אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 31803-03-12 עבוד נ' עלם

ת"א 31803-03-12 עבוד נ' עלם

תאריך פרסום : 12/10/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום צפת
31803-03-12
25/11/2014
בפני השופט:
דניאל קירס

- נגד -
התובע:
חנא עבוד
עו"ד גסאן סמיר
הנתבע :
אבראהים עלם
עו"ד אברהים חורי
פסק דין
 

 

 

1.התובע, מר חנא עבוד, רשום כבעלים היחיד של המקרקעין הידועים כגוש 14134 חלקה 4 במועצה מקומית ג'ש (גוש חלב) (להלן: החלקה). הזכויות נרשמו על שמו בשתי עסקאות, כל אחת מכח ירושה. התובע הגיש תביעה זו לפינוי, לסילוק יד ולפיצויים נגד הנתבע, אשר פלש לטענתו לחלק נרחב מהחלקה (להלן: החלק המערבי של החלקה), עקר ממנו עצי זית ונטע בו עצים מניבים, למטרת רווח.

 

2.לטענת הנתבע, לפני הסדר המקרקעין לפני עשרות בשנים, מר רפאל יוסף האשול (שמאז הלך לעולמו) היה בעל זכויות בחלק המערבי של החלקה. דא עקא, בהסדר המקרקעין נפלה טעות, וחלקו של רפאל האשול המנוח לא נרשם על שם מי ממשפחת האשול, אלא – על שמותיהם של מורישי התובע. הנתבע טוען כי התובע הכיר בזכאות בנו של רפאל האשול – הוא נעים האשול – לחלק המערבי של החלקה. לטענת הנתבע, בעסקה בינו, בין נעים האשול ובין התובע, במסגרתה שילם הנתבע לנעים האשול תמורה מלאה בגין החלק המערבי של החלקה, התובע התחייב לחתום על המסמכים הדרושים להעברת הזכויות בקשר לחלק המערבי על שם הנתבע (וליתר דיוק – את החלק היחסי והבלתי מסוים של הזכויות). הנתבע השקיע (נטע) בחלק המערבי בהסתמך על התחייבות התובע, אך התובע סירב לחתום על המסמכים. לטענת הנתבע התובע מושתק מלטעון לסילוק ידו מהחלק המערבי, שכן הוא מנסה להתעשר שלא כדין, ושתיקתו במשך כעשרים שנה בהן מחזיק הנתבע בחלק המערבי עולה כדי ויתור.

 

3.אקדים מסקנה לניתוח: דין התביעה להידחות (למעט עניין אחד – סילוק חבית, כפי שיפורט). התובע אישר בעדותו כי נפלה טעות בהסדר המקרקעין, וכי כתוצאה מטעות, במקום שחלק מהזכויות יירשמו על שם מי משפחת האשול וחלק אחר יירשם על שם מורישי התובע, כל הזכויות נרשמו על שם מורישי התובע. התובע אף ראה את החלק המערבי של החלקה כשייך לנעים האשול, בזכות. אלא שהתובע ראה ברישום המוטעה קרדום לחפור בו, והוא לא הסכים להעביר את הרישום על החלק שבמחלוקת מבלי שיקבל על כך תמורה. כעשרים שנה לפני הגשת התביעה, הנתבע רכש מנעים האשול את "זכויותיו", תפס את החזקה (בפועל) בחלק המערבי והשקיע בו, בכך שנטע בו עצים מניבים. התובע היה ער בזמן אמת לעסקה בין הנתבע לבין נעים האשול ולהשקעות הנתבע בחלק המערבי, אך הוא נמנע מלדרוש את פינויו. שכן, התובע ראה בחלק המערבי כשייך לנעים האשול והכיר בזכותו להעביר את "זכויותיו" בו (למעט הרישום, עליו שמר ליום סגריר) . בכך העניק התובע לנתבע רישיון מכללא להחזיק בחלק המערבי. רישיון זה היה ללא תמורה, שכן הנתבע לא שילם לתובע דבר. התובע המשיך להימנע מלדרוש את פינויו של הנתבע במשך כשני עשורים, ודרש את פינוי הנתבע רק כאשר, לטענת התובע, הנתבע חרג מהחלק המערבי (שהיה "של" נעים האשול) ופלש לחלק המזרחי של החלקה ("של" התובע). רשות מכללא ללא תמורה – אינה, ככלל, בלתי הדירה. על כן, לנתבע אין זכות מוקנית להימצא במקרקעין. מאחר ולתובע זכות רשומה ולנתבע אין זכות, לכאורה יש מקום לסילוק יד הנתבע. הנתבע גם שם את כספו על קרן הצבי, שכן הוא אישר כי הוא בעל ניסיון וידע בעסקאות מקרקעין וכי הוא ידע בעת העסקה עם נעים האשול שהזכויות אינן רשומות על שם נעים האשול אלא על שם התובע. על כן אין מקום להכיר בנסיבות ענייננו ברשיון בלתי הדיר. דא עקא, התובע מפעיל את זכותו הרשומה בתביעה זו בחוסר תום לב חמור ובולט. לא מדובר אך בהפעלת זכות בחוסר תום לב; מדובר בשימוש בזכות שאף לשיטת התובע, לא היתה אמורה להיות בידיו מלכתחילה. זאת, כאשר הסתבר במהלך בירור התביעה כי לשיטת התובע עצמו, המניע לתביעת פינוי זו כלל אינו הימצאותו של הנתבע בחלק המערבי של החלקה, אלא ענין אחר והוא – חריגתו הנטענת של הנתבע אל מחוץ לחלק המערבי. זהו לדעתי מקרה מתאים לאי-אכיפת זכות קנין מפאת שימוש לרעה בזכות.

 

התובע אכן הוכיח פלישה מזערית מעבר לחלק המערבי של החלקה מצדו של הנתבע – בדמות הצבת חבית – בגינה זכאי התובע להסרת החבית ולדמי שימוש בגין הצבתה.

 

כעת – לביאור.

 

המסגרת הנורמטיבית

 

 

4.בתביעת סילוק יד המתבססת על סעיף 16 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, על התובע להוכיח הן את זכותו שלו להחזיק בקרקע והן את העדר זכותו של הנתבע להחזיק בו. כפי שנקבע ב-רע"א 5518/98 יוסף נ' עוקשי, פ"ד נה(3) 294, 304 (2001)):

 

"ההגנה לבעלים ולמי שזכאי להחזיק בקרקע מוסדרת בסעיף 16 לחוק המקרקעין, הקובע:

'בעל מקרקעין ומי שזכאי להחזיק בהם זכאי לדרוש מסירת המקרקעין ממי שמחזיק בהם שלא כדין'.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ