אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 32362-03-13 אבו עמרה נ' חב' לביטוח בע"מ ואח'

ת"א 32362-03-13 אבו עמרה נ' חב' לביטוח בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 09/09/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום קריית גת
32362-03-13
20/04/2015
בפני השופט סגן נשיאה:
אור אדם

- נגד -
התובע:
ב' ע'
עו"ד אבן ברי
הנתבעים:
1. אי.די.אי חב' לביטוח בע"מ
2. שלמה כהן

עו"ד ברמן וגינברג
פסק דין
 
  1. התובע, יליד 1.3.1984, הגיש תביעה זו בגין תאונת דרכים שארעה לו לטענתו ביום 28.9.12, כאשר הנתבע 2 נסע לעברו ופגע ברגלו. הנתבעת 1 היא מבטחת הרכב בו נסע הנתבע 2 (להלן: "הנתבע"). התביעה הוגשה ע"פ חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה 1975.

  2. מדובר באחד המקרים הנדירים והמוזרים, בהם גרסאות שני הצדדים שונות לחלוטין: לטענת התובע והעד מטעמו, התובע עמד על הכביש בסמוך למדרכה מול חנות הגונג בסמוך לבית המשפט בבאר שבע, על מנת "לתפוס" את החניה עבור הרכב בו הגיעו השניים, כאשר הנתבע נסע אחורנית בניסיון להיכנס לחניה, ופגע ברגלו של התובע. לטענת הנתבעים האירוע היה שונה בתכלית – רכבו של הנתבע כבר חנה במקום, הנתבע נכנס לחנות הגונג שמעבר לכביש, אז ראה את התובע וחברו סבים סביב הרכב, וחשד כי בכוונתם לפרוץ לרכב, ולכן הזעיק את המשטרה. כשהגיע הנתבע למקום, כנראה בניסיון להסיר ממנו את החשד, החל התובע לטעון טענה כוזבת כאילו הנתבע פגע בו ברכבו.

  3. כאמור בפתיח, מדובר בתיאור סותר של המאורעות, כאשר ישנם חיזוקים מצד אחד, ותהיות מצד שני באשר לכל אחת מגרסאות הצדדים השונים. בנסיבות אלו, ונוכח העובדה שאין מחלוקת כי הנזק איננו רב, הציע בית המשפט לצדדים להגיע להסכמה בפשרה, אשר תביא בחשבון גם את הסיכויים והסיכונים של כל צד. צר הדבר שלא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמות, נוכח הבעייתיות שבהכרעה בתיק זה, כך שבית המשפט נאלץ לשמוע הוכחות בתיק כולו, ולהכריע בעניין על פי מיטב שיפוטו.

  4. לאחר ששמעתי את העדויות ואת טענות הצדדים, לא בלי לבטים, החלטתי לקבל את התביעה. למרות תהיות וסתירות לא מעטות בעדות התובע, הרי שעדותו חוזקה ע"י עדות נוספת, כאשר עלו תהיות לא מעטות גם מעדות הנתבע, ואילו הטענה בדבר עדות כוזבת היא טענה חמורה, מעין פלילית, וטענה כזו לא הוכחה.

  5. ואלה הטעמים התומכים בגרסתו של התובע:

    • חיזוק בעדות ע' ע' - בפני בית המשפט עמדו עדויותיהם של התובע ושל ע' ע' ע' ע' , שהיה עימו. מדובר בשתי עדויות אשר חיזקו זו את זו: שני העדים מסרו גרסה דומה וקוהרנטית, הנוגעת לתיאור האירוע, לפיה התובע עמד במקום החניה הפנוי, כשפניו לעבר הרכב בו נהג ע' ע' , שניסה להכנס לחניה. הנתבע ניסה להיכנס למקום החניה מהצד האחר, כך שהתובע עמד בגבו אליו ולא הבחין בו. כאשר רכבו של הנתבע התקרב, דפק התובע על הרכב, אולם הנתבע המשיך בנסיעה, פגע ברגלו של התובע והפיל אותו. אינני מוצא מקום לייחס משקל ניכר לטענת הנתבעים בסיכומים בדבר סתירות מינוריות בין שני העדים. דווקא העובדה שהתיאור בכללותו דומה, ובעניינים שוליים אין התאמה, מלמדת כי העדים העידו על פי זיכרונם, ולא "דקלמו" סיפור מתואם. העובדה שהתובע טען כי החניות בסמוך היו פנויות, בניגוד לטענתו של ע' ע' , היא עניין שולי שהוא לא זכר היטב. כאשר אדם נכנס לחניה בנסיעה אחורנית, הוא נוסע כמעט במקביל למדרכה, ולכן, כשהתובע נשאל על כך על גבי השרטוט ששרטט, הוא לא זכר כי היו מכוניות שחנו בסמוך, אולם ברור מכלל גרסתו לפיה שמר על מקום חניה, כי הייתה מצוקת חניה באזור. אינני מייחס גם חשיבות ניכרת לטענת התובע כי הלך לרכוש כרטיס חניה. העדות נשמעה שלוש שנים לאחר התאונה. מדובר בטענה שולית. אין בכך בכדי לפגוע בתיאור המרכזי של התאונה, אותו זכר התובע, ואשר היה תואם לעדותו של ע' ע' . אין מקום גם לייחס משקל רב לטענה בדבר סתירה לנוכח כמות הפגיעות. שני העדים תיארו כי בשלב ראשון, כאשר הרכב של הנתבע התקרב לעבר התובע, הוא היכה עליו על מנת להסב את תשומת ליבו של הנהג, הנתבע, אולם הנתבע המשיך לעברו. אין מדובר בשתי פגיעות נפרדות, ובסתירה חזיתית כפי שניסה לטעון ב"כ הנתבעים.

    • תיעוד רפואי מחדר המיון - אין מחלוקת כי התובע הובהל ע"י אמבולנס למרכז הרפואי סורוקה. מהתיעוד הרפואי בבית החולים עולה כי בקבלתו בחדר מיון, נמצא כי התובע במצב כללי טוב, ללא סימני חבלה, אולם צוין: "נפיחות בקרסול ימני" בעטיה של נפיחות זו, הופנה התובע לבדיקתו של אורתופד. האורתופד מציין רגישות בקדמת הקרסול.

    • העילה להגעת המשטרה - הנתבע נסמך בתצהירו על דו"ח פעולה של השוטר שי רצון לגבי הזמנת המשטרה למקום. בדו"ח עצמו מצוין: "...משטרה הגיעה למקום בגין תלונה על ריב על מקום חניה". כזכור, הנתבע טען כי לא היה כל ויכוח על מקום חניה. לטענת הנתבע, המשטרה הגיעה למקום על רקע החשד כי התובע וחברו מבקשים לפרוץ לרכב. העובדה שהשוטר ציין כי המשטרה הגיעה למקום על רקע ריב על מקום חניה, מחזקת את טענת התובע כי זו הייתה העילה להזמנת המשטרה, ומחלישה את טענת הנתבעים.

    • התנהגות הנתבע בעת צילום הסרטון - דווקא הסרטון שצילם הנתבע ושהוגש על ידו, מחזק את גרסת התובע. קשה להאמין שאדם שחושד כי אלמונים עומדים לפרוץ לרכבו, יעמוד מעבר לרחוב, ויצלם את הזירה מבלי לגשת בהקדם האפשרי לעבר החשודים ולסלקם מהמקום. התנהגות זו של הנתבע, יש בה כדי לחזק את התחושה כי הסרטון צולם לאחר הפגיעה בתובע, במטרה לחזק את טענת הנתבע 2 כי לא פגע בתובע.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ