אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> עיריית ירושלים נ' עמותת משיכון רבינו יואל דסאטמאר ישיבת ייטב לב

עיריית ירושלים נ' עמותת משיכון רבינו יואל דסאטמאר ישיבת ייטב לב

תאריך פרסום : 17/04/2017 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
31808-12-15
10/04/2017
בפני השופטת:
דנה כהן-לקח

- נגד -
תובעת:
עיריית ירושלים
עו"ד רונית צ'יפרוט
נתבעת:
עמותת משיכון רבינו יואל דסאטמאר ישיבת ייטב לב
עו"ד נעה אפיק
החלטה
 

ההליך שבכותרת הנו תביעה כספית מטעם עיריית ירושלים, בגין טענה לחוב ארנונה מצד הנתבעת בסך של 144,174 ₪ עבור תקופה מיום 1.1.2007 ועד יום 31.12.2015. ההליך החל כתובענה בסדר דין מקוצר, ועבר להתברר כתביעה בסדר דין רגיל לאחר שהנתבעת קיבלה רשות להתגונן.

 

בדיון שהתקיים לפניי ביום 30.11.2016, הגיעו הצדדים להסכמה על הפלוגתאות בתיק, ואלה קיבלו תוקף של החלטה. נעשה ניסיון להביא את הצדדים להסכמה על מתווה להכרעה בחלק מן הסוגיות המתעוררות בהליך, אולם הסכמה כאמור לא הושגה. במסגרת הפלוגתאות שקיבלו תוקף של החלטה, הסכימו הצדדים כי מתעוררות בתיק שתי שאלות מקדמיות, ואלה מונחות לפתחי כעת.

 

השאלות המקדמיות

1.השאלה המקדמית הראשונה, התייחסה לתקופת חיוב בארנונה מיום 21.12.2008 (ולחלופין מתחילת תקופת החוב כפי שייקבע לגבי תקופה קודמת כמפורט בפסקה 1 לפלוגתאות בין הצדדים) ועד יום 1.6.2010. לעניין תקופה זו, הסכימו הצדדים כי מתעוררת שאלה מקדמית בזו הלשון: "האם על בית משפט זה להיזקק לטענת הנתבעת כי היא זכאית לפטור מארנונה עקב היות הנכס 'בית כנסת' לפי סעיף 5ג(ה)(1א) לפקודת הפיטורין, או עקב היות הנכס 'מוסד חינוך כמשמעותו בסעיף 5 לחוק לימוד חובה' לצרכי המוסדות בית יעקב העתיק ותלמוד תורה אשכנזי לפי סעיף 5ג(ה)(3) לפקודת הפיטורין, וזאת נוכח שאלת האפשרות לפנות למנהל הארנונה ו/או לממונה על המחוז, תוך אפשרות ערעור לוועדת הערר ולאחר מכן ערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים".

 

השאלה המקדמית השנייה, התייחסה לתקופת חיוב בארנונה מיום 1.6.2010 ועד יום 31.12.2015. לעניין תקופה זו הוסכם כי מתעוררת שאלה מקדמית בזו הלשון: "האם על בית משפט זה להיזקק לטענת הנתבעת כי היא זכאית לפטור מהארנונה עקב היות הנכס הרוס לפי סעיף 330 לפקודת העיריות, וזאת נוכח שאלת האפשרות לפנות בהשגה למנהל הארנונה, תוך אפשרות ערעור לוועדת ערר ולאחר מכן ערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים".

 

הוסכם בין הצדדים כי ככל שלא תושג ביניהם הסכמה אחרת, הם יגישו טיעון בכתב בשאלות המקדמיות האמורות, ולאחר מכן יינתן צו להגשת תצהירי עדות ראשית בתיק. לאחר הדיון, הודיעה העירייה כי לגישתה לא ניתן להיעתר למתווה ההכרעה שהוצע בדיון, וזאת מטעמים עליהם עמדה בהודעתה מיום 2.1.2017. בהמשך לכך, הגישו שני הצדדים טיעונים בכתב בנוגע לשתי השאלות המקדמיות שהוצגו לעיל.

 

תמצית טיעוני הצדדים

2.בקצרה בלבד, אומר כי העירייה טענה שבית-משפט זה אינו מוסמך מבחינה עניינית לדון בטענות הנתבעת כי היא זכאית לפטור מארנונה עקב היות הנכס "בית כנסת", או עקב היות הנכס "מוסד חינוך כמשמעותו בסעיף 5 לחוק לימוד חובה", או עקב היות הנכס הרוס, וזאת מאחר שהטענות האמורות מתייחסות ל"סיווג נכס". לפיכך, לשיטת העירייה, המסלול הבלעדי לבחינת טענות אלה הוא המסלול המינהלי, קרי- לפני מנהל הארנונה וועדת הערר. מאחר שאין מחלוקת שהנתבעת לא הגישה השגה למנהל הארנונה ו/או ערר לועדת הערר, סבורה העירייה כי יש לדחות טענות אלה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית.

 

3.מנגד, הנתבעת סבורה כי טענתה לגבי "מוסד חינוך כמשמעותו בסעיף 5 לחוק לימוד חובה", אינה נוגעת לסיווגו של נכס (להבדיל מסיווגו של מוסד) ולכן בית-משפט זה מוסמך להיזקק לטענה האמורה. כך, בלא שנדרשת לגישת הנתבעת קביעה כלשהי מטעם הממונה על המחוז, וזאת מטעמים המפורטים בטיעון בכתב. לחלופין, נטען כי גם אם מדובר בשאלת סיווג נכס, הרי מדובר בשאלה עקרונית שמוצדק כי בית-משפט זה יכריע בה. לגבי יתר הטענות לפיהן הנתבעת זכאית לפטור מארנונה עקב היות הנכס "בית כנסת", או עקב היות הנכס הרוס – לטענת הנתבעת, מדובר בסוגיות נלוות לשאלה המצויה בסמכותו של בית-משפט זה, ו/או סוגיות המעוררות היבט ציבורי או עקרוני, ולפיכך יש להידרש גם להן. עוד נטען כי ההכרעה בטענות אלה מתחייבת כדי למנוע עיוות דין לנתבעת.

 

ייאמר כבר עתה כי שני הצדדים התייחסו בטיעוניהם הכתובים לסוגיות מעבר לשתי השאלות המקדמיות העומדות להכרעתי (למשל טענות לגופן של מחלוקות לעניין "מוסד חינוך" ו"נכס הרוס", וכן טענות לעניין שאלת סמכות הגופים המנהליים להאריך מועדים הקבועים בחוק). החלטה זו עניינה בשאלות המקדמיות בלבד כפי שצוטטו בפתח הדברים, ולפיכך לא ראיתי להתייחס לטענות שחרגו מעבר לכך.

 

השאלה המקדמית הראשונה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ