדדים סיכמו להיפגש על מנת לבחון את סוגיית חריגות הבנייה, ככל שישנן, מעידה על כך כי הצדדים לא הגיעו להסכמה בדבר הסדרת החכירה במהלך תקופת הביניים. בהעדר הסכמה, בית המשפט אינו יכול לחייב צד להשלים את חתימת ההסכם.

אשר לטענות הצדדים, שניהם, בדבר חריגות הבנייה - יובהר כי התביעה לפניי הינה תביעה לסילוק ידה של הנתבעת מהמקרקעין נשוא התביעה, זאת בשל אי חידוש הסכם החכירה בין הצדדים. כן נתבעים דמי שימוש כמפורט בכתב התביעה. חתימת הצדדים על הסדר הביניים הועלתה במסגרת הצעה שתאפשר להסדיר את החזקת הנתבעת במושכר לתקופת הביניים, עד להכרעה בהליך המתנהל בפני בית המשפט המחוזי. סוגיית חריגות הבנייה הועלתה על ידי התובעת על מנת להסביר את סירובה לחתום על הסכם הביניים (ולא כעילה חדשה ועצמאית לסילוק ידה של הנתבעת במקרקעין). איני מקבל את טענת הנתבעת לפיה סוגיית חריגות הבנייה מהווה שינוי חזית. סוגיית חריגות הבנייה (ככל שקיימות) אינה מהווה חלק מגדר המחלוקת בתביעה לסילוק יד שבפניי. לפיכך גם איני נדרש לטענות הנתבעת בדבר המועד להעלאת טענות בדבר חריגות הבנייה על ידי התובעת, לקיומן או היעדרן של חריגות בנייה או למשמעותן של חריגות בנייה (לכאורה) לעניין המשך קיומו של הסכם החכירה.

הנתבעת מבקשת לחילופין כי התביעה נגדה תימחק מחמת חוסר מעש. בהעדר תשובה לבקשה מיום 2.3.2017, הגישה הנתבעת ביום 5.4.2017 גם בקשה נפרדת למחיקת התובענה מחמת חוסר מעש. הנתבעת מפנה להחלטות שיפוטיות אשר הופרו לטענתה על ידי התובעת. לשיטתה של הנתבעת, מדובר בחוסר מעש מגמתי הננקט על ידי התובעת באופן שיטתי ומתמשך.

איני רואה מקום להיעתר לבקשה למחיקת התביעה מן הטעם הזה. מחיקת כתב טענות של בעל דין, אשר משמעה, פגיעה קשה בזכות הגישה לערכאות, הינה צעד מחמיר אשר לא בנקל ייעתר לו בית המשפט. מן הראוי כי הסכסוך בין הצדדים יוכרע לגופו. הנסיבות במקרה זה אינן מצדיקות מתן סעד קיצוני מסוג זה.

בהעדר הסדר בין הצדדים אשר יגבש את ההסכמות בקשר עם החזקת הנתבעת במושכר, אני מורה כדלקמן:

התובעת תגיש תצהירי עדות ראשית מטעמה עד ליום 1.10.2017.

הנתבעת תגיש תצהירי עדות ראשית מטעמה עד ליום15.11.2017.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ