מבוא
מה מידת אחריותו של מפעל המעסיק עובדים באמצעות חברת כוח אדם לנזק גוף שנגרם לעובד של חברת כוח האדם בגין מכונה המצויה במפעל וזאת הן במישור הנזיקי והן במישור החוזי /ביטוחי?
זוהי השאלה העיקרית העומדת להכרעה בתיק זה.
בפניי תביעת נזקי גוף שהוגשה על ידי התובע, יליד 1992, כנגד הנתבעות בגין תאונה שארעה לו במסגרת עבודתו כמפרק עופות מטעם הנתבעת 1 במפעל הוד חפר בע"מ (להלן - הוד חפר) ביום 16.12.12. בכתב התביעה כי התובע נהג לעבוד כמפרק עופות באמצעות סכין ואולם ביום התאונה התבקש לעבור לעמדת עבודה על מכונה שכונתה על ידו "שרשרת עופות" (להלן - המכונה). זמן קצר לאחר שהחל לעבוד על המכונה נפצע בידו הימנית ועקב כך נגרם לתובע נזק גוף.
התאונה הוכרה כתאונת עבודה בגינה קבע המל"ל כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור של 7% וכן הופעלה על ידו תקנה 15 באופן ששיעור נכותו של התובע הועמד על 10.5%.
בצמוד לכתב התביעה הוגשה חוות דעת מטעם התובע על ידי ד"ר מאג'ד גנאיים שהעריך את נכותו הרפואית בשיעור של 7%.
הנתבעת 1 (להלן - חברת אסדי) הינה המעסיקה של התובע במסגרת חברת כוח אדם שעבדה במפעל הוד חפר בו נפצע התובע.
הנתבעת 2 (להלן - הנתבעת 2 או הראל) הינה המבטחת של חברת אסדי.
הנתבעות שלחו הודעת צד ג' כנגד הוד חפר בו הועסקו חברת אסדי והעובדים מטעמה בטענה כי התאונה ארעה עקב ליקוי במכונה בה עבד התובע, ליקוי שהינו באחריות הוד חפר והמבטחת שלה ומקים כנגדה חבות נפרדת מחבות הנתבעות וזאת על אף האמור בהסכמי ההתקשרות בין הצדדים.
צד ג' מספר 2 הינה המבטחת של הוד חפר.
תיאור ההליכים בתיק
לאחר קיום ההליכים המקדמיים בתיק ושמיעת הצעת הפשרה ביום 25.1.16 התגבשה הסכמה דיונית בין הצדדים להליך (לרבות צדדי ג') לעניין שיעור הנזק המוסכם כאמור בבקשה מספר 13, שקיבלה תוקף של החלטה.
הצדדים הסכימו כי שיעור נזקיו הכולל של התובע (כולל שכ"ט עו"ד והוצאות משפט) יועמד על 97,831 ₪ נכון ליום 25.1.16 והמשך הדיון יוחד לבירור הודעת צד ג' במישור הנזיקי והביטוחי וחלוקת האחריות בין חברת אסדי ומפעל הוד חפר והמבטחות.
משלא עלה בידי הצדדים להודעת צד ג' להגיע להסכמה, נשמעו מלוא הראיות בקשר להודעת צד ג' והוגשו סיכומים בכתב.
מטעם הנתבעות העידו: התובע; מר אורי ארבל - מי שהיה ממונה בטיחות מטעם הוד חפר במועד התאונה.
מטעם צדדי ג' העיד: מר מאיר ויצמן - מנהל הייצור בהוד חפר.
בין לבין הוגשה בר"ע לבית המשפט המחוזי בחיפה לעניין זימון עדים נוספים ובהתאם להסכמת הצדדים באותו הליך לא נשמעו עדויות נוספות על האמורות לעיל והחלטות הביניים מדברות בעד עצמן.
לאחר תום שמיעת הראיות הוגשו סיכומי הצדדים להודעת צד ג' בכתב.
פסק הדין בתביעה העיקרית
בהתאם להסכמת הצדדים שפורטה לעיל אני מחייבת את הנתבעות, ביחד ולחוד, (חברת אסדי וחברת הראל) לשלם לתובע סך של 97,831 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום 18.7.16 (מועד ההודעה על ההסכמה הדיונית) ועד היום. הסכום ישולם בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל. כל ההוראות הנ"ל ניתנו בהנחה שסכום הפשרה לא שולם עד היום.
הסכום שנקבע כולל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בהתאם להסכמת הצדדים כמפורט בבקשה מספר 13.
משלא נשמעו ראיות בתביעה העיקרית ונוכח המתווה המקוצר שחסך זמן שיפוטי יקר בתביעה העיקרית - אני פוטרת את הנתבעות מיתרת האגרה בתביעה העיקרית.
הדיון בהודעת צד ג'
תמצית טענות הצדדים בכתבי הטענות בהודעת צד' ג' המתוקנת
מאחר ובעניין הודעת צד ג' לא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמה, לרבות הסכמה דיונית, הן בפן הנזיקי והן בפן החוזי/ביטוחי, הרי שאין מנוס מפרישת כל טענות הצדדים וראיותיהם ובתמצית אף את היבטי התביעה העיקרית הדרושים להבהרת הפן העובדתי.
הנתבעות שלחו הודעת צד ג' כנגד צדדי ג' וטענו ככל שמי מהן תחוב בפיצוי התובע בתביעה העיקרית הרי שהן תהיינה זכאיות לפיצוי, שיפוי או השתתפות מאת צדדי ג' מאחר והוד חפר הייתה הבעלים ו/או המחזיקה של המכונה ואף הייתה אחראית לתקינותה ותחזוקתה.
עוד נטען כי ככל שתתקבל טענות התובע לפגם כלשהוא, סכנה או ליקוי בטיחות בקשר למכונה הרי שהאחריות צריכה להיות מוטלת לפתחה של הוד חפר, כולה או מקצתה. עוד נטען כי רשלנותה של הוד חפר בכל הקשר למכונה מנתקת את הקשר הסיבתי ושוללת את אחריות הנתבעות לפגיעת התובע או לחילופין יהיה מקום לקבוע כי מדובר במעוולים במשותף.
הנתבעות טענו עוד לתחולתו של הכלל "הדבר מדבר בעד עצמו" הקבוע בסעיף 41 לפקודת הנזיקין בשים לב להתקיימות הנסיבות הקבועות בדין לכך במקרה זה.
לעניין חבותה של המבטחת (צד ג' מספר 2) טענו הנתבעות כי זו נובעת בכמה מישורים חלופים או מצטברים: מהיותה מבטחת אחריותה של הוד חפר; בגין אחריותה הנטענת של חברת אסדי בהיותה מבטחת ישירה של חברת אסדי על פי תנאי הפוליסות הרלבנטיות; מכוח דיני כפל ביטוח.
צדדי ג' כפרו בתביעת התובע ובהודעת צד ג' על כל היבטיה לעניין הנסיבות והנזק כאחד.
צדדי ג' טענו כי חברת הראל חתמה על "אישור ביטוחים" שצורף כנספח א' לכתב ההגנה המתוקן במסגרתו נטלה על עצמה, בין היתר, לכסות לבדה כל נזק שייגרם למי מעובדי חברת אסדי במהלך העבודה ולהימנע מהגשת דרישה להשתתפות מצד צדדי ג' וכי עצם שליחת הודעת צד ג' במקרה זה מהווה הפרה של אותה הסכמה.
עוד נטען כי התאונה נגרמה עקב רשלנותה הבלעדית, התורמת או המכרעת של חברת אסדי אשר מגולמת באי מתן הדרכה מתאימה והנהגת שיטת עבודה לא בטוחה.
לחלופין נטען עוד כי בהתאם לחוזים שבין הצדדים, לרבות הפוליסות ואישורי הביטוחים, הרי שעל המודיעות לשאת לבדן בכל חיוב שיוטל בגין התאונה, בין שזה באחריות המודיעות ובין שזה באחריות צדדי ג' באופן שמוביל לדחיית הודעת צד ג' מניה וביה וחיוב הנתבעות בהוצאות לדוגמא.
טענות הצדדים בסיכומים
מאחר וטענות שני הצדדים בסיכומים במישור המשפטי היו רחבות בהרבה מהנטען על ידן בכתבי הטענות הרי שגם טיעונים אלה יובאו בתמצית.
הנתבעות טענו במישור העובדתי/נזיקי כי דין גרסת התובע ביחס להיעדרו של כיסוי מגן למסוע המכונה במועד התאונה - להתקבל.
לעמדתן עדותו נתמכה בעדותו של ממונה הבטיחות של הוד חפר, מר אורי ארבל, ביחס לכיסוי הנירוסטה המופיע בתמונות המכונה ככזה שהוסף על מנת למנוע "תפיסה" של היד בין הגלגלים, ועדות זו לא נסתרה.
לעניין מידת ההתרשלות הגלומה באופן בו הייתה המכונה מצויה והסיכון שהיה טמון בה עובר לפציעת התובע, טענו הנתבעות שמר ארבל בעדותו הצביע על כך שהעדר של אותו כיסוי (שלטענתן הוסף למכונה לאחר התאונה) היה יכול להביא לפציעה דוגמת זו של התובע באופן שיש בו לבסס את כל היסודות הנדרשים בפן העובדתי - נזיקי לחיוב צדדי ג'.
לעניין אחריות הוד חפר למכונות המצויות במפעל (להבדיל מצוות העובדים), לרבות לעניין בטיחות ואחזקה, הנתבעות בדעה כי סוגיה זו אינה שנויה במחלוקת ובכל מקרה נתמכה בעדויותיהם של מר ארבל ומר ויצמן. לשיטתן, עצם הוספת כיסויי המגן המאוחרים מלמדת על אי נקיטת אמצעי זהירות מתאימים מבעוד מועד ומבססת את אחריותה המלאה של הוד חפר למכונות במפעל, עובר לתאונה ולאחריה. עוד טוענות הנתבעות כי בנסיבות העניין מתקיימים כל היסודות הדרושים להחלת הכלל של "הדבר מדבר בעד עצמו" לרבות סוגית השליטה בנכס ומידת ההתרשלות המסתברת מהאירוע.
הנתבעות טוענות כי חברת אסדי, כמעבידה, נטלה על עצמה את כל האחריות הנוגעת לביצוע הדרכות מתאימות לעובדים, מתן הנחיות שוטפות, הספקת ציוד מגן, וקיימה חובות אלה באופן העולה בקנה אחד הן עם חובתה אל מול עובדיה והן כלפי הוד חפר כמזמינת העבודה. לעמדת הנתבעות לא נפל פגם בהתנהלותן בכל הנוגע למתן הדרכות והנחיות לתובע בכלל ובמועד התאונה בפרט וכי לא הופרה כל חובה מצדה בהיבטים אלה בשים לב לכך שאין מדובר בעבודה שלשיטת הנתבעות הצריכה הדרכה מיוחדת במיוחד כאשר מדובר בעובד ותיק דוגמת התובע. עוד נטען כי לא הוכח קשר סיבתי כלשהוא בין העדר הדרכה ספציפית ביחס למכונה ובין התאונה מאחר ואי גידור המכונה הוא שהביא לפציעת התובע וקיומה של הדרכה ספציפית לא היה מעלה ולא מוריד.
במישור החוזי טוענות הנתבעות כי אין בהסכם שבין חברת אסדי והוד חפר או מי מחליפיהן התחייבות של חברת אסדי כי תיטול על עצמה כל אחריות לכל נזק שהוא הנגרם לעובד בשירותה מכל סיבה שהיא. עוד נטען כי אין בהסכם תניות שיפוי ופטור ברורות ומפורשות וכי הדרישה היחידה היא הצגת אישור קיום ביטוח חתום. הנתבעות טוענות כי אישור קיום הביטוחים המופיע כנספח להסכם אינו חתום ונוסחו אינו זהה לנוסח אישור קיום הביטוחים עליו חתמה חברת הראל, בו התווספה בכתב יד ההערה "בגין מעשה ומחדלי החברה" וההבדלים, לעמדתן, הינם יסודיים ומהותיים בנסיבות תיק זה.
לעמדת הראל הכיסוי הביטוחי הניתן על ידה (במסגרת ביטוחי חברת אסדי) להוד חפר הינה אחריות שילוחית לפעולות או מחדלים של חברת אסדי במסגרת חובותיה ואחריותה של זו האחרונה. ואולם אישור קיום הביטוחים אינו מכסה, ולא נועד לכסות, אחריות המוטלת על הוד חפר, באופן עצמאי וישיר, המוטלת עליה ללא קשר למעשי או מחדלי חברת אסדי. לעמדת הנתבעות הדברים מגולמים בהגדרות הכלולות בפוליסות לרבות עצם הגדרת הגורם המבוטח והן מתוך הגיונם והקשרם של הדברים. כך מאחר ולעמדת הנתבעות אין זה סביר לחייב אותה, כמבטחת של חברת אסדי, לבטח באחריות ישירה כל מעשה או מחדל של הוד חפר לרבות כזה שלחברת אסדי עצמה אין כל שליטה או יכולת השפעה עליה דוגמת מחדלים הקשורים במבנה המפעל, במכונות המפעל וכיו"ב.
הנתבעות טוענות כי עצם הנתון כי מדובר בתוספת שהוספה בכתב יד אינה מעלה ואינה מורידה בשים לב לתיקונים הרבים שנעשו בכתב יד על גבי האישור וכי בכל מקרה יש להפעיל כנגד צד ג' את הכלל כנגד המנסח.
צדדי ג' טוענים כי גם אם היה מקום להטיל עליה חבות בשיעור כלשהוא בתחום הנזיקי, הרי שאין בדבר כדי להעלות או להוריד וזאת בשים לב לפן החוזי/ביטוחי לפיו נטלה על עצמה חברת אסדי לשאת לבדה בכל נזק שייגרם למי מעובדיה במהלך ו/או בקשר לעבודתו בשירות הוד חפר, תהיינה הנסיבות אשר תהיינה.
צדדי ג' מסתמכים על אישור הבטוחים שהוצא על ידי חברת הראל כחודש לפני אירוע התאונה לפיו הביטוח הורחב כך שהוא יחול גם על אחריות המזמין כלפי עובדי חברת אסדי בגין נזקים שייגרמו להם במהלך ו/או בקשר לעבודתם אצל הוד חפר כאמור בסעיף 1(א) לאישור באופן שאינו מאפשר פרשנות אחרת.
עוד מפנים צדדי ג' להוראה בדבר ביטול זכות התחלוף כלפי המזמין הקיימת בכל הפוליסות שהוצאו על ידי הראל ביחס לחברת אסדי והוד חפר, באופן שעצם משלוח הודעת צד ג' בנסיבות תיק זה מגלמת לשיטתן הפרת הוראה חוזית וממילא הפרת התחייבות חוזית.
לעניין פרשנות הראל למושג "מבוטח" טענת צדדי ג' היא כי המילה "מבוטח" כלל לא מופיעה בשלושת הסעיפים הרלבנטיים לשיטתה לבחינת חבות הראל כלפיה ועל כן אין לייחס לפרשנות המושג - שהוא לשיטתה חיצוני לאותם סעיפים - כל רלבנטיות שהיא. עוד נטען כי הפרשנות של חברת הראל הינה פרשנות מרחיבה שאין לה כל עיגון בפן הלשוני והיא אף חסרת הגיון בפן המהותי מאחר והיא מעקרת מכל תוכן את אישור הביטוחים.
לעניין הכלל כנגד המנסח עמדת צדדי ג' היא כי נוכח השינויים הרבים שהוסיפה הראל למסמך המקורי הרי שאין מקום להקים כלל זה כנגדן אלא דווקא כנגד מי שאחראית לתוספות והשינויים דהיינו: הראל.
בפן הנזיקי עמדת צדדי ג' היא כי הוד חפר כמזמינה אינה צריכה לפקח על עבודת הקבלן או על ההדרכות שהוא מעניק לעובדיו. לעניין המכונה נטען כי הטענה העובדתית לפיה המכונה לא הייתה ממוגנת כראוי ועקב כך נגרמה פגיעת התובע לא הוכחה במישור העובדתי וזאת בין היתר בשים לב ל: העדרם של תאריכים על גבי התמונות שצולמו על ידי התובע; היעדר זיהוי ברור של המכונה נשואת התביעה; היעדר ראייה בדבר הוספת מיגון למכונה המתוארת לאחר התאונה; אי הבאת עדים מטעם חברת אסדי בעצמה (להבדיל מעדים אחרים שזומנו על ידי הנתבעות) על המשמעות הנודעת לכך בפן הראייתי והמהותי.
הראיות שהובאו מטעם הצדדים בהודעת צד ג' והערכת מהימנותן
בפתח הדיון יש לקבע את התשתית העובדתית הנוגעת לפגיעת התובע ונסיבותיה וממנו לגזור את הקביעות המשפטיות הרלבנטיות בכל המישורים שבמחלוקת בין הצדדים: הנזיקי, החוזי והביטוחי. כמו כן על מנת לייעל את הדיון ההתייחסות לעדויות ולראיות שהובאו מטעם הצדדים תהיה רק בהיקף ובמידה הנדרשים להכרעה.
התשתית העובדתית לעניין נסיבות פציעת התובע
כאמור, התביעה העיקרית הינה תביעת התובע בגין נזק גוף שנגרם לו ביום 16.12.12 עת עבד בשירות חברת אסדי כמפרק עופות במפעל הוד חפר.
התובע תיאר בכתב התביעה ובתצהיר מטעמו מיום 8.11.14 (נ/1) כי בדרך כלל נהג לעבוד כמפרק עופות באמצעות סכין. במועד האירוע, שעה קלה לפני התרחשותו, התבקש לעבור לעמדת עבודה אחרת מזו שבה נהג לעבוד, דהיינו על המכונה. התובע תיאר כי זמן קצר לאחר שהחל לעבוד על המכונה נפצע בידו הימנית בשעה שניסה לאסוף בשר מעל השרשרת וידו נתקעה בגלגל השרשרת. עוד הצהיר התובע כי זו הייתה הפעם הראשונה בה נתבקש לעבוד בעמדה זו וכי גלגל השרשרת ממנו נפגע לא היה מכוסה במכסה מגן באותה עת, וכי מכסה כאמור הורכב רק לאחר פציעתו.
התובע נחקר על תצהירו במסגרת שמיעת הראיות בהודעת צד ג' כעד מטעם הנתבעות וזאת בדיון שהתקיים ביום 1.3.17.
לאחר שמיעת עדותו אציין כי מצאתי לתת בה אמון מלא ואנמק.
העדות ניתנה באופן ברור, פשוט ושוטף וניתן היה להתרשם מתשובותיו הספונטניות של התובע, הגם שנמסרו באמצעות מתרגם. ביחס לנתונים אותם ידע - השיב התובע בשטף ואילו ביחס לנושאים אודותיהם לא ידע להשיב - ציין זאת בבירור באופן שהעניק מימד נוסף של מהימנות לעדותו.
מחקירתו עלה כי עבד בשירות חברת אסדי כמפרק עופות במפעל הוד חפר משנת 2006 ועד 2016 בה סיים את עבודתו. בתחילה עבד תקופה קצרה כפועל ניקיון ולאחר מכן עבר לעבוד כמפרק עופות באמצעות סכין. התובע הסביר כי מועד התאונה היה זה המועד הראשון והיחיד בו עבד על המכונה ממנה נפגע. עוד עלה מעדותו כי בתום תקופת המחלה שב לעבוד בשירות חברת אסדי במפעל הוד חפר עד אוגוסט 2016.
בחקירתו הוגשו באמצעותו תמונות שצולמו על ידו במפעל הוד חפר (נ/2) לאחר שובו לעבודה, כשנה לאחר פציעתו. לגבי המופיע בתמונות הסביר התובע כי "המכסה" (מעין לוחית מגן, א.ז.) המופיע בצד המכונה לא היה מותקן על גבי המכונה במועד התאונה והותקן במועד כלשהוא שאינו ידוע לו, לאחריה וטרם חזרתו לעבודה בתום תקופת המחלה. עוד הסביר כי גם לחלק העליון של המכונה המדוברת הוסיפו מכסה מגן בתקופה בה שהה בחופשת מחלה, מכסה אשר לא היה בעת התאונה.
הגם שלתמונות שהוצגו על ידי התובע לא נלווה תאריך הרי שלא מצאתי כי עלה בידי ב"כ צד ג' לקעקע את עדות התובע בעניין זה ומצאתי ליתן בה אמון מלא גם לעניין המכונה, זיהויה וצילומה. אין מחלוקת כי התובע שב לעבודה לאחר שהסתיימה תקופת המחלה ולא מצאתי לפקפק בכך שהמכונה שצולמה על ידו הינה המכונה ממנה נפגע בשים לב להליך המשפטי בו נקט והדברים מתקבלים על הדעת וממילא לא נסתרו על ידי גורם כלשהוא מטעם צדדי ג' או הופרכו בחקירתו הנגדית.
מנגד, העד מטעם הוד חפר לא ידע להשיב תשובות ברורות לעניין המכונה וזיהויה כמכונה ממנה נפגע התובע ומכל מקום לא היה בעדותו כדי לפגום בעדותו הברורה והשוטפת של התובע שנתמכה בתמונות.
בעניין זה אני מקבלת את טענות הנתבעות בסיכומיהן, אשר עולה בקנה אחד עם התרשמותי הבלתי אמצעית מעדותו של התובע ואני מקבלת את גרסתו הן לעניין אירוע התאונה ונסיבותיו והן לעניין מצב המכונה ערב התאונה ולאחריה כפי שפורטו לעיל, כממצא עובדתי שניתן להסתמך עליו ואשר לא נסתר ולא הופרך על ידי צדדי ג' במסגרת שמיעת הראיות.
כאמור, מצאתי את עדותו של התובע ביחס למכלול ההיבטים עליהם נשאל כמהימנה ונתתי בה אמון. לא מצאתי פגם בכך שהתובע צילם רק את חלקי המכונה הרלבנטיים לעניינו וברי כי הוא אינו מומחה למכונות בכל הנוגע לתפקודים של כפתורים כאלה ואחרים אודותם נשאל בחקירתו הנגדית. בהיבט העובדתי הסבריו והתמונות שהוצגו על ידו, שלא נסתרו, ואף טענותיו לגבי הוספת חלקים בשלבים מאוחרים יותר לא הופרכו - התקבלו על דעתי בפן העובדתי הנדרש להליך באשר לנסיבות פציעתו אשר הוכחה לטעמי ברף הדרוש ואף למעלה מכך.
בשים לב לכך שבמועד שמיעת עדותו כבר הגיעו הצדדים להסכמה לגבי שיעור הנזק ואף הסתיימה כבר עבודתו בשירות חברת אסדי הרי שלא היה בעדותו בפן העובדתי כדי להעלות או להוריד לעניינו האישי והדברים הגבירו את מידת מהימנותו.
אחריות הנתבעות לפגיעת התובע
התובע אישר בחקירתו כי את הדרכות העובדים ביצע גורם מטעם חברת אסדי וזאת הן לעניין הדרכות כלליות והן לעניין הדרכות פרטניות וכי ממנה גם קיבלו העובדים את הציוד הדרוש להם לעבודתם לרבות ביגוד, כפפות וסכינים.
לעניין אופי עבודתו אישר התובע כי במשך תקופה ארוכה עבד רק כמפרק עופות באמצעות סכין וכי זו הייתה הפעם הראשונה בה נתבקש - על ידי אחראי מטעם חברת אסדי - לעבוד על המכונה וזאת עקב היעדרו של עובד אחר. העד הסביר כי היה אמור להעביר את הבשר ממסוע של מכונה אחת למכונה אחרת וכי נפגע בשעה שניסה להוציא חתיכת בשר שנתקעה על גבי המסוע. לכאורה אין מחלוקת כי התובע לא קיבל הדרכה מיוחדת ביחס לעבודתו על המכונה הגם שזו הייתה הפעם הראשונה בו נתבקש לעבוד בעמדה זו.
לאחר שמיעת עדות התובע ובחינת מכלול הראיות הרי שאין בידי לקבל את עמדת הנתבעות כי יש להטיל את מלוא האחריות לנזקי התובע על צדדי ג' ועל צדדי ג' בלבד מאחר ולטעמי ההתרשלות כלפי התובע נובעת משני מקורות: האחד - היעדר הדרכה והשגחה ראויה במועד התאונה שהוא המועד בו עבד התובע לראשונה על המכונה, מחדל שהינו באחריותן המלאה של הנתבעות והשני - העדר המיגון של המכונה עצמה, היבט אודות האחראי לו במישור הנזיקי והביטוחי/חוזי הצדדים חלוקים.
נלך מן הקל אל הכבד.
לעניין אחריותן של הנתבעות במישור הנזיקי:
בעניין זה, והדברים עלו גם בדיונים שהתקיימו, אין בידי לקבל את עמדת הנתבעות לעניין העדר הצורך בהדרכה ספציפית מתאימה ביחס לעבודה על המכונה או להשגחה על עובד ותיק. מחדל הנתבעות המגולם במישור ההדרכה לפני עבודת התובע על המכונה והפיקוח המצופה ולו לזמן קצר לאחריה מטיל עליהן את החבות העיקרית לנזקי התובע ואסביר.
מחומר הראיות עלה כי התובע אכן היה עובד ותיק בשירות חברת אסדי במועד התאונה ואולם במהלך השנים שקדמו לתאונה עבד אך ורק כפועל ניקיון ובהמשך כמפרק עופות באמצעות סכין, עד אשר באותו בוקר נתבקש אד - הוק לעבור ולעבוד על המכונה עקב חסרונו של עובד אחר.
טענתו של התובע כי לא ניתנה לו הדרכה מיוחדת לעניין זה או כי לא עבד על המכונה קודם לכן, לא נסתרה על ידי מי מהצדדים האחרים ומצאתי לתת בה אמון מלא. לכך מצטרף הנתון כי התאונה אירעה שעה קלה לאחר שהחל התובע לעבוד על המכונה באותו בוקר, נתון שגם לו יש חשיבות. אציין שוב כי מטעם חברת אסדי לא הובא להעיד שום גורם לעניין ההדרכה שניתנה לתובע, אם ניתנה, טרם מעברו לעבוד על אותה מכונה באותו מועד וכעולה מסיכומי הנתבעות הרי שהדרכה כאמור לא הייתה דרושה לשיטתן בשים לב להיות התובע עובד ותיק ולא היה בה - אילו הייתה ניתנת - כדי לשנות מהתוצאה.
אין בידי לקבל עמדת הנתבעות בעניין זה.
מעבר של עובד מביצוע פעולה באמצעות כלי מסוים (במקרה זה: סכין) לביצוע פעולה אחרת בתכלית הנעשית באמצעות מכונה מהסוג המתואר על הסיכונים הגלומים בה (שאחד מהם התממש בתאונה) מצריך לטעמי בבירור, ועל פי הפסיקה הנוהגת, הדרכה מסודרת של העובד עובר למעבר. ברי כי אין דינה של עבודה באמצעות סכין כדינה של עבודה באמצעות מכונה שתפקודה שונה, השימוש בה שונה ואופי עבודתו של התובע בה הינו שונה בתכלית מהעבודה אותה נהג לעשות עד אותו מועד.
היה מצופה כי הגורם האחראי מטעם חברת אסדי יספק לתובע הדרכה מתאימה ביחס לעבודה על המכונה, יזהיר אותו מפני הסכנות הטמונות בעבודה זו - שאחת מהן כאמור התממשה מיד לאחר מכן למרבה הצער - ואפשר שגם יעקוב לפחות למשך פרק זמן קצר אודות עבודתו של העובד באותה מכונה על מנת לפקח אחר הדברים ולו במידה המינימאלית ביותר ולהעמיד את התובע על טעויות או תקלות המבוצעות על ידו מטבע הדברים כעובד חדש על אותה מכונה או להזהיר אותו מפני סיכונים שנראים על פניהם בסיסיים ביחס למכונה זו. מר ארבל בעדותו התייחס לסיכון שהתרחש במקרה זה באופן ספונטני למראה תמונת המכונה בלבד באופן שאך ממחיש עד כמה הסיכון האמור היה לכאורה גלוי וברור לעין לגורמים המנוסים.
הנתבעות לא טענו כי הדרכה מסוג זה נעשתה וממילא לא עלה בידן להוכיח זאת מאחר ולא הובא כל גורם מחברת אסדי להעיד בעניין זה לעניין אירוע התאונה. עצם הנתון כי התובע קיבל הדרכות בטיחות כלליות מטעם חברת אסדי מעת לעת כעולה מהמסמכים שהוצגו על ידי הנתבעות היא וודאי חשובה ונדרשת ואולם היא אינה רלבנטית למקרה דנן.
במקרה זה, באותו בוקר, היה מקום כי חברת אסדי כמי שהורתה לתובע לעבור לעמדת העבודה של המכונה תנקוט במשנה זהירות ביחס לתובע כעובד - שלצורך אותה מכונה הינו "עובד חדש" - ותקיים הדרכה ופיקוח צמודים יותר נוכח מעברו הפתאומי לעמדת עבודה זו שהסיכונים בה שונים, ואפשר שחמורים יותר, מעבודה באמצעות סכין. מעדות התובע שלא נסתרה עלה כי הוא נדרש לעבור לעבוד על המכונה עקב היעדרו של עובד אחר. הדברים מחזקים את הקביעה כי מדובר הייתה בהעברה נקודתית/מיידית של עובד שלא היה מיומן בהפעלת אותה מכונה ועל כן היבטי ההדרכה וההשגחה באותו יום דווקא מקבלים משנה חשיבות ותקפות.
אין בידי לקבל את טענת הנתבעות כי הדרכה לא הייתה מעלה ולא הייתה מורידה במקרה זה בשים לב להעדרו של אמצעי מיגון על המכונה. ראשית יצוין כי מעצם קיומו של נזק איננו לומדים בהכרח על התרשלות ואולם במקרה זה לא נטען על ידי הנתבעות ולא הוכח כי אירעו תאונות אחרות למי מעובדי הנתבעת 1 בקשר לאותה מכונה בקשר להיעדרו של אותו מכסה מגן נטען.
אפשר ושימוש זהיר ומיומן יותר באותה מכונה במועד התאונה יכול היה למנוע את התאונה של התובע וזאת מבלי לגרוע מעצם חובתו של בעלי המכונה או המחזיק בה לדאוג כי היא תהיה תקינה ובטיחותית.
עם זאת, לא ניתן לזלזל בחשיבותן של הדרכה ופיקוח הולמים ועל כן בעניין זה כאמור אין בידי לקבל את עמדת הנתבעות ביחס להיעדר הצורך בהדרכה לתובע שלא נתמכה בשום ראייה מטעמן ובעניין זה אני מקבלת את טענות צדדי ג'.
לאחר שמיעת מכלול העדויות והראיות מצאתי כי שיעור האחריות של הנתבעת 1 כמעבידה אשר הורתה לתובע לעבור לעמדת עבודה אחרת, בה הוא נדרש לעבוד אל מול מכונה, וזאת ללא הדרכה ספציפית ומסודרת וללא פיקוח מינימאלי ולו בשעות הראשונות לעבודתו, מטילה עליה אחריות במישור הנזיקי לנזקיו וזאת בשים לב לחובות המוטלות עליה כמעבידה על פי הוראות הדינים השונים והפסיקה וגם בעניין זה אני מקבלת את טענות צדדי ג' בכתב הגנתן וסיכומיהן. על הנתבעות היה לדאוג להדרכה ופיקוח מתאימים לתובע כעובד שלהן במיוחד בשים לב לכך שמדובר באופי עבודה חדש ושונה מזה שנהג לבצע עד אותו מועד, גילו הצעיר, אופי המכונה כפי שהייתה במועד התאונה וכיו"ב.
לעניין בטיחות המכונה במועד התאונה ותרומת היבט זה לנזקי התובע -
להבנתי, אין מחלוקת של ממש בין הצדדים כי נושא המכונות, אחזקתן השוטפת, תקינות המכונות ובטיחותן הינו נושא שהיה באחריות הוד חפר כבעל המפעל והמכונות (להבדיל מאחריותה לנזקי עובדי חברת אסדי אגב שימוש במכונות אלה שהינה שאלה השנויה במחלוקת).
הדברים נתמכו בעדויותיהם של מר ארבל שהיה ממונה הבטיחות מטעם הוד חפר במועד התאונה אשר הוזמן כעד מטעם הנתבעות ומר ויצמן מנהל הייצור שאל עיקריהן אתייחס בקצרה.
עדותו של מר אורי ארבל :
מר ארבל הוזמן כעד מטעם הנתבעות ונחקר על ידי ב"כ הנתבעות בחקירה ראשית ועל ידי ב"כ צד ג' בחקירה נגדית. מדובר היה בעד שהשיב בביטחון מקצועי, בנינוחות, בפירוט רב ובשטף על השאלות שהוצגו לו ומצאתי את עדותו כמהימנה. ביחס לנושאים אותם לא ידע אישית או לא זכר בוודאות בין שהיו לטובת הוד חפר ובין שלא - ציין זאת העד מפורשות וגם נתון זה הגביר את מידת המהימנות שמצאתי לרחוש לעדותו.
(במאמר מוסגר אציין כי מהלך חקירתו נדרשתי למספר רב של החלטות ביניים בהתנגדויות רבות שהועלו על ידי ב"כ הנתבעת ביחס לאופי השאלות המוצגות על ידי הנתבעות, באופן שמצאתי אותו כחריג במיוחד והפרוטוקול מדבר בעד עצמו. כפי שצוין גם בהחלטות הביניים הרי שעדותו של עד זה, ככל עד, הייתה מיועדת לסייע לצדדים ולבית המשפט להגיע לחקר האמת בסוגיות הרלבנטיות, שהינן במקרה זה סוגיות מקצועיות שלא הייתה ברורה התנגדות צד ג' לבירורן העובדתי ואסתפק בכך).
העד הסביר כי הינו ממונה בטיחות חיצוני למפעל אשר מועסק על פני 16 שעות חודשיות ובמסגרת תפקידו פועל יחד עם מנהל הבטיחות הפנימי של הוד חפר, המועסק באופן קבוע, שהיה באותה עת איתן קירשנר. יוער כי מר קירשנר לא העיד במסגרת ההליך לאחר שהוד חפר התנגדה לזימונו ובר"ע שהוגשה על ידה על החלטתי להורות על זימונו – התקבלה כאמור לעיל.
העד הסביר כי במסגרת תפקידו ערך הדרכות לעובדים; סיורים במפעל עם מנהל המפעל, מנהל מחלקת האחזקה ומנהל הבטיחות לאיתור מפגעי בטיחות; ערך סקר למכונות על פי פרמטרים קפדניים ועוד. עוד הסביר כי הוד חפר הייתה מחויבת מאוד לבטיחות המפעל וכי זכה שם לשיתוף פעולה לא שגרתי מצד מנהל המפעל ויתר הגורמים לשינויים שונים שהוצעו על ידו בתחום הבטיחות ולעניין זה הביא כדוגמא את סוגיית החלפת המנורות.
כאשר הציגה ב"כ הנתבעות (ולא כפי שנרשם בפרוטוקול בטעות) לעד את התמונה שסומנה נ/2 הרי שהעד הסביר באופן ספונטני כי ניתן לראות את כיסוי המגן וכי ללא כיסוי זה ניתן היה להכניס את היד מתחת למסוע באופן שהיא עלולה הייתה להיתפס:
"ש.אני מציגה לך את נ/2.
ת.אני רוצה להגיד לך שאת רואה שיש פה גלגל וכיסוי. אם לא היה כיסוי ניתן היה להכניס את האצבע מתחת למסוע ואז היד היתה יכולה להיתפס בין הגלגלים.
עו"ד מירום:
אני מבקשת לציין שעוד לא שאלתי את העד שאלה והוא כבר השיב.
ש.התובע אומר שהוא נפגע, כשהוא נפגע לא היה מכסה הנירוסטה ונתפסה לו היד בגלגלים. לאחר שהוא החלים מפציעתו הוא צילם את התמונות ופתאום הוא ראה שהיה מגן על המכונה. האם יכול להיות שהיה שלב מסוים שהמכסה הזה לא היה.
ת.אני התחייבתי להגיד את כל האמת שאני יודע. אני לא יודע אם המכסה היה או לא" (עמ' 21-22 לפרוט' 27.3.17).
חשוב לציין כי מדובר היה באמירה ספונטנית של העד ביחס לתמונה ולמופיע בה עוד בטרם נשאלה שאלת ב"כ הנתבעות ביחס לתמונה זו. עוד ציין העד כי אינו יודע לומר האם הכיסוי המתואר בתמונה היה על המכונה בכל עת.
מדובר בתמונה שצולמה על ידי התובע לאחר חזרתו לעבודה שביחס אליה הסביר התובע כי כיסוי המגן המופיע בה לא היה מותקן במועד התאונה ואשר כבר נקבע לעיל כי יש לתת בגרסתו לעניין זה אמון. מצאתי כי דווקא הסברו הספונטני של מר ארבל ביחס למשמעות היעדרו של כיסוי המגן המתואר והסיכון שעשוי לנבוע מכך, לרבות אופי הסיכון המדויק שתואר על ידו, מחזק את גרסת התובע ביחס למצבה של המכונה עובר לתאונה אל מול השינוי שחל בה לאחר מכן אשר לכאורה היה בו כדי למנוע תאונה דומה בעתיד.
העד אמנם אישר כי למיטב ידיעתו לא היה מודע לתאונה בזמן אמת אולם בשים לב להסברו כי בסוף אותו חודש סיים את עבודתו כממונה הבטיחות של הוד חפר הרי שלא מצאתי כי יש בנתון זה כשלעצמו כדי לשנות לעצם העניין.
לגבי תחזוקת המכונות הסביר העד כי אם הייתה תקלה במכונה כלשהיא, במובן של אי תפקוד המכונה, הרי שהדברים היו בטיפול מחלקת אחזקה. נושאים הקשורים בבטיחות המכונות שהועלו על ידו הועברו למנהל הבטיחות של המפעל. עוד הסביר כי דיווחים על תאונות היו מועברים למנהל הבטיחות הפנימי של המפעל וכי במועדי ביקורו הם היו מקיימים דיונים אודות אירועים אלה וכמה מהם צוינו על ידו בחקירתו. לעניין התאונה בה נפגע התובע העיד העד כי אינו זוכר האם דווח לו על תאונה זו ואם פעל בעניין.
גם בחקירתו הנגדית בידי ב"כ צדדי ג' לא נסתרה או הופרכה עדות העד. לא ירדתי לסוף דעתה של ב"כ צד ג' באשר לבירור הכשרתו/כשירותו של העד לשמש כממונה בטיחות בשים לב לכך שהוא היה ממונה בטיחות מטעם מרשתה - שלה בעת הרלבנטית ובכל מקרה הוא חזר על עיקרי האמור בחקירתו הראשית ולא היה בחקירתו הנגדית כדי להוסיף נתונים רלבנטיים לאמור לעיל. האם טענת הוד חפר היא כי ממונה הבטיחות מטעמה לא היה כשיר לביצוע תפקידו ? מסופקני.
עדותו של מר ויצמן:
מטעם הוד חפר העיד מר מאיר וייצמן, מנהל הייצור.
עדותו של עד זה ניתנה באופן מסויג, נעדר שטף וזהיר וככזו מצאתי לתת בה אמון מופחת.
העד השיב כי אינו יודע על התאונה הספציפית בה נפגע התובע ועל כן כל תשובותיו בעניין זה היו תשובות כלליות ולא כאלה שניתן להסתמך עליהן או לקבוע על בסיסן ממצאים של ממש.
עוד הובהר כי הוא מנהל הייצור וכי חלקים שונים מעדותו נסמכים אמנם על ניסיונו - שאינו מבוטל - ואולם אין הוא גורם מקצועי בתחום הבטיחות ועל כן גם בהיבטים אלה מצאתי כי לא ניתן להסתמך על עדותו שהייתה בעיקרה עדות סברה.
העד הסביר כי חברת אסדי היא שמעסיקה את העובדים וקובעת את עמדות העבודה של כל עובד מבלי שלהוד חפר יש נגיעה לכך. עוד הסביר כי חברת אסדי אחראית על ביצוע ההדרכות לעובדיה.
לעניין המכונה והתמונה שהוצגה לו (נ/2) השיב העד בחקירה ראשית כי אינו יכול לזהות את המסוע אולם ציין כי מעיון בתמונה לא ניתן ללמוד כי מדובר בחלקים שהוספו בשלב מאוחר יותר אלא בחלקים אינטגרליים וזאת על בסיס ניסיונו ולא על בסיס מידע קונקרטי כלשהוא. עוד ציין כי לא ידוע לו כלל אם אירעה תאונה כמתואר.
בחקירתו הנגדית ציין העד כי הוד חפר עורכת הדרכות בטיחות רק לעובדים מטעמה ולא לעובדי חסרת אסדי, שעל הדרכתם אחראית אסדי. עם זאת ציין כי ייתכן ומבוצעות הדרכות בשיתוף הממונה על הבטיחות מטעם הוד חפר.
עוד אישר בחקירתו הנגדית כי האחריות על המכונות לעניין בטיחות, תחזוקה ותקינות הינה באחריות הוד חפר וכי המפעל הוא הבעלים של המכונות.
העד השיב בחקירתו הנגדית על שאלות שונות הנוגעות להפעלת המכונה ואולם בשים לב לאופן המסויג בו ניתנו תשובותיו ובהעדר מומחיות מצדו לנושאים אודותיהם נשאל הרי שלא מצאתי כי יש לתת משקל של ממש לעדותו במישור הנוגע למכונה נשוא התביעה, בפרט בחלקים בהם היא עמדה בניגוד לעדותו של מר אורי ארבל - מי שהיה ממונה הבטיחות מטעם הוד חפר - בהיבטים המקצועיים. לעניין ההיבט העובדתי הנוגע לתאונה הספציפית הרי שלא היה בעדותו של העד - שלא ידע כלל על התאונה לתרום דבר ועל כן כאמור לא מצאתי כי יש לייחס לעדותו בכללותה משקל של ממש.
אחריות הוד חפר כבעלי המכונה והאחראית על החזקתה במישור הנזיקי
מהעדויות שהובאו הן בפן המקצועי והן בפן העובדתי עולה בבירור כי הוד חפר היא הבעלים של המכונות והאחראית הישירה והבלעדית למכונות המצויות במפעלה לרבות המכונה ממנה נפגע התובע במישור הבטיחות והאחזקה. העד מטעם הוד חפר אישר זאת באופן ברור בעדותו והדברים עלו גם מעדותו של מר ארבל כמי שהיה הממונה על הבטיחות בתקופה הרלבנטית לתביעה. גם הוד חפר בעצמה אינה מכחישה זאת.
לעניין המכונה ממנה נפגע התובע- כבר נקבע לעיל כממצא עובדתי כי יש לקבל את גרסת התובע באשר למכונה ממנה נפגע ומצבה של המכונה עובר לתאונה ולאחריה באופן שיש בו כדי להטיל אחריות לחלק מנזקיו על הוד חפר במישור הנזיקי.
זאת בשים לב למהימנות הרבה שמצאתי לייחס ל:
-
עדות התובע - עדות מפורטת שנתמכה בתמונות שצולמו על ידו באשר למצבה של המכונה לפני ואחרי האירוע לרבות ביחס לאזורים אחרים במכונה שכוסו גם הם באזור מגן לאחר התאונה, נתון שלכאורה אין בו כדי להשפיע על עניינו של התובע אולם מגביר את מידת מהימנותו בד בבד עם הקביעה כי לאחר התאונה נדרשה הוד חפר ככל הנראה לסיכונים הגלומים באותה מכונה;
-
עדותו הספונטנית של מר אורי ארבל לעניין הסיכונים שהיו יכולים לנבוע מהמכונה אילו לא היה מותקן אותו כיסוי מגן - שכבר נקבע במישור העובדתי הנובע מקבלת גרסת התובע כי הותקן רק לאחר התאונה - לרבות תפיסת אצבעות בגלגל כפי שבפועל ארע לתובע;
-
חיזוק לעמדת הנתבעות באשר לאחריות הוד חפר ניתן למצוא גם בהימנעותה של הוד חפר מהבאת ראיות רלבנטיות לעניין המכונה לרבות סקרי בטיחות או מסמכים אחרים הנוגעים לדיווח או בירור התאונה ואי הבאת עדים רלבנטיים מטעמה לאירוע התאונה ו/או עדים מקצועיים לעניין סוגיית הבטיחות.
יובהר כי אין באמור לעיל כדי לפגוע בהוד חפר מעבר לנדרש. מר ארבל ציין בעדותו - ולא מצאתי לפקפק בכך - כי הוד חפר מוחזקת על ידו כגוף המחויב מאוד לבטיחות המפעל ובטיחות כל העובדים בו. הגם שמר ויצמן בעדותו ניסה לשרטט קו ברור בין מה שהוגדר על ידו "עובדים שלנו" לעומת עובדי חברת אסדי, הרי שברי לי כי מחויבות לשלום כל העובדים מדריכה את הנהלת הוד חפר ואפשר שהדברים שנאמרו בעדותו נאמרו מטעמים הקשורים בניהול ההליך המשפטי ואינם בהכרח מאפיינים את עמדת הנהלת המפעל.
אזכיר כי מר ארבל בעדותו ציין דוגמאות לפעולות שונות שננקטו על ידי המפעל שברי כי הינן רלבנטיות לכל העובדים ולא רק למקצתם (לדוגמה משטח הרצפה החלק וכו') באופן הממחיש זאת.
יחד עם זאת, תאונות וטעויות קורות. אף אדם ואף מפעל אינו יכול להיות חסין מכך.
מעדותו של מר ארבל עלה כי בתקופה בה היה ממונה בטיחות בהוד חפר אירעו תאונות שונות, חלקן אף קשות בהרבה מהאירוע הנוגע לתובע כאן.
ברי עוד כי עצם התיקון של הליקוי הבטיחותי במכונה לאחר מעשה והפחתת הסיכון להבא כפי שמתבטאת במקרה זה ביחס למכונה נשוא התביעה, הינו לזכות הוד חפר. אין בכך כדי לגרוע ממידת אחריותה, גם אם החלקית, לעניין עצם קרות התאונה באופן בו אירעה, תאונה שאפשר ואמצעי הבטיחות המינימאליים שננקטו לאחר מכן - יכלו למנוע התרחשותה או להפחית הסיכון לכך במידה משמעותית. אשר על כן כאמור מצאתי כי יש להטיל על הוד חפר כבעלת המכונה וכאחראית על תחזוקתה ובטיחותה – חלק מהאחריות לנזקי התובע בצד האחריות שהוטלה על הנתבעות.
מעבר לנדרש: אפשר וניתן היה להגיע לאותה תוצאה במישור היחסים שבין הנתבעות ובין צדדי ג' גם באמצעות קבלת הכלל של "הדבר מדבר בעד עצמו" שנטען על ידי הנתבעות במקרה זה ביחס למכונה המתוארת.
נטל ההוכחה בתביעה, והדברים ברורים וידועים, מוטל על התובע (במקרה זה: שולחות ההודעה לצד שלישי) מתחילתו ועד סופו. הכלל, הידוע לנו מימים ימימה, מתומצת לביטוי השגור: "המוציא מחברו - עליו הראיה".
ואולם, יש מקרים חריגים בהם הכיר הדין במעמד מופחת, מובנה, של התובע כלפי הנתבע מסיבות שונות ככזה המצדיק העברת נטל ההוכחה מהתובע אל הנתבע וזאת לאחר שהתובע ביסס תנאים מקדמיים מסוימים הנדרשים לשם כך. חזקות דיוניות אלה מוצאות ביטוי בין היתר בסעיפים 38, 40 ו - 41 לפקודת הנזיקין.
על התובע הטוען להחלת החריג המבוטא בהעברת הנטל - בהיעדרם של כללים או חזקות דיוניות אחרות המבססות זאת מכוח דינים אחרים - לבסס תשתית ספציפית מתאימה ולעמוד בתנאים השונים הקבועים בסעיפים הנ"ל. אז, ורק אז, יוכל בית המשפט לשקול לעשות שימוש בכלי הדיוני החריג ולהעביר הנטל לצד שכנגד.
על מנת לבסס קביעה בדבר העברת הנטל נדרש קיומם של שלושה תנאים מקדימים כאשר הנטל להוכחת כל אחד מהם, על פי מאזן ההסתברויות, מוטל על שולחות ההודעה לצד ג' במעמדן כתובעות באותה הודעה ואלו הם:
(1) התובעות אינן יודעות ואינן יכולות לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו לאירוע הנטען;
(2) הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבעת שליטה מלאה עליו;
(3) בתנאי השלישי מגולמת מעין הנחה של בית המשפט כי התרשלות מצד הנתבעת (במקרה זה צד ג' - הוד חפר) מסתברת יותר מהמסקנה כי התאונה אירעה שלא כתוצאה מהתרשלות הנתבעת.
בנסיבות המקרה הרי שבוסס כי התובעות אינן יודעות מה הן הנסיבות שגרמו לאירוע הנטען ובכך מתמלא התנאי הראשון; מדובר בנכס (מכונה) שלצד ג' 2 שליטה מלאה עליו כפי שהוכח בראיות - שהוא התנאי השני; והתנאי השלישי מגלם כאמור את ההנחה כי התאונה ארעה על רקע התרשלות הנתבעת מסתברת יותר מהמסקנה ההפוכה.
לעניין התנאי השני הרי שלא הייתה מחלוקת של ממש כי מדובר בנכס שהוא בשליטת הוד חפר והראיות שהובאו מבססות את ההנחה הנדרשת במסגרת התנאי השלישי לפיה התאונה על רקע התרשלות הנתבעת שבאה לידי ביטוי באי נקיטת אמצעי זהירות דוגמת התקנת כיסוי מגן מסתברת יותר מהמסקנה כי התאונה אירעה שלא כתוצאה מהתרשלותה וזאת במיוחד בשים לב לנתון כי מטעם הוד חפר לא הובאו שום ראיות של ממש לעניין המכונה הספציפית, סקר הבטיחות של המכונה הספציפית, אמצעי זהירות שננקטו לפני התאונה (להבדיל מלאחריה) ביחס לאותה מכונה וכו'.
האמור הינו כאמור מעבר לנדרש בשים לב לכך שמצאתי כי עלה בידי הנתבעות להוכיח את טענותיהן במישור הנזיקי ביחס לצדדי ג' ברף הדרוש לכך במישור העובדתי והמשפטי.
לסיכום, בפן הנזיקי אני מקבלת את עמדת הנתבעות באופן חלקי באופן שמצאתי כי יש להטיל את האחריות לנזקי התובע של שני הגורמים המעורבים: על הנתבעות בתוקף מעמדן כמעבידות בהעדר הדרכה ופיקוח מתאימים בנסיבות העניין ועל חברת הוד חפר כמי שאחראית על המכונה ממנה נפגע התובע, בטיחותה ואי נקיטת אמצעי זהירות מתאימים לגביה עובר לתאונה.
בשים לב לנסיבות המקרה הרי שיש לראות את הנתבעות וצדדי ג' כמעוולות במשותף במקרה זה, שלא ניתן להפריד באופן ברור את הנזק שגרמה כל אחת מהן - ואשר אף אחת מהן לא הביאה ראיות לענין חלוקת הנזק ביניהן - ועל כן יש לראותן כאחראיות ביחד ולחוד על כל נזקי התובע. על הנפקות המשפטית שיש למונח זה אעמוד בהמשך.
ההכרעה בפן החוזי
כאמור לעיל הרי שעיקר המחלוקת בין הנתבעות ובין צדדי ג' נגעה לפן החוזי ביטוחי ופחות לפן הנזיקי. עמדת צדדי ג' הייתה כי גם אם תוטל עליהן חבות במישור הנזיקי, הרי שמכוח ההסכמה החוזית שבין הצדדים הרי שממילא יהיה על חברת אסדי לשאת בכל הנזקים הנגרמים על רקע זה וזאת על פי אישור הביטוחים.
טענות הצדדים לעניין אישור הביטוחים פורטו לעיל בהרחבה ואין צורך לשוב ולחזור על הדברים. כמו כן לא מצאתי בהתחשב בתוצאה אליה הגעתי להידרש לכל פן ופן בטענות שהועלו באופן מפורט אלא לעיקרי הדברים בלבד.
נלך מן הקל אל הכבד.
לעניין הרישום בכתב יד -
הוד חפר טענה במסגרת ההליך כי הסייג הנטען לגבי "מעשי ומחדלי החברה" אינו מופיע בעותק הקיים בידה וכי הוא הוסף מאוחר יותר באופן שאינו מקנה תוקף לשינוי כאשר כל אחד מהם אף טוען לחלות הכלל כנגד המנסח על הצד האחר.
עיון בכתב ההגנה שהוגש מטעם הוד חפר בהודעת צד ג' מעלה כי הנוסח שהיה מצוי בידם, הוא הוא הנוסח מכוחו הם טוענים לחבות הנתבעת 2 , כולל את ההערות בכתב יד לרבות ההערה שעניינה "בגין מעשי ומחדלי החברה" (סעיף 3 לנספח א' לכתב ההגנה). פעם שזהו אישור הביטוחים שאותו צירפה הוד חפר ולתחולתו היא טוענת הרי שלא ברורה לי הטענה בסיכומים לעניין הבדלים בין אישורי הביטוחים והיא נדחית. יצוין כי ביחס לחלקים אחרים באישור הביטוחים שנרשמו בכתב יד לא הועלתה טענה בדבר העדר תקפותם.
טענות הוד חפר לעניין התחייבות הנתבעות לשאת בכל נזק מכל מין וסוג שהוא -
בשים לב לכל הפירוט לעיל בסוגיה הנזיקית אציין כי לטעמי יש קושי של ממש לקבל את עמדתה הפרשנית של הוד חפר לפיה הנתבעות לבדן הן שיישאו באחריות לכל נזק שייגרם לעובדיה לרבות כזה הנובע ממחדל ישיר וברור של הוד חפר ואישור הביטוחים כפי שהוצג על ידי הנתבעות תומך בעקרון בסיסי זה. ממילא כאמור אישור הביטוחים העלה סייג זה ולא הוכח כי הוד חפר ביקשה לשנות את אישור הביטוחים או כי הצדדים הגיעו לכל הסכמה חוזית אחרת בניגוד לאישור הביטוחים שהוצג בצמוד לכתב ההגנה של הוד חפר.
דומה כי גם מבחינה רעיונית/משפטית שעניינה "הטלת אשם" במשטר נזיקין יש קושי בקבלת פרשנות הוד חפר לאחריות הנתבעות לכל מעשה או מחדל לרבות כאלה שכלל אינן בשליטתן (להבדיל מסוגיית המעוולות במשותף במקרה זה אליה אדרש בהמשך). קבלת טענות צדדי ג' בהיקף שכזה משמעותן האופרטיבית היא כי בכך לכאורה הופכת חברת אסדי להיות מבטחת של הוד חפר ביחס לכל אירוע המתרחש במסגרת המפעל ללא כל סייג שהוא. ברי כי לא לכך כיוונה המבטחת של חברת אסדי ולא בכדי נרשם הסייג הנטען באישור הביטוחים.
ניתן ליטול כדוגמא סוגיה שהועלתה במסגרת שמיעת הראיות בתיק, גם אם בעקיפין:
במסגרת התמונות שהוצגו על ידי מר ארבל ניתן לראות גרם מדרגות המונה שתיים או שלוש מדרגות שאין בצדו מעקה או מאחז יד (מוצג נ/4). סוגיה בטיחותית זו אף נרשמה על ידי מר ארבל בסמוך לאותה תמונה. ברי לכל כי לחברת אסדי כמי שמועסקת במפעל אין כל שליטה על סוגיית המדרגות או על היעדרו של מעקה וכי גם אין משמעות לעניין הדרכת עובדים מטעמה לדוגמא בכל הנוגע להסתייעות לדוגמא במעקה כאשר זה כלל אינו בנמצא. זו דוגמא למחדל שהינו כל כולו בשליטת הוד חפר ולנתבעות אין כל שליטה עליו.
לעניין פרשנות שונה של מושגים שנעדרים לעמדת הוד חפר מהסעיפים הרלבנטיים באישור הביטוחים -
לא מצאתי בסיס לטענת צד ג' לפיה העדרו של מונח כלשהו בסעיף ספציפי משליך על הפרשנות הכוללת שיש להקנות לאותו מושג במערכת היחסים שבין הצדדים והטענה נראתה בעיניי תמוהה. כידוע והדברים קבועים בהלכה מזה ימים ימימה יש לקרוא את הפוליסה והרשימה כמכלול ועצם הנתון כי מילה מסוימת אינה מופיעה בסעיף מסוים אינה משפיעה על פרשנות המסמך בכללותו והוד חפר לא הציגה כל פסיקה או אסמכתא אחרת שיש בה כדי לתמוך בפרשנות חריגה זו או בטענה זו. ככל שהמילה "תשלום" או "פיצוי" לא הייתה מופיעה בסעיף מסוים האם היה ניתן לטעון כי לא ניתן להורות על ביצועם של אלה מכוח הפוליסה בהתקיים התנאים לכך? ברי כי התשובה לכך הינה שלילית.
ולליבת המחלוקת: חובתה של חברת אסדי ליטול על עצמה האחריות לשאת במלוא הנזק שנגרם לתובע בנסיבות המקרה -
הגם שתיק זה מציף סוגיות ביטוחיות וחוזיות עקרוניות ומעניינות כשלעצמן הרי שלדידי ההכרעה המשפטית בתיק זה ביחס לתובע שבפניי והנסיבות שבפניי הינה נגזרת של קביעתי הנ"ל בדבר היות הנתבעות וצדדי ג' מעוולות במשותף, שהנזק אותו גרמו יחד אינו ניתן לחלוקה ברורה. כאמור לעיל, זוהי גם עמדתן (גם אם החלופית) של הנתבעות במישור הנזיקי לפיה יש לראותן כמעוולות במשותף יחד עם הוד חפר. טענה זו התקבלה על דעתי וכבר הבעתי דעתי בניתוח המשפטי במישור הנזיקי כאמור לעיל. ואולם, למיטב הבנתי לטענה זו ישנה נפקות משפטית רלבנטית במישור הביטוחי מעצם הקביעה - המתבקשת על ידי הנתבעות עצמן/שולחות ההודעה - כי מדובר במעוולים במשותף, שלא ניתן להפריד בין הנזק שכל אחד מהם גרם.
פירושם המשפטי והמעשי של הדברים הוא הטלת האחריות למלוא הנזק על אותם מעוולים ביחד ולחוד. ודוק: מלוא הנזק ביחד ולחוד.
הפסיקה בעניין זה ברורה ועניפה והנתבעות, שטענו להחלת הקונסטרוקציה של מעוולים במשותף במישור הנזיקי, לא טענו אחרת או להפרדה כלשהיא במישור החוזי/ביטוחי, הגם שהנטל להוכיח את שיעורי הנזק השונים במקרה זה היה מוטל עליהן:
"בדרך כלל ראוי שהאחריות לנזק תחולק בין המעוולים השונים, ככל שהדבר ניתן, אך כאשר לא ניתן להפריד את הנזק באופן סביר 'אין לדרוש מהניזוק את הבלתי אפשרי, ואין להרשות למזיק להתחמק מפיצוי קורבנו, רק משום שבנסיבות מסוימות לא יוכל התובע לעולם להוכיח, איזה חלק מהנזק נגרם על-ידי המעשה של כל מזיק' (ראו: ע"א 285/86 נגר נ' וילנסקי, פ"ד מג(3) 284, 293). משקיים קושי בחלוקת הנזק בין הנתבעים, הנטל להוכיח כי הנזק שנגרם ניתן לחלוקה מוטל עליהם ואם לא יעמדו בו תהא חבותם ביחד ולחוד, לכל הנזק שנגרם" (ע"א 2906/01 עיריית חיפה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 25.5.06)).
מאחר וברמה המשפטית נקבע לראות את חברת אסדי כאחראית למלוא הנזק, ביחד ולחוד עם הוד חפר, אם על בסיס הראיות שהובאו בתיק ואם מכוח טענתה החלופית למעוולים במשותף, הרי שכפועל יוצא מאותה קביעה לא ניתן עוד לומר - גם לשיטתה שלה - כי אין מדובר במעשה או מחדל שלה, על פי לשון הסייג הנטען על ידה באישור הביטוחים.
פעם שהיא עצמה אחראית לנזק שנגרם לעובד, מכוח הקביעה המשפטית הנ"ל ו/או מכוח קבלת טענתה החלופית להיות שני הצדדים מעוולים במשותף - הרי שאותו סייג מכוחו היא טוענת - אינו מסייע לה בעניינה מול הוד חפר. החלת הדברים צריכה להיות דו סטרית במובן זה שככל שהנתבעות מעוולות במשותף עם הוד חפר במישור הנזיקי, הן אינן יכולות עוד לרחוץ בניקיון כפיהן ביחס להיעדר מעשה או מחדל מצידן בכל הנוגע לפגיעת התובע במישור הביטוחי.
למעלה מן הנדרש אעיר כי אפשר טענות הנתבעות היו יכולות להתקבל לעניין תחולת הסייג לדוגמא במקרה בו הנזק היה נגרם כולו כתוצאה ממעשה או מחדל של חברת הוד חפר שהנתבעות אינן שותפות לו. לדוגמא: נפילה באותן מדרגות נעדרות מעקה/מאחז יד או פגיעה ממכונה כאשר אין בצידה התרשלות באספקת אמצעי מיגון אישיים, הדרכה או מיומנות. הדברים כאמור נאמרים מעבר לנדרש על מנת להמחיש את ההבדל בין נסיבות מקרה זה ובין מקרים בהם ניתן יהיה להגיע לתוצאה שונה.
בשים לב לתוצאה אליה הגעתי ועל מנת שלא להרחיב את היריעה שלא לצורך הרי שלא אדרש לטענה בדבר הפרת החוזה המגולמת בעצם משלוח הודעת צד ג' על ידי הנתבעות. בתמצית יירשם שמדובר במקרה בו הייתה מחלוקת של ממש לעניין האחריות לנזקי התובע ולעניין סוגיית ההיבטים החוזיים והביטוחים וניהול ההליך עד תום אך מחזק את עצם קיומה של המחלוקת המתוארת. מכל מקום, בשים לב לתשתית החלקית שהונחה, לכך שמרבית טענות צדדי ג' נדחו וממילא לא התבקש כל סעד אופרטיבי אלא הדברים הועלו במסגרת טענות הגנה בלבד לא מצאתי כי יש צורך להידרש מעבר להערות אלה.
לסיכום, מאחר והצדדים להודעת צד ג' הינן במעמד של מעוולות במשותף, שלא הוכיחו מה שיעור הנזק שנגרם על ידי כל אחת מהן, הרי שמכך מתבקשת הקביעה המשפטית שיש לראות חברת אסדי כאחראית למלוא הנזק של התובע, ביחד ולחוד עם צדדי ג'. כפועל יוצא מכך הסייג הנטען על ידי הנתבעות במישור הביטוחי מכוח אישור הביטוחים התלוי לשיטתה בקיומו של מעשה או מחדל מצידה- אינו יכול לחול בנסיבותיו הפרטניות של מקרה זה ועל כן דין הודעת צד ג' להידחות.
סוף דבר
בתביעה העיקרית שבין התובע ובין הנתבעות -
בהתאם להסכמת הצדדים שפורטה לעיל אני מחייבת את הנתבעות, ביחד ולחוד, (חברת אסדי וחברת הראל) לשלם לתובע סך של 97,831 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום 18.7.16 (מועד ההודעה על ההסדר הדיוני) ועד היום. הסכום ישולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל. כל ההוראות הנ"ל נקבעו בהינתן שסכום הפשרה לא שולם עד היום.
הסכום שנקבע כולל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בהתאם להסכמת הצדדים כמפורט בבקשה מספר 13.
משלא נשמעו ראיות בתביעה העיקרית ונוכח המתווה המקוצר שחסך זמן שיפוטי יקר בתביעה העיקרית - אני פוטרת את הנתבעות מיתרת האגרה בתביעה העיקרית.
בהודעת צד ג' שבין חברת אסדי ואח' נ' הוד חפר ואח' -
במישור הנזיקי נקבע כי הנתבעות וצדדי ג' הינן מעוולות במשותף כאשר חלק מהאחריות מוטלת לפתחה של הוד חפר בשים לב למכונה המדוברת והעדר כיסוי מגן מתאים עובר לפגיעת התובע בתביעה העיקרית, וחלק לפתח הנתבעות בגין העדר הדרכה ופיקוח מתאימים לתובע באותו מועד.
במישור החוזי נוכח היות הנתבעות וצדדי ג' משום מעוולות במשותף, לשיטת הנתבעות בעצמן, על כל המשתמע מכך לעניין אחריות הנתבעות לכל הנזק שנגרם לתובע, ביחד ולחוד עם צדדי ג', ובשים לב ללשון אישור הביטוחים לרבות קבלת הפרשנות של הנתבעות (הראל ואסדי) לסייג שעניינו "מחדלי או מעשי החברה" הרי שהודעת צד ג' נדחית.
לעניין ההוצאות במישור היחסים של הצדדים להודעת צד ג' -
זה המקום לציין כי התנהלות צדדי ג' במסגרת ההליך כולו, לרבות בסוגיית הבאת העדים, הביאה להתמשכות ההליך שלא לצורך תוך בזבוז זמן שיפוטי יקר וזאת ללא קשר לתוצאה הסופית של פסק הדין. לצערי עליי לציין כי גם התנהלותה הדיונית של ב"כ צד ג' במסגרת הדיונים אינה חפה מביקורת וההחלטות שניתנו במסגרת הפרוטוקולים השונים מדברות בעניין זה בעד עצמן.
מפאת כבודה של ב"כ צדדי ג' אסתפק בכך.
אשר על כן בשים לב להתנהלות צדדי ג', לטיב המחלוקת ולתוצאה הכוללת לפיה על הנתבעות לשאת במלוא נזקי התובע הרי שחרף התוצאה אני מורה כי כל צד להודעת צד ג' יישא בהוצאותיו.
שולחות ההודעה לצד ג' ישאו ביתרת האגרה בהודעת צד ג'.
המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים וכן תודיע לב"כ הצדדים טלפונית כי פסק הדין ניתן היום.
ניתן היום, י' אייר תשע"ח, 25 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.
