אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 33692-09-14 אזולאי נ' זראי

ת"א 33692-09-14 אזולאי נ' זראי

תאריך פרסום : 01/08/2016 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום אשדוד
33692-09-14
28/07/2016
בפני השופט:
גיל דניאל

- נגד -
תובע:
עו"ד משה אזולאי
נתבעת:
רות זראי
החלטה

בהתאם לתקנה 130(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 רשאי בית המשפט למנות מומחה מטעמו בכל שלב בדיון, לאחר שניתנה לבעלי הדין ההזדמנות להעלות טענותיהם.

בדיון שנערך הבאתי בפני הצדדים את האפשרות למנות כבר בשלב זה מומחה מטעם בית המשפט, לבחינת המחלוקות הקיימות בין הצדדים ביחס לשירותים המקצועיים שניתנו על ידי התובע, אשר נוגעים לתחום הספציפי בו מדובר ולשכר המגיע לתובע בגין שירותיו.

לאחר ששקלתי את עמדת הצדדים ובחנתי את המחלוקות הקיימות בין הצדדים בהליך זה, הגעתי למסקנה כי יש מקום להורות על מינוי מומחה מטעם בית המשפט, שהינו עו"ד בעל ניסיון בתחום הרלבנטי, תחום דיני המשפחה לרבות התדיינות בסכסוכים בין בני זוג, אשר בנוסף הינו גם בעל ניסיון בפעילות בתחום הרלבנטי במוסדות לשכת עורכי הדין.

מומחה בעל ניסיון כאמור יכול לחוות דעתו המקצועית אודות הנהוג והמקובל במתן שירותים של פרקליט ללקוח בתחום דיני המשפחה ובכלל זאת גם לבחינת גובה השכר הראוי המגיע לתובע בגין עבודתו. בהקשר זה יצוין, כי אין במינוי המומחה ובבקשה למתן חוות דעתו אשר תתייחס גם להיבט השכר הראוי, כדי להביע דעה בדבר זכותו של התובע לקבלת שכר ראוי דווקא (התובע דורש לפסוק לו שכר לפי האמור בחוזה שכר הטרחה). כך גם יש לציין כי גובה השכר הראוי יכול לשמש כאמת מידה המסייעת לבית המשפט לבחינת טענות הצדדים במחלוקת ביניהם.

על המומחה יהיה לחוות דעתו בכלל המחלוקות הקיימות בין הצדדים ביחס לשירותים המקצועיים שניתנו על ידי התובע, ובכלל זאת לשכר המגיע לתובע בגין שירותיו בעניין על רקע נסיבות המקרה, לרבות הסכם שכר הטרחה, הפעולות שבוצעו על ידי התובע במסגרת ייצוגה של הנתבעת והשלב אליו הגיע הטיפול.

בהקשר זה קבעה הפסיקה (ע"א 136/92 ביניש עדיאל עורכי דין נ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ, פ"ד מד(5) 114, בעמ' 125):

"קביעת השכר הראוי בגין טרחת עורך-דין צריך שתיעשה בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו. שיעורו של השכר הראוי אינו בגדר ידיעה שיפוטית, ואין בית המשפט מוסמך לקובעו על-פי שיקול דעתו בלבד, בלי שקביעותיו תתבססנה על ראיות שהובאו לפניו"

ובהמשך (עמ' 126) נקבע כי:

"עקב הרב גוניות, המורכבות והדינאמיות של הטיפול המשפטי-מקצועי, לענפיו השונים, יש להוכיח את אמות המידה והשיקולים הרלוואנטיים לקביעת השכר הראוי, בכל מקרה ומקרה לגופו, באמצעות מומחים אשר, על סמך ניסיונם המקצועי, מחווים את דעתם על הנוהג הקיים בקשר לכך באותו מיגזר מקצועי."

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ