אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 32391-06-11 אלעזר נ' בסיס ואח'

ת"א 32391-06-11 אלעזר נ' בסיס ואח'

תאריך פרסום : 06/05/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
32391-06-11
03/03/2015
בפני השופט:
גיא הימן

- נגד -
התובעת:
שושנה אלעזר
הנתבעים::
1. יוסף בסיס
2. רועי נוח בסיס – יורש המנוח דניאל בסיס ז"ל
3. עמנואל בסיס
4. סעדיה חתוכה
5. ארז בסיס
6. שרון בסיס
7. מוצפי – מועלם קבלני בניין (1983) בע"מ
8. מנהל מס ערך מוסף גוש דן

החלטה

1.בקשה אחרונה בסדרה נוכחית של בקשות, המלוות את הליכי-פירוקו של שיתוף בתיק זה, הגיש הכונס, עורך-הדין מיכאלי, בתאריך 22.2.2015. הייתה זו בקשה לאפשר לכונס לנכות מחלקה של נתבעת 7, מוצפי בע"מ, בתמורת-המכירה סך של 50 אלף ש"ח לשם סילוק חוב בגין ארנונה ומים לעיריית רמת-גן. העירייה, הובהר בבקשה, הסכימה לביטולם של הליכי הוצאה-לפועל לגבייתו של החוב, בתיק שמספרו 01-02257-58-4, כנגד תשלום זה. אלא, שלבקשה לא צורפה עמדתה של נתבעת 7. היות, שבגדרה של עתירה מנהלית אשר הגיש הכונס בשמה (עת"מ 6822-10-14) עלו השגות לגבי החוב, יש להבהיר לבית-המשפט כי המבוקש כאן הוא על דעתה של נתבעת 7 ובהסכמתה. עוד יש להודיע אם בכך מסולק כל החוב, שכנגדו הופקד בקופתו של בית-המשפט המחוזי הסכום שהופקד.

2.עוד בענינה של העתירה המנהלית, הרי אף על פי שבתום הדיון בה, ביום 1.1.2015, הודיע הכונס על מחיקתה של העתירה, לא ניתן פסק-דין של בית-המשפט המחוזי הקובע זאת מפורשות. בקשות נוספות – הקשורות כנדמה בסכום שהופקד בקופתו של בית-המשפט – הוגשו וניתנו בן החלטות, והתיק מוגדר במזכירות כפתוח. ברם, לעניננו, ובהעדר הודעה הטוענת אחרת, אוכל להסתפק בהחלטתו של בית-המשפט המחוזי שלא לעשות צו להוצאות בעתירה, כמו גם בהחלטתו כי סך של 199,575 ש"ח יישאר מופקד בקופת בית-המשפט עד לאחר הכרעה בהשׂגה על חוב, ככל שתוגש. פירוש הדברים הוא, מחד גיסא, כי לא כל התמורה ניתנת לחלוקה; ומאידך גיסא, כי לא נדרש יהא לנכות הימנה הוצאות-משפט בעתירה המנהלית.

3.על אף התנגדותו של נתבע 4, אני מקבל את עמדתו של הכונס כי האחרון השלים את הנדרש ממנו בכל הנוגע להנחת תשתית, אשר תאפשר את רישומן של הזכויות שנמכרו על שמו של נתבע זה. עיקר מצוי בהסכם מיום 28.8.2014 ולפיו האחריות לביצועו של הרישום, לאחר שהכונס ישלים את הדרוש לכך, היא לפתחו של נתבע 4. נתבע זה לא הציג לבית-המשפט כל תימוכין לטענה כי נדרש דבר-מה נוסף על מנת להמיר את הערות האזהרה, שלטובת נתבעת 7, ברישומן של זכויות לטובת הנתבע. אני סבור כי בהמצאתה כדין לידי הנתבע של בקשה מאומתת לרישום, השלים הכונס את הנדרש ממנו בענין ההכנות לרישום. עם זאת, רשמתי לפנַי את הודעתו של הכונס כי אם תידרש חתימתו על מסמכים נוספים הוא יעשה זאת ללא דיחוי.

4.אשר לשכר-טרחתו של הכונס. עד כה, וקודם שהושלמו הפעולות המהותיות בתיק זה, לא ראיתי מקום לפסוק שכר-טרחה ולנקוב את שיעורו. במצב הדברים דהיום ברי כי את רוב מנינן ובנינן של המטלות, הכרוכות בפירוק-השיתוף, השלים הכונס בהצלחה. סוגיית החוב הנטען לעירייה וחלוקתו של מה שיישאר מן התמורה, שהופקדה בבית-המשפט המחוזי, הן בשולי הדברים ואינן מעכבות, כל עיקר, את השלמתו של פירוק-השיתוף ברישום הזכויות כדין.

5.זה המקום לקבוע כי הכונס וקופת-הכינוס לא נותרו חייבים דבר בכל הנוגע לטענותיו של נתבע 4 לנזקים, שגרם לו לכאורה נתבע 1. עמדתו של הכונס, שלפיה חורגת סוגיה זו במובהק מגדריו של פירוק-השיתוף ולפיכך מגבולותיו של תיק זה, מקובלת עלי לחלוטין. העובדה כי מונח עדיין כסף בקופה וטרם חולק אינה מקימה כל יסוד משפטי להיפרע הימנו נזק אשר נטען לקיומו אך הוא לא נדון בגדרו של הליך זה וממילא לא הוכח. ענין הוא להליך נפרד, בפניה של ערכאה מוסמכת, ככל שיסבור מאן דהוא כי בידיו עילה לכך. בקשתו של נתבע 4 בענין זה נדחית, אך יוטעם כי היא לא נתבררה לגופה וממילא לא נקבע בה כל ממצא, המקים מעשה בית-דין בטענה הנזיקית.

6.עוד בענינו של נתבע 4, איני רואה כל יסוד לטענה כי אין הוא נדרש לשאת את חלקו בתשלומו של שכר-טרחתו של הכונס. הכונס, יודגש, בכל שעשה במינוי מאת בית-המשפט, שוב לא חבש לראשו את כובעו של בא-כוח התובעת. הכונס הוא שלוחו של בית-המשפט להסדרת ענינם של השותפים כולם, לרבות ענינו של נתבע 4. העובדה כי הנתבע, לפי ההֶסדר שגובש, לא נדרש לרכוש בפועל את החלק שבו הוא החזיק, אינה מוציאה אותו מגדרו של הפירוק, אף לא מגֶדר הסדרתן-מחדש של זכויות הבעלות במקרקעין. אלמלא היה זה נתבע 4, שרכש את זכויותיהם של שותפיו כי אם צד שלישי שאינו שותף, נדרש היה גם-נדרש מר חתוכה לשלם את חלקו בשכר-הטרחה. אין כל הבדל מהותי בין התרחישים. ראו, בין השאר, ע"א (מחוזי תל אביב) 3120/00 שאווט נ' אלבר בע"מ, בפסקה הששית לפסק-הדין (פורסם במאגרים, 21.7.2002); רע"א (מחוזי ירושלים) 33302-07-11 עו"ד יהושע נ' חריש, בפסקאות 16-15 (פורסם במאגרים, 27.10.2011); ע"א (מחוזי מרכז) 42441-07-13 עו"ד בויאר נ' ס.י אבן יזמות בע"מ, בפסקה השלישית (פורסם במאגרים, 20.2.2014); ת"א (שלום חדרה) דר' שושני נ' דר' זומר, בפסקה 13 (פורסם במאגרים, 13.12.2009).

7.חזרה אל הכונס. תקנה 389 לתקנות סדר-הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 מסמיכה את בית-המשפט לקבוע את שכר-טרחתו. היא מותירה בידי הערכאה שיקול-דעת רחב המחייב, בהיעדר קביעה אחרת בתקנות, את שקילתו של מכלול השיקולים הנוגעים בדבר. עם אלה נמנים, בפרט, שיפויו ההולם של כונס בגין עבודה שעבד וטרחה שטרח; הבטחת תמריץ לביצועם התקין של הליכי-כינוס; וענינם של מושאי-הכינוס – כאן, השותפים במקרקעין – בתמורה הולמת לזכויותיהם ובשמירה על זכותם הקנינית.

שכר-הטרחה שהתבקש בענין שבפנַי – עשרה אחוזים משווי השוק של המקרקעין, ומדובר בשכר-טרחה הקרוב בסכומו, בתוספת מע"מ, למיליון שקלים – הוא מופרז. לא אוכל לאשרו. הוא יפגע במידה, העולה על המתחייב וההוגן, בקנינם של בעלי-הדין אשר יידרשו לשאת בו. בכך אין למעט, ולוּ בזעיר, ממאמציו הניכרים של הכונס וממגוון הפעולות שנדרש הוא לנקוט בהגעה אל תחנת-הסיום של פרשה זו. בקביעתו של שכר-הטרחה יש מקום להתחשב במספרן ובטיבן של הפעולות הללו, כמפורט בהודעותיו של הכונס וכניכר מן התיק; במגוון הגורמים שאל-מולם הוא נדרש לפעול; בכך שהכונס הוביל בבִטחה את ספינת-הפירוק אל יעדה; בערכו הגבוה של הנכס הנדון; בחלוקתו של הנטל בין מספר בעלי-דין; בהסכמים לענין חלקיהם בשכר-טרחתו ככונס, שקשר עורך-הדין מיכאלי עם התובעת ועם נתבעת 7; בקנה-המידה, העולה מן הפסיקה, לקביעתו של שכר-הטרחה (ע"א 373/70 מרגוליס נ' בנק ארץ-ישראל בריטניה בע"מ, פ"ד כה(1) 273 (1971); ע"א 621/83 בנק לאומי נ' עו"ד פינצ'וק, פ"ד מא(2) 660 (1987)); בתחושת-הצדק ובמצוות ההיגיון (ע"א (מחוזי ירושלים) 1755-01-14 עזבון בראשי ז"ל נ' עו"ד פלדמן, בפסקה 160 (פורסם במאגרים, 26.11.2014)).

אני מעמיד את שכר-הטרחה על סך של 500,000 ש"ח – שהם כששה אחוזים משווי המקרקעין – בתוספת מע"מ כחוק. עם זאת, לא אתערב – אף לא נתבקשתי לעשות כן – בהסכמים, שנקשרו מדעת בין הכונס לבין התובעת ובין הכונס לבין נתבעת 7 לגבי חלקיהם בשכר-טרחתו ככונס, ושיעורם גבוה מששה אחוזים. אני קובע כך:

    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

    בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
    הודעה Disclaimer

    באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

    האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



    שאל את המשפטן
    יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
    * *   
       *
     

    צור
    קשר

    צור
    קשר

    צור
    קשר

    צור
    קשר

    צור
    קשר

    צור
    קשר

    צור
    קשר

    כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
    הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ