אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 32479-05-16 שרות אייל נהגי טנדרים בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ

ת"א 32479-05-16 שרות אייל נהגי טנדרים בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ

תאריך פרסום : 26/05/2016 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
32479-05-16
18/05/2016
בפני השופט:
אריאל צימרמן

- נגד -
מבקשת:
שרות אייל נהגי טנדרים בע"מ
משיבה:
חברת החשמל לישראל בע"מ
החלטה

בקשה לסעד זמני, שאם נקלפו מקליפותיו, קורא למעשה לחיוב זמני של המשיבה לשלם למבקשת יותר כסף מאשר המשיבה מחויבת לשלמו למבקשת בהתאם לחוזים שבין הצדדים, זאת עד לסיום בירור הסכסוך שבין הצדדים.

רקע

1.ברקע הדברים: המשיבה נזקקת לשירותי הסעות לעובדיה בין איזורים ואתרים שונים ברחבי הארץ. היא מתקשרת עם ספקים למתן השירותים, כיום – מכוחם של מכרזים שהיא עורכת. המבקשת מעניקה שירותי הסעות למשיבה זה למעלה מארבעים שנה, ואף היום היא אחד מספקיה. את תמורת השירותים גובה המבקשת בהתאם למוסכם כעמלה המחושבת בהתאם למספר הקילומטרים של הנסיעות השונות. המבקשת מצביעה על חמישה הסכמים שבהם היא משמשת או שימשה עד לאחרונה ספק, באיזורים ובמתכונות שונות, הסכמים שנכרתו בשנים 2013 ו-2014, והוארכו מעת לעת. ההכנסות מהסכמים אלה מהוות את חלק הארי מהכנסותיה הכוללות של המבקשת. דיווחי כזב של המבקשת שגילתה המשיבה, כך לטענתה, הביאו לפגיעה חריפה בקשר העסקי שבין הצדדים.

2.נתונים מרכזיים לענייננו מצויים בפסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב (כב' סגן הנשיאה, השופט ד"ר ק' ורדי), מיום 19.4.16, שניתן בעתירתה המנהלית של המבקשת, שהוגשה לפני כחודשיים ימים (עת"מ 38014-03-16), פסק דין שהמבקשת ערערה עליו לפני ימים אחדים לבית המשפט העליון. כאמור בפסק הדין, במהלך שנת 2015 הגיע לידי המשיבה מידע שלפיו המבקשת הגישה לה דו"חות לגבי נסיעות של מספר קילומטרים גבוה ממספר הקילומטרים שבוצעו בפועל, כך ששולמו לעותרת סכומים משמעותיים בעודף, לשיטת המשיבה – למעלה ממיליון ₪. הדבר הוביל לעריכת בדיקות מחודשות של דו"חות קודמים לשנת 2015 שהגישה המבקשת ולעריכת בירורים מקיפים עמה. במקביל הועבר עניינה של המבקשת לוועדת המכרזים של המשיבה, על מנת לבחון המשך התקשרויות קיימות ועתידיות עמה. המבקשת ערכה את בדיקותיה, והודתה בחודש ספטמבר 2015, ביחס לעבר, ב"פערים של כ-10-15% יותר ממספר הק"מ שהיו אמורים להירשם"; המשיבה העריכה את החריגות ב-20%. לטענת המבקשת, משם ואילך "יישרה קו", קרי, ניתן להבין, חדלה מלמסור דיווחים לא-נכונים באשר למספר הקילומטרים שנסעו רכביה, מהם נגזרת עמלתה. "יישור הקו" לא הניח את דעת המשיבה: ראשית, לאחר בדיקות ושימוע, החליטה ועדת המכרזים שלה ביום 30.12.15 לבטל את זכיית הצעתה של המבקשת במכרז אחד שבו זכתה לאחרונה, על קיצור תקופת ההתקשרות עם המבקשת בהסכמים אחרים, ועל השעיית המבקשת מהשתתפות במכרזים חדשים כלשהם לתקופה של שנה. שנית, החלה היא בביצוע קיזוזים של כ-20% מתשלומים נוספים שנדרשה לשלם למבקשת, זאת בהיסמך על הוראות ההסכמים שבין הצדדים.

3.כנגד החלטה זו של המשיבה, על שני פניה, יצאה המבקשת חוצץ, תחילה בהליך אזרחי בבית המשפט המחוזי בתל-אביב (ת"א 53466-02-16), ולאחר שתובענה זו נמחקה, משנמצא כי המבקשת עותרת לסעד עיקרי שבסיסו בדיני המכרזים, ולצדו עתירה במישור האזרחי, פנתה המבקשת בעתירה מנהלית, זו בה דיברנו. סופה – דחיית העתירה מניה וביה, כל כמה שהיא נוגעת להחלטות המשיבה בתחום המכרזים. בין היתר עמד בית המשפט הנכבד כי מדובר בעותרת ש"נתפסה בקלקלתה", כזו שנמצא כי לקתה ב"אי סדרים והתנהגות שיטתית לאורך תקופה ארוכה במקרים רבים שהובילו לתשלומים עודפים ניכרים עקב דיווחים שגויים של אלפי קילומטרים עודפים תוך לפחות עצימת עיניים וחוסר אכפתיות", וכי קיים אינטרס ציבורי ב"הימנעות מהתקשרות עם ספק שהתגלו אצלו כשלים רבים ולאורך זמן, חוסר מהימנות, חוסר אמון וניצול לרעה של אמון שניתן בו ושולמו לו כספי ציבור רבים ביתר ובעודף וישנה חשיבות גם להרתעתם של מי שיפעלו בצורה כזו למניעת פגיעה באמון הציבור ובכספו". נדבך אחד בעתירת המבקשת, הוא החשוב לענייננו כאן, לא נדחה לגופו כי אם דיונית: המבקשת דרשה כי המשיבה תחדל מביצוע קיזוזים נוספים מכוח ההסכמים; פסק הדין ביאר כי רכיב זה בעתירה אינו עניין לבית המשפט לעניינים מינהליים לענות בו. בשולי פסק הדין עמד בית המשפט על כי למבקשת עומדת הזכות עדיין לפנות למשיבה בבקשה ל"עיון חוזר" ולשכנעה כי שינתה דרכיה והיא זכאית להזדמנות נוספת, בפרט נוכח "שיקולים הומניטריים" הנסבים על קריסתה האפשרית של המבקשת כתוצאה מן ההשעייה. המבקשת אכן פנתה למשיבה בבקשה שכזו, אך זו לא צלחה, ומכאן התובענה הנוכחית.

4.עתה, ביום 16.5.16, הגישה המבקשת תובענה לסעד הצהרתי ולצו מניעה קבוע. היא מלינה על כי המשיבה ממשיכה באופן שוטף (לאחרונה – בתשלום מיום 3.5.16) בביצוע תשלומים מופחתים למבקשת, בזיקה לאותם חיובים עודפים (לסברת המשיבה), ותוך שהמשיבה נסמכת על זכותה לעשות כן מכוח הוראות ההסכמים השונים שבין הצדדים. המבקשת עותרת לסעד הצהרתי שלפיו 17 סעיפים בהסכמים שבין הצדדים, המשמשים את המשיבה בביצוע ההפחתות והקיזוזים, בטלים בהיותם מקפחים, כאמור בחוק החוזים האחדים, התשמ"ב-1982. מכאן, מבקשת המבקשת, יש להכריז על היעדר זכותה של המשיבה לקזז (להלן: הסעדים ההצהרתיים).

5.לצד הסעדים ההצהרתיים עותרת המבקשת ל"צו מניעה קבוע בדרך של צו עשה קבוע", הוא המרכזי לענייננו, אשר – וראוי לצטט את הסעד המבוקש מראשית ועד תום: "ימנע בכל דרך, בכל אופן ובכל צורה שהיא מהנתבעת וגם/או ממי מטעמה, יחד ולחוד, מלבצע כל שינוי נוסף בתנאי ההסדרים הכספיים שבין הצדדים, לרבות ביצוע קיזוזים נוספים וגם/או ביצוע עיכובי תשלום נוספים וגם/או ביצע כל הרעה נוספת שהיא וגם/או גריעה נוספת שהיא, מכלל התשלומים המגיעים לתובעת וגם/או שהגיעו זה מכבר לידיה וגם/או מלבצע חילוט של הערבויות הבנקאיות המצויות בידי הנתבעת – אם וככל שמצויות – וכיו"ב וגם/או מלבצע כל פעולה נוספת שהיא כנ"ל, על סמך הסעיפים הנ"ל שבהסכמי ההתקשרות וגם/או על סמך מי מהם" (להלן: הצו הקבוע).

6.בגדרה של התובענה, עתרה המבקשת לסעד זמני ולסעד אף במעמד צד אחד. הסעד הזמני המבוקש זהה בכל לצו הקבוע המבוקש (ולו בלבד), פרט לכך שעיתוי תחולתו אמור להיות כמובן עד להכרעה בתובענה, להבדיל מהצו הקבוע, הנועד לחול מרגע ההכרעה בתובענה ואילך. בקשה זו לסעד זמני וארעי היא המונחת לפניי להכרעתי. לצדה של הבקשה הגישה המבקשת בקשה נפרדת, שאינה אלא נדבך בבקשה לסעד זמני, והוא לפוטרה מערובה להבטחת נזקי המשיבה כתוצאה ממתן הצו, אם יינתן. זאת, בשים לב לכך שמדובר בחברה העלולה להגיע כדי קריסה כלכלית, והיא כבר על סִפה.

7.נוכח ערטילאיות הסעד המבוקש, ראיתי להורות למבקשת למסור הבהרות אחדות בעניין בקשתה, שיבארו בין היתר למה בדיוק כיוונה בבקשתה למנוע מן המשיבה ל"כל שינוי נוסף בתנאי ההסדרים הכספיים שבין הצדדים", כמו גם בשאלת הערבויות ש"אם וככל שמצויות" בידי המשיבה. המבקשת מיהרה וביארה: צו המניעה המבוקש עוסק "אך ורק במניעתם של קיזוזים נוספים". הכוונה היא להפחתות צפויות מתוך חשבונות עתידיים. בראשית יוני ויולי 2016 אמורה המשיבה לשלם למבקשת סכום שבין 200 ו-300 אלף ₪ בכל פעם, ובחודשים שלאחר מכן צפויה היא לשלם למבקשת סכומים נמוכים יותר, כאשר כל אלה מצטברים כדי 1.5 מיליון ₪ לערך. איזה סכום בדיוק צפוי להיות מקוזז לא ידעה לומר, אף שבעבר קיזזה המשיבה לעתים כ-20% מן החשבון, לעתים יותר. אשר לערבות, ביארה המבקשת, כי כזו אכן מצויה בידי המשיבה, וסכומה כ-300 אלף ₪.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ