אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 33126-08-11 אולו ואח' נ' שיכון ובינוי נדל"ן (השקעות וייזום) בע"מ ואח'

ת"א 33126-08-11 אולו ואח' נ' שיכון ובינוי נדל"ן (השקעות וייזום) בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 19/10/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
33126-08-11
11/10/2015
בפני השופטת:
כרמלה האפט

- נגד -
התובעים:
1. שלמה אולו
2. אלנה אולו

הנתבעות:
1. שיכון ובינוי נדל"ן (השקעות וייזום) בע"מ
2. פרשקובסקי השקעות ובניין בע"מ

פסק דין
 

 

בפניי תביעה לפיצוי כספי – בגין ליקויי בנייה ונזקים נוספים – על סך של 140,000 ₪.

 

 

רקע:

 

  1. התובעים הם זוג נשוי.

     

  2. הנתבעות הינן חברות קבלניות אשר בנו את דירה 4 הנמצאת ברחוב יוספזון 6 ברחובות (להלן: "הדירה").

     

  3. ביום 11/5/09 רכשו התובעים את הדירה מאת הנתבעות על יסוד הסכם מכר שנכרת ביניהם (להלן: "ההסכם" ו/או "הסכם המכר") (נספח א' לכתב התביעה).

     

  4. התובעים נכנסו לדירה ביום 21/12/10.

     

     

    טענות הצדדים

     

  5. טוענים התובעים כי לאחר שקיבלו את הדירה נתגלו בה ליקויי בנייה רבים וביניהם גם ליקויי רטיבות, אשר לא תוקנו על ידי הנתבעות. לתימוכין הם מפנים לחוות דעת מומחה מטעמם, הקובע כי בדירה ליקויי בנייה שעלות תיקונם תעמוד על סך של 119,497 ₪ (נספח ב' לכתב התביעה), וטוענים כי יש לחייב את הנתבעות בעלות זו כמו גם בתשלום ההוצאות הנלוות.

     

  6. עוד טוענים התובעים כי הנתבעות הציגו בפניהם חוות דעת נגדית, בה נקבע כי בדירה ישנם ליקויים מזעריים בלבד ומשכך כי יש לראות בהן כמי שמכחישות את עצם קיום הליקויים ומכל מקום כמי שאיבדו את הזכות לתקנם.

     

  7. במקביל טוענים התובעים כי יש להעדיף את חוות הדעת שהוגשה מטעמם על פני חוות דעתו של המומחה שמונה מטעם בית המשפט ומדגישים כי אין המדובר במומחה מוסכם. לחילופין טוענים הם כי יש לקבל את חוות דעת המומחה שמונה מטעם בית המשפט ולהוסיף עליה רכיבים שונים ביניהם: תוספת בגין מנגנון נעילת דלת הכניסה בסך של 1,817 ₪; תוספת בגין תיקון מסתור הכביסה כך שיהווה הגנה נאותה כמעקה בסך של 1,168 ₪; תוספת בגין יישור תליית דוד המים בסך של 779 ₪; תוספת בגין תיקון אוורור חדר הרחצה בסך של 1,947 ₪; ותוספת בגין הנמכת הכיור בסך של 779 ₪ (להלן ביחד: "הרכיבים הנוספים").

     

  8. לטענתם תיקון כלל הליקויים בדירה ידרוש את פינוייה למשך חודשיים לפחות, ומשכך יש לקבוע להם גם פיצוי בגין דיור חלופי והוצאות העברת הדירה בסך של 15,000 ₪.

     

  9. על האמור מוסיפים התובעים כי אף לאחר שנכנסו לדירה המשיכו עובדי הנתבעות לעבוד בה תקופה לא מבוטלת של 3 חודשים, באופן שפגע בפרטיותם ובאיכות חייהם.

     

    לא רק זאת אלא שלטענתם במהלך התקופה גרמו העובדים האמורים לנזקים נוספים לרכושם ובנוסף נגנבו מהדירה מכשיר איי פוד וסוני פלייסטיישן. משכך הם מבקשים לחייב את הנתבעות בתשלום פיצוי בגין מכשירים אלה בסך של 5,000 ₪.

     

  10. כן הם מוסיפים כי עם קבלת הדירה נאלצו גם להתגורר ביחד עם ילדיהם באוהל שהוצב בגינה שבדירה, ללא מטבח, ולחיות על אוכל מהיר. משכך טוענים הם כי ילדיהם חלו לעיתים תכופות, מה שבתורו גרם להם להיעדר מספר רב של פעמים מן העבודה. משכך טוענים הם כי יש לחייב את הנתבעות בתשלום סך של 12,000 ₪ בגין ניצול ימי חופשה וימי מחלה.

     

  11. ועוד כי במהלך אותה תקופה נפגע בנם מתריס שנפל ופגע בגופו וזאת לאחר שהנתבעות תיקנו את אותו תריס מספר פעמים קודם לכן. משכך טוענים הם כי יש לחייב את הנתבעת בתשלום סך של 20,000 ₪ בגין רכיב זה.

     

  12. לבסוף טוענים התובעים כי נוכח התנהלות הנתבעות (בעיקר לאחר מסירת הדירה) נגרמה להם עגמת נפש רבה, בזבוז זמן, הטרדה ואבדן הנאה מהדירה.

     

  13. לצרכי אגרה העמידו התובעים את כתב תביעתם על סך של 140,000 ₪.

     

  14. מנגד טוענות הנתבעות כי הדירה נמסרה לתובעים קודם למועד המסירה אשר נקבע בהסכם המכר וזאת בשל התעקשותם ולאחר שהבטיחו כי הם ישתמשו בדירה רק לצורך אחסנת ציוד אך לא לצורך מגורים. הנתבעות מוסיפות בעניין זה כי התובעים ידעו היטב שהדירה אינה מוכנה למגורים באופן מלא וכן כי עדיין לא בוצעה בה ביקורת חשמל ולא ניתן לה טופס 4.

     

  15. לטענתן חרף האמור ובניגוד להתחייבותם עברו התובעים להתגורר בדירה עם מסירתה כמתואר.

     

  16. עוד טוענות הנתבעות כי לאורך כל הדרך, הן לפני מועד מסירת הדירה והן לאחריו, הן ביקשו לתקן את ליקויי הבנייה שנמצאו בדירה ואף הציעו לתובעים למנות גורם שלישי אשר יכריע במחלוקת ביניהם, נוכח הפער בין חוות דעת המומחים מטעם כל אחד מהצדדים. על כל פנים לטענתן ומשלב כלשהו, לא אפשרו להן התובעים להמשיך בתיקונים. משכך טוענות הן גם כי לא קיבלו הזדמנות נאותה לתקן את ליקויי הבנייה בדירה.

     

  17. לטענתן יש איפוא לאפשר להן לתקן את ליקויי הבנייה שנמצאו בדירה בהתאם לחוות דעת המומחה מטעמן, והיות שמדובר בליקויי בנייה מזעריים (בסך כולל של 7,730 ₪ בתוספת מע"מ), אין גם צורך בפינוי הדירה בעת התיקון.

     

  18. לחילופין טוענות הן כי יש לקבל את האמור בחוות דעת המומחה אשר מונה מטעם בית המשפט ככתבה וכלשונה ללא תוספת שהיא.

     

  19. מעבר לאמור טוענות הנתבעות כי יש להורות על דחיית יתר רכיבי התביעה לרבות פיצוי בגין עגמת נפש, דיור חלופי והוצאות.

     

     

    ראיות הצדדים

     

  20. במהלך הדיון שבפניי מונה מומחה מטעם בית המשפט אשר הגיש את חוות דעתו בה קבע מהם הליקויים הקיימים בדירה כמו גם מה תהיה העלות של תיקונם. המומחה מצא כי עלות התיקון תעמוד על סך של 62,478 ₪, וכי העבודות יימשכו כ-15 ימי עבודה וידרשו את פינוי הדירה למשך 10 ימי עבודה (להלן: "המומחה מטעם בית המשפט" או "המומחה").

     

  21. עוד במהלך הדיון שבפניי הסכימו הצדדים לכך שפסק הדין בתיק זה יינתן על יסוד כתבי הטענות, התצהירים, חוות הדעת והסיכומים מטעמם, ללא צורך בשמיעת עדויות.

     

  22. משכך בעת כתיבת פסק הדין עמדו בפניי טיעוני הצדדים בכתבי טענותיהם ובסיכומיהם, חוות הדעת מטעמם וכן חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט כמו גם תשובותיו לשאלות ההבהרה שהוגשו לו מטעם התובעים.

     

  23. אזכיר עוד כי לאחרונה עודכן שיעור המע"מ ל-17% ומשכך כי זהו שיעור המע"מ אותו הבאתי בחשבון.

     

     

    דיון 

     

    ליקויי הבנייה

    הזדמנות נאותה לתקן

     

  24. סעיף 4ב' לחוק המכר (דירות), תשל"ג – 1973, קובע:

     

    "(א) התגלתה אי-התאמה או אי התאמה יסודית הניתנות לתיקון, על הקונה או קונה המשנה לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקנה, ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר."

     

    (ב)חזרה והתגלתה אי-ההתאמה או אי-ההתאמה היסודית לאחר שהמוכר תיקן אותה פעם אחת או יותר במשך שנתיים שתחילתן במועד הודעת הקונה או קונה המשנה בדבר אי-ההתאמה או אי-ההתאמה היסודית, או שתיקונה של אי-ההתאמה או אי-ההתאמה היסודית דחוף והמוכר לא תיקן אותה בתוך זמן סביר ממועד הודעת הקונה או קונה המשנה כאמור, רשאי הקונה או קונה המשנה לתקנה והמוכר יישא בהוצאות התיקון."

     

  25. בת"א (י-ם) 978/95 מילון נ' שיכון עובדים בע"מ (פורסם בנבו) [מיום 24/4/01] הובהר בעניין זה מפי כב' השופט מ' גל כי:

     

    "...לפי סעיף 4ב לחוק המכר דירות, על הקונה לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקן את אי ההתאמה ועל המוכר לעשות כן תוך זמן סביר. אף שהדבר לא רשום בסעיף, מקובל שהרוכש לא יהיה זכאי לפיצויים עבור הליקויים, אם לא איפשר למוכר לממש את זכותו הנזכרת. עם זאת, משניתנה הזדמנות לתיקון וזו לא מומשה כראוי ותוך זמן סביר, אין חל עוד על הקונה הנטל לאפשר למוכר את ביצוע התיקונים בעין, ולמוכר כבר אין את הזכות להתנות בכך את יתר התרופות ... זאת ועוד... שכל ליקוי השנוי במחלוקת... אינו נתון עוד לזכות התיקון. אין צריך לומר, כי הכוונה בסעיף 4ב לחוק היא, שהמוכר יבצע את תיקון כל הליקויים ברצף אחד, ככל האפשר, לבל תהפוך דירת הרוכש ל'אתר בנייה' לאורך פרק זמן ממושך."

     

  26. בענייננו טוענות הנתבעות כי התובעים לא נתנו להן הזדמנות נאותה לתיקון הליקויים, על אף שבין הצדדים הייתה הידברות, שכן האחרונים מנעו מהן להיכנס לדירה ולבצע את התיקונים בפועל.

     

  27. מנגד טוענים התובעים כי הם נתנו לנתבעות הזדמנויות רבות לתקן אותן לא מיצו ומשכך כי יש לחייבן בתשלום מלוא הסכומים שנקבעו בחוות הדעת מטעמם.

     

  28. והנה עיון בנספחים ד' – ו' לכתב התביעה מעלה את מכתביה של ב"כ התובעים לנתבעות, מכתבים אשר נשלחו אליהן, לאחר מועד מסירת הדירה, ביום 30/3/11, 4/4/11 ו-17/4/11 (בהתאמה).

     

    במכתבים אלה נתבקשו הנתבעות לתקן את הליקויים השונים שנתגלו בדירה כאשר בנספח ו' אף נטען כי הנתבעות לא הגיבו למכתביהם הקודמים של התובעים. במכתב אחרון זה נאמר גם במפורש כי ניתנת לנתבעות ההזדמנות לבצע את התיקונים בדירה בעצמן לצורך הקטנת נזקי התובעים (בטרם הגשת התובענה שבפניי).

     

  29. מנגד הציגו הנתבעות את פרוטוקול מסירת הדירה מיום 20/12/10, הכולל את ליקויי הבנייה שנמצאו בה (נספח 5 לתצהיר נציג הנתבעות) וכן את פרוטוקול הפגישה שנערכה בין התובעים לנציגי הנתבעות ביום 13/2/11 (נספח 6 לתצהיר נציג הנתבעות), אשר גם בו פורטו ליקויי בנייה שונים שנתגלו בדירה.

     

  30. עם זאת הנתבעות לא הציגו בפניי ולו ראשית ראיה, בין במכתב תגובה למכתבי התובעים (נספחים ד' – ו' לכתב התביעה) ובין במכתב מפורש מטעמן, אשר תלמד כי הן התריעו בפני התובעים על כך שאין הם מאפשרים להן לתקן את הליקויים שנמצאו בדירה, בין אלה שפורטו בחוות דעת המומחה מטעם התובעים ובין אלה שפורטו בחוות דעת המומחה מטעם הנתבעת.

     

  31. על האמור אוסיף גם כי אני מקבלת את טענת ב"כ התובעים לפיה בעצם הגשת חוות הדעת מטעם הנתבעות, הטוענת לקיום ליקויים בהיקף קטן בהרבה מזה שנמצא בחוות הדעת שהוגשה מטעם התובעים, יש כדי ללמד על כך שהן מכחישות את הליקויים הנטענים על ידם.

     

  32. משכך אני דוחה את טענת הנתבעות לפיה לא ניתנה להן הזדמנות נאותה לתקן את ליקויי הבנייה שנמצאו בדירה.

     

     

    חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט

     

  33. בחוות דעת קבע המומחה כי עלות תיקון ליקויי הבנייה הקיימים בדירה הינה בסך של 62,478 ₪ כולל פיקוח הנדסי ומע"מ (17%).

     

  34. בנוסף קבע המומחה כי המחיר האמור נקבע כמחיר עלות לתובעים.

     

  35. טוענים התובעים כי אין לאמץ את חוות דעתו של המומחה וכי יש להעדיף על פניה את חוות הדעת שהוגשה מטעמם. לכל הפחות טוענים הם כי יש לאמץ את האמור בחוות דעת המומחה אך להוסיף עליה תשלומים נוספים בגין הרכיבים הייחודיים.

     

  36. מנגד טוענות הנתבעות (לחילופין) כי יש לאמץ את חוות דעתו של המומחה מבלי להוסיף עליה דבר וכי בנסיבות העניין יש לקבוע לתובעים פיצוי על הצד הנמוך.

     

  37. אזכיר כי ככלל יעשה בית המשפט שימוש בחוות דעת המומחה אותו מינה במטרה לפלס את דרכו בסבך חוות הדעת הנוגדות העומדות לנגד עיניו (ראו: א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, (מהדורה עשירית - התשס"ט), 238).

     

    בעניין מעמדו של המומחה שמונה מטעם בית המשפט אפנה לע"א 3056/99 שטרן נ' המרכז הרפואי ע"ש שיבא, פ"ד נו (2) 936; ע"א 821/88 א. לוי קבלני בנין בע"מ נ' שמי את סמי חמוד, פ"ד מד(2) 771, 779; ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים נ' רוזנטל, פ"ד נב(4) 563 (אליו גם הפנו הנתבעות).

     

  38. לא מצאתי בענייננו סיבה אשר תצדיק סטייה מן הכלל האמור. לא כל שכן כאשר בעת ביקור המומחה בדירה נכחו בה נציגים מטעם שני הצדדים לרבות מומחים מטעמם (ראו עמ' 2 לחוות דעת המומחה).

     

  39. אני קובעת איפוא כי על הנתבעות לשלם לתובעים סך של 62,478 ₪ (כולל פיקוח הנדסי ומע"מ), בגין תיקון ליקויי הבנייה כפי שקבע המומחה בחוות דעתו.

     

  40. שימת הלב כי לא מצאתי שיש להפחית מסכום זה את התוספת הניתנת לתיקון על ידי קבלן מזדמן, לאחר שמצאתי כי ניתנה לנתבעות זכות נאותה לתקן את הליקויים בטרם הגשת התביעה שבפניי.

     

  41. יחד עם האמור אני מוצאת להוסיף ולדון גם בתביעה לתוספת תשלום בגין הרכיבים הייחודיים.

     

     

    הרכיבים הנוספים

     

    מנגנון נעילת דלת הכניסה;

     

  42. טוענים התובעים כי מנגנון נעילת דלת הכניסה ל-3 כיוונים אינו תקני וכי יש צורך במנגנון בעל 4 כיוונים.

     

  43. סעיף 2.92 לתוספת השנייה לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970 (גרסה ללא שרטוטים) (להלן בפרק זה: "התקנות") קובע כי:

     

    "נעילת הדלתות תהיה באחד האמצעים המפורטים להלן, או בכל אמצעי אחר שווה ערך להם מבחינת חוזקו, עמידותו ואמינותו, ובלבד שהראיה שהאמצעי האחר הוא אמנם שווה ערך כאמור – תהיה על מי שטוען כך...". 

     

  44. בסעיף 5.6 לחוות דעת המומחה נקבע כי דלת הכניסה והמנעול נמצאו תקינים. בתשובותיו לשאלות התובעים בעניין זה (שאלה מס' 1) השיב המומחה כי מדובר במוצר תקני ושווה ערך כאמור על פי התקנות (השוו גם לסעיף 63-65 לפסק דינה של כב' הש' א' פריאל בת"א (חי') 13698-03-11 בובליל נ' גדילן חברה להשקעות ונכסים בע"מ [פורסם בנבו] (6/11/14) וכן ראו סעיף 12(ג) לפסק דינו של כב' הש' יצחק עמית בתא (מח'-חי') 889/98 אופק אריה וטוני נ' שיכון עובדים בע"מ [פורסם בנבו] (1/5/05) – אליו הפנו גם הנתבעות).

     

  45. די בדברים אלה על מנת לדחות את דרישת התובעים בעניין זה ומשכך אינני מוצאת לחייב את הנתבעות בתשלום נוסף בגין רכיב זה.

     

     

     

     

     

     

    תיקון מסתור הכביסה כך שיהווה הגנה נאותה כמעקה;

     

  46. טוענים התובעים כי מסתור הכביסה איננו מהווה הגנה נאותה כמעקה וכי יש לחייב את הנתבעות בתשלום עבור תיקון ליקויי זה בסך של 1,168 ₪ (900 ₪ בתוספת מע"מ). בעניין זה מפנים התובעים לתקנה 2.100 לתוספת השנייה לתקנות.

     

  47. בחוות דעתו קבע המומחה כי לא מדובר בליקוי וכי "המשתמש במסתור כביסה לצורך עבודות צריך לנקוט באמצעי בטיחות הנדרשים על פי חוק". בתשובותיו לשאלות התובעים (שאלה מס' 2) ציין המומחה כי בדק את טענות התובעים פעם נוספת ולא מצא לשנות מעמדתו המופיעה בחוות הדעת משום שהגישה למסתור הכביסה דורשת אמצעי עזר וכן משום אחריותו של המשתמש במסתור הכביסה.

     

  48. תקנה 2.100 לתוספת השנייה לתקנות קובעת כי:

     

    "2.100 בכל מרפסת בבנין ובכל פתח בקיר בבנין שקיימת סכנת נפילה ממנו, ומכל מקום בבנין שבו הפרשי הגובה בין שני מפלסים סמוכים הוא לפחות, יותקן מעקה שיתקיימו בו דרישות תקן ישראלי, ת"י 1142 מעקים ומסעדים (להלן – ת"י 1142)".

     

  49. די איפוא בעיון בתקנה האמורה על מנת לבסס את טענת התובעים לפיה שעה שקיימים הפרשי גובה על הקבלן להתקין מעקה כאמור בתקן הישראלי. משכך אינני מקבלת את עמדת המומחה בעניין זה.

     

  50. תוצאת האמור אני מוצאת לקבוע לתובעים פיצוי בגין רכיב זה בסך של 900 ₪ בתוספת מע"מ ופיקוח הנדסי ובסך הכל סך של 1,158 ₪.

     

     

    יישור תליית דוד המים;

     

  51. טוענים התובעים כי דוד המים תלוי בחלק העליון על וו כשהוא אינו מעוגן לקיר הבניין ומשכך כי יש להורות על עיגונו של הדוד תוך פירוקו והרכבתו מחדש. על כן טוענים הם כי יש לחייב את הנתבעות בתשלום בסך של 600 ₪ בתוספת מע"מ בגין עלות ביצוע פעולה זו.

     

  52. בסעיף 5.16 לחוות דעתו ציין המומחה כי "נדרש ליישר את הדוד. הדוד תלוי על וו חיבור סטנדרטי המקובל על ידי מכון התקנים". בתשובותיו לשאלות התובעים (שאלה מס' 3) ציין המומחה כי אין הגיון הנדסי לפירוק הדוד או לשינוי מקומו אלא שיש צורך רק ליישרו. המומחה קובע כי עלות ביצוע פעולה זו הינה בסך של 50 ₪.

     

  53. אני מקבלת איפוא קביעה זו. עם זאת אני סבורה כי המומחה הפריז מטה בעלות הנ"ל שכן קשה לתאר מיהו בעל המקצוע שיתייצב לעבודה עבור הסך הנזכר. משכך ובגין רכיב זה אני מוצאת לחייב את הנתבעות בתשלום סך כולל (מע"מ ופיקוח הנדסי) של 200 ₪.

     

     

    תיקון אוורור חדר הרחצה;

     

  54. טוענים התובעים האוורור בחדר הרחצה בדירה הינו באמצעות חלון הפונה אל חדר הכביסה וכי אוורור זה אינו תקין שכן חדר הכביסה איננו מהווה מרפסת. משכך טוענים הם כי יש לחייב את הנתבעות בתשלום סך של 1,500 ₪ בתוספת מע"מ ופיקוח הנדסי לצורך תיקון ליקוי זה.

     

  55. בסעיף 5.22 לחוות דעתו קבע המומחה כי חדר הכביסה הינו מרפסת ועל כן כי אין יסוד לטענת התובעים.

     

  56. סעיף 2.40 לתוספת השנייה לתקנות קובע כי:

     

    "2.40חדר שירות למעט חדר ארונות יאוורר באחד האמצעים האלה:

    (1) חלון הנפתח לאוויר החוץ, או למרפסת הסגורה באמצעות תריס בלבד;

    (2) פתח בדלת אטומה (להלן - צוהר), צינור איוור נפרד פתוח בכיוון אחד,

    צינור מאסף או צינור מצוייד במאוור מיכני (אקזוסטר)".

     

  57. די באמור כדי לדחות את טענת התובעים בעניין זה. (וראו גם סעיף 12(ב) לפסק דינו של כב' השופט י' עמית בת"א (מח'-חי') 889/98 אופק אריה וטוני נ' שיכון עובדים בע"מ [פורסם בנבו] (1/5/05) בו נקבע מפורשות כי עם תיקונה של תקנה 2.40 לפיה ניתן לאוורר חדר שירות באמצעות חלון הנפתח למרפסת הסגורה באמצעות תריס בלבד, ניתנה הגושפנקא לפרקטיקה הנוהגת, ולפיה ניתן לאוורר חדרי שירות גם דרך מרפסות שירות מקורות, הסגורות באמצעות תריס).

     

     

    תוספת בגין הנמכת הכיור:

     

  58. טוענים התובעים כי הכיור הותקן בגובה מהרצפה למרות שבהתאם לתקן 1205.3 גובהו צריך להיות 80-. משכך טוענים הם כי מדובר באי התאמה וכי יש לחייב את הנתבעות בתשלום סך של 600 ₪ בתוספת מע"מ ופיקוח הנדסי כדי לעשות את ההתאמה הדרושה.

     

  59. בסעיף 5.24 לחוות דעתו ציין המומחה כי הכיור הותקן בגובה ( גבוה מהאמור בתקן) אך ציין כי הגובה המומלץ בתקן הינו בגדר המלצה ולא חובה חקוקה. משכך דחה המומחה את טענות התובעים בגין ליקוי בגין רכיב זה.

     

  60. אינני מקבלת את עמדת המומחה בעניין זה. בוודאי לא לאחר שמצא כי הכיור הותקן שלא על פי התקן. תקן איננו המלצה ואין המומחה יכול לתעלם ממנו כפי שעשה.

     

  61. על כן אני מחייבת את הנתבעות בתשלום סך של 772 ₪ בגין רכיב זה.

     

     

    פיצוי בגין דיור חליפי

     

  62. בחוות דעתו קבע המומחה כי לצורך תיקון ליקויי הבנייה בדירה יש צורך בפינוי הדיירים למשך 10 ימי עבודה.

     

  63. משכך טוענים התובעים כי יש לחייב את הנתבעות בתשלום פיצוי בגין דיור חליפי, לרבות בגין הובלת ריהוט ואחסונו, בסך של 15,000 ₪. לטענתם עלות מגורים לתקופה קצרה יקרה יותר מעלות מגורים לתקופה ממושכת.

     

  64. מנגד טוענות הנתבעות כי אין לחייבן בתשלום כלשהו שעה שהתובעים לא הגישו כל ראיה המבססת את טענותיהם. לחילופין טוענות הן כי יש לחייבן בתשלום סך של 5,000 ₪ לכל היותר לפי חישוב של 500 ₪ עד 600 ₪ ללילה על פי הפסיקה.

     

  65. אינני מקבלת את טענת הנתבעות בעניין זה ואבהיר כי מן המפורסמות היא שעלות שכר דירה בדירה הנשכרת לתקופה קצרה, גבוה לעין שיעור מעלות שכר הדירה בדירה הנשכרת לתקופה מקובלת של כשנה ויותר (וראו גם פסק הדין בת"א 11961-11-12 דבוש יפית נ' גינדי אחזקות דירות יוקרה בע"מ [פורסם בנבו] (22/10/13)).

  66. אוסיף על האמור כי פינוי למשך 10 ימי עבודה מחייב פינוי בפועל למשך שבועיים מלאים לכל הפחות.

     

  67. תוצאת האמור אני מחייבת את הנתבעות לשלם לתובעים בגין רכיב זה סך של 10,000 ₪.

     

     

    עגמת נפש

     

  68. מטרת הפיצויים בגין עגמת נפש אינה להעניש את הנתבעות על מעשיהן, אלא לפצות את התובעים על סבלם.

     

    במסגרת הקריטריונים לקביעת גובה הפיצוי יכללו סוגי הליקויים, עגמת הנפש הכרוכה בתיקונם, התייחסותו של הקבלן וגובהו של כלל הפיצוי.

     

  69. על הפרק איפוא סבלם של התובעים שהתגוררו בדירה באי נוחות, היעדר פרטיות ובתנאים שגרמו לתכיפות במחלות הילדים. כך מחד.

     

  70. מאידך עומדת גם טענת הנתבעות (טענה שלא נסתרה) לפיה עברו התובעים להתגורר בדירה קודם למועד שנקבע למסירתה ובניגוד למוסכם. כן עומדת העובדה כי ממילא ובעת כניסה לדירה חדשה אין מנוס מלקחת בחשבון תקופה של עגמת נפש מסוימת הכרוכה בתיקון הליקויים המתגלים בעת שהבניין מתייצב ונכנס לשגרת חיים.

     

  71. בשקלול אלה מול אלה אני מוצאת לפסוק לתובעים, על דרך האומדנא, פיצוי בסך של 12,000 ₪.

     

     

    פיצוי בגין מכשירים שנגנבו מהדירה בעת ביצוע עבודות בה

     

  72. טענת התובעים בכתב התביעה לפיה נגנבו מדירתם מכשירים שונים ולפיה יש לחייב את הנתבעות בפיצוי בגינם נזנחה בסיכומיהם ומשכך מתייתר הצורך לדון בה.

     

  73. ממילא לא הביאו התובעים ולו ראשית ראיה לתמוך בטענה זו.

     

     

     

    סוף דבר

     

  74. התביעה מתקבלת בחלקה.

     

  75. הנתבעות תשלמנה לתובעים סך של 86,608 ₪ על פי הפירוט הבא:

     

    • בגין ליקויי הבנייה (לרבות בגין הרכיבים הנוספים) סך של 64,608 ₪;

    • בגין דיור חליפי – סך של 10,000 ₪;

    • בגין עגמת נפש – 12,000 ₪

       

  76. בנוסף הנתבעות תשלמנה לתובעים הוצאות משפט בסך של 4,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך נוסף של 8,000 ₪.

     

  77. כלל הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

     

    מזכירות בית המשפט תשלח העתק פסק דין זה לצדדים בדואר רשום.

     

    ניתן היום, כ"ח תשרי תשע"ו, 11 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ