אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 33308-09-14 פלוני נ' מדינת ישראל ואח'

ת"א 33308-09-14 פלוני נ' מדינת ישראל ואח'

תאריך פרסום : 28/03/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
33308-09-14
19/03/2015
בפני השופטת:
ריבה ניב

- נגד -
תובע/ משיב:
פלוני
נתבעים/ מבקשים :
1. מדינת ישראל
2. צבא הגנה לישראל - הפרקליטות הצבאית

פסק דין
 

 

לפני בקשה לסילוק על הסף אשר הוגשה על ידי הנתבעים- מדינת ישראל- משרד הביטחון וצבא ההגנה לישראל.

2.הרקע לבקשה-

התובע, יליד שנת 1949, שוחרר מצה"ל בשל נכות צבאית, כשהוא בדרגת רב סרן וגילו – 34 שנים.

עם פרישתו, זכאי היה התובע לקבלת גמלה חודשית קבועה. התובע ביצע הסדר היוון לכל החיים, במסגרתו קיבל דמי היוון על חשבון קצבאותיו העתידיות. במסגרת ההסדר, נוכה מגמלאות התובע, תשלום חודשי להחזר דמי ההיוון.

לאחר שנים במהלכן נוכו מגמלאות התובע ההחזרים, תוקן החוק הנוגע להסדר ההיוון של גמלאי צה"ל ונקבע כי ההחזר לא יימשך לאורך כל חיי הגמלאי, אלא יופסק על פי מועדי הפרישה וגילאי הגמלאים. לעמדת התובע, לא נקבע הסדר ראוי להחזר רטרואקטיבי של התשלומים ששולמו ביתר. יצויין כי התיקון, על פיו היה על המדינה להפסיק את ניכוי התשלומים עם הגיעו לגיל 50, נכנס לתוקף רק בהגיע התובע לגיל 62.

3.לטענת התובע, הסדר ההיוון לכל החיים גרם לנזק כלכלי לגמלאי צה"ל והביאה לכך ששילם לקופת המדינה סכומים ביתר. לעמדתו, הנתבעים, אשר היו מודעים לאורך השנים לכך שמדובר בהסדר פוגעני ואף שינו אותו ביחס לגמלאים אחרים בשירות הציבורי- המשיכו לעודד גמלאי צה"ל ליטול חלק בהסדר ובכך רשלנותם.

עוד טוען התובע כי הנתבעים התרשלו בכך שלא לפעול לתיקון התקנות הרלוונטיות עוד קודם למועד תיקונן וזאת הואיל והמידע הרלוונטי היה בידיהם זמן ניכר קודם לתיקון. לשיטתו, הנתבעים חבים חובת זהירות מוגברת- הן מושגת והן קונקרטית- כלפי חיילי צבא הקבע וגמלאי צה"ל, אשר אינם יכולים להתאגד כארגון עובדים נגד מעסיקיהם אלה ועל כן יש לקבוע כי פעלו ברשלנות.

עוד מציין התובע כי שינוי החקיקה ותיקון התקנות הרלוונטיות, בסופו של יום, מהווה הודאת בעל דין מטעם הנתבעים, כי ההסדר שחל עד למועד התיקון לא היה ראוי.

אשר על כן, עותר הוא להשבת הכספים ששילם ביתר וזאת מכוח עוולת הרשלנות, עשיית עושר ולא במשפט וכן הפרת חובת הנאמנות.

4.טענות המבקשים, בתמצית-

המבקשים עותרים לסילוק התביעה על הסף ולחילופין להורות למשיב להמציא להם פרטים נוספים. כן, מבקשים הארכת מועד להגשת כתב הגנתם.

לעמדתם דין התביעה להידחות בהיעדר עילה. עניינה של התובענה נסוב סביב רשלנותם, לכאורה, של הנתבעים אשר לא פעלו לתיקון החקיקה הרלוונטית לגמלאי צה"ל. דא עקא, הדין איננו מכיר ברשלנות הנוגעת לחקיקה והמדינה וזרועותיה אינן חבות זהירות מושגית כלפי הנתונים למרות החוק ואזרחי המדינה.

זאת ועוד, טענותיו של המשיב הנוגעות לתקנות ההיוון ורלוונטיות לכלל גמלאי צה"ל, נידונו זה מכבר בפסיקת בית המשפט העליון, בה נקבע כי לא חלה על המדינה החובה לתקן את התקנות בעניין זה. בכך, למעשה, נשמטת הקרקע תחת תביעתו של המשיב.

5.עוד טוענים המבקשים כי דין התביעה להידחות מחמת היעדר סמכות עניינית. לעמדתם- הדרך לתקיפת החלטת הממונה על תשלום הגמלאות בצה"ל, איננה באמצעות הגשת תביעה לבית משפט זה, כי אם הגשת ערעור לוועדת הערעורים. כך אף בכל האמור לטענות מנהליות, אשר אין זה המקום להעלותן. לפיכך, ככל שקמות למשיב טענות הנוגעות להשבה רטרואקטיבית- עליהן להתברר במסלול זה. בהקשר זה, מציינים המבקשים כי מבירור שנערך, נמצא כי המשיב הגיש ערעור במסלול זה, אולם מסיבותיו שלו- בחר למחקו.

6.בנוסף, טוענים המבקשים להתיישנות עילת התביעה. לטענתם, נועדה הגשת התביעה לבית משפט זה, לעקוף את הסדרי ההתיישנות שנקבעו בתקנות הרלוונטיות. כך, לו היה המשיב מגיש השגותיו במתווה הראוי- היתה תביעתו מתיישנת. כן, לוקה התביעה בשיהוי.

כך אף במישור הנזיקי- משנזקו של המשיב התגבש עם הגיעו לגיל 50- בשנת 1999- הרי שבמועד בו הוגשה התביעה חלפו 15 שנים ממועד קיום הנזק ותם מירוץ ההתיישנות.

לעניין זה טוענים המבקשים, כי בבג"צ "הצוות" אשר דן בעניין דומה, נקבע כי תקום ועדת חריגים אשר עליה תוטל המלאכה לבחון באופן פרטני בכל מקרה לגופו- את הקטנת או הפסקת החזר ההיוון. משעה שבענייננו הגיש המשיב בקשתו לועדת החריגים וזו נדחתה- הרי שמיצה את כל ההליכים ואין הוא יכול עוד להעלות טענותיו.

7.אשר לבקשה למתן פרטים מציינים המבקשים כי הואיל והמשיב לא ציין בתביעתו הליכים קודמים בהם נקט ואשר רלוונטיים לענייננו ולבחינת התיישנות התביעה- מבוקש כי בית המשפט יורה לו לפרטם בתצהיר ערוך כדין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ