אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 31652-01-12 ח'טיב ואח' נ' מעדני יחיעם (1993) בע"מ ואח'

ת"א 31652-01-12 ח'טיב ואח' נ' מעדני יחיעם (1993) בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 23/10/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום עכו
31652-01-12
12/10/2014
בפני השופטת:
שושנה פיינסוד-כהן

- נגד -
תובע:
פואד ח'טיב אלי עבוד ואח'
עו"ד אלי עבוד ואח'
נתבעות:
1. מעדני יחיעם (1993) בע"מ
2. שופרסל בע"מ

עו"ד יובל שוסהיים ואח'
עו"ד י.אפק ואח'
פסק דין
 

 

1.התובע, יליד 15.2.73, הגיש תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף אשר נגרמו לו לטענתו כתוצאה מתאונה שארעה לו בזמן עבודתו ובמסגרת עבדותו ביום 14.8.08. כתוצאה מן התאונה נגרם לתובע שבר בפיקת ברך שמאל, הוא אושפז ונותח.

 

2.התובע עבד אותה עת כנהג משאית לחלוקת סחורה אצל הנתבעת 1. במסגרת עבודתו הגיע אל סניף הנתבעת 2 בכרמיאל.

על פי עדותו של התובע בישיבת ההוכחות אשר התקיימה ביום 12.12.13 התאונה התרחשה כדלהלן-

 

" אני נכנסתי לסניף שופרסל לספק סחורה. אחרי שסיפקתי את הסחורה, התכוונתי לצאת מהמחסן, התחלתי לרדת במדרגות הסניף, המדרגות היו רטובות והיו לכלוכים. באחת המדרגות החלקתי. כשהחלקתי, הרגשתי שאני הולך ליפול אחורה, נתתי קפיצה קדימה שתי מדרגות כדי שלא אפול. כשנפלתי חשתי כאבים, לא נוראים. שמתי את הארגזים באוטו והתחלתי לנסוע, שמתי הילוך שני ושלישי ואז ראיתי שאני לא יכול ללחוץ על דוושת הקלאץ. המשכתי את הנסיעה בנסיעה איטית לנקודה הבאה. שם רציתי לרדת מהמשאית, דרכתי על הרגל נפלתי על הרצפה ולא יכולתי לקום מרוב כאבים שהיו. משם התקשרתי למנהל שלי שהגיע אלי, התקשרתי לאחותי שהגיע לשם ופינתה אותי לביה"ח. "

(פרוטוקול עמ' 8 ש' 1-8)

 

3.התאונה הכורה כתאונת עבודה על ידיה מוסד לביטוח לאומי. לתובע נקבעה נכות זמנית בשעור של 100% עד ליום 14.11.08 ולאחר מכן נכות זמנית בשעור של 30% עד ליום 30.4.09. מיום 1.5.09 נקבעה נכות צמיתה בשעור של 10%. נכות זו מוסכמת על הצדדים כנכותו הרפואית לצורך הדיון בתיק זה.

 

4.בישיבת ההוכחות בתיק זה נשמעה עדותו של התובע בלבד. בהסכמה הוגש תמליל הקלטה של שיחה בין התובע לבין חוקרת מטעם הנתבעת 2. הצדדים הגישו סיכומי טענותיהם בכתב.

 

5.הנתבעות חולקות על נסיבות התרחשות התאונה כעולה מגרסת התובע ועל אחריותן לתאונה. הנתבעת 2 אף טוענת כי למעשה מדובר בתאונת דרכים שכן לשיטתה הפגיעה ארעה שעה בה ירד התובע מן המשאית.

כמוכן קיימת גם מחלוקת בשאלת גובה הנזק.

 

שאלת האחריות

6.הנני מאמצת את גרסתו של התובע באשר לנסיבות התרחשותה של התאונה. אל מצאתי כי גרסה זו נסתרה באמצעות עדות או ראיה כלשהיא ולא מצאתי כי נפלה בה סתירה פנימית כלשהיא או שהיא סותרת גרסאות אחרות שמסר.

 

7.התובע כתב בכתב בתביעתו ובתצהיר העדות הראשית שלו כי החליק על המדרגות. כך גם בתביעה לתשלום דמי פגיעה במל"ל. איני מוצאת כי תיאור זה סותר או אינו עולה בקנה אחד עם תיאור אופן התרחשותה של התאונה כפי שהציג אותו ביתר פרוט בחקירתו הנגדית בבית המשפט. בחקירתו הנגדית תיאר את המנגנון של ההחלקה והנפילה.

איני מוצאת גם כי חקירתו בפני החוקרת מטעם הנתבעת מעלה ממצאים הסותרים תיאור זה.

 

8.באשר לשאלת האחריות, יש ראשית לשלול כי מדובר בתאונת דרכים. הנתבעת 2 מבקשת לבסס טיעוניה על תיאור התובע באשר להתפרצות הכאב הרב עד כי אינו יכול לדרוך על הרגל שעה בה ירד מן המשאית "המשכתי את הנסיעה בנסיעה איטית לנקודה הבאה. שם רציתי לרדת מהמשאית, דרכתי על הרגל נפלתי על הרצפה ולא יכולתי לקום מרוב כאבים שהיו. משם התקשרתי למנהל שלי שהגיע אלי, התקשרתי לאחותי שהגיע לשם ופינתה אותי לביה"ח.". מעבר לאמירה זו של התובע אין דבר ואיני מוצאת בכך ביסוס מספק לטענותיה כי התאונה ארעה שעה בה יצא מן הרכב.

 

9.באשר לטענה המשתמעת מן החקירה הנגדית כי לא יכול להיות כי המשיך ללכת למשאית ונהג לאחר שנגרם לו שבר בפיקה, איני מוצאת כי טענה שכזו הוכחה. התובע הבהיר את התגברות הכאב וכי היה מוגבל מאוד כבר מספר רגעים לאחר התרחשותה של התאונה. הוא המשיך לבצע באופן מידי את אשר נדרש, מתוך מחשבה כיה כאב יעבור. אולם הכאב התגבר ומנע ממנו להמשיך בכך.

 

10.התובע חזר וטען לאורך כל ההליך המשפטי ובכל המסמכים אשר הוצגו לפני כי המדרגות היו צרות, ללא מעקה ורטובות. המדובר בעדות יחדיה של בעל דין, אולם, היא לא נסתרה בכל דרך, לא הובאה כל עדות נגדית ולו אף באשר לסדרי הניקיון במקום או בסתירה לעדותו כי המדרגות שופצו לאחר מכן כך שהורחבו והותקן מעקה.

 

11.התובע העיד כי המדרגות היו צרות, הדבר לא הפריע לו לפני התרחשותה של התאונה אולם כאשר התאונה התרחשה לא יכול היה לתפוס במעקה כי אל היה מעקה, ומצד אחד היה קיר בו גם לא יכולה יה לתפס. (פרוטוקול עמ' 10 ש' 24 ואילך). זה לא הפריע לו עד שהחליק והוא לא פנה לא למעביד שלו ולא ליחיעם בקשר למצב המדרגות (פרוטוקול עמ' 12 ש' 11 למשל).

 

12.בתשובה לשאלותיי העיד התובע כי המדרגות לא תמיד רטובות וככל הנראה שטפו אותן באותה זמן והיה לכלוך של מעדנים ואספקה של בחרות אחרות, אשר הצטבר על המדרגות. קרי מדובר באירוע נקודתי ואל במצב התחזוקתי הרגיל של המדרגות. (פרוטוקול עמ' 15-16). עדותו לא נסתרה.

 

13.ראשית הני קובעת כי הנתבעת1 מעבדתו אינה נושאת באחריות להתרחשותה של התאונה. התובע העיד כי נעל נעלי עובדה (פרוטוקול עמ' 12 ש' 16). הוא קיבל תדרוך בטיחות בעבודה. מאחר ולא מדובר במצב תחזוקתי רגיל של המדרגות אזי לא ניתן לטעון כנגד המעבידה מדוע אפשרה לו לעבוד במקום אשר כזה. המעבידה העסיקה את התובע, כמחלק של סחורה. לא הגיוני הוא כי יבוא מנהל מטעמה בכל פעם לכל מקום רגע לפני הגעתו של התובע על מנת לבדוק כי המקום בטיחותי. בכך תוסכל מטרת העסקתו. (ראה דברי בפסק הדין בעניין ת.א. (עכו) 3660/01 היבי נ. כפר מכבי ואח').

 

14.איני מוצאת כי ניתן להשית על התובע אחריות בגין רשלנות תורמת להתרחשותה של התאונה. כאמור התובע העיד כי הרטיבות במדרגות לא הייתה המצב הרגיל של המדרגות אלא מצב שהתרחש באותו הזמן. התובע על כן לא היה מחויב להתריע בפני מי מהנתבעות על מצב המדרגות שם. העובד כי המדרגות צרות ללא מעקה אינה בידיעתו כמפגע בטיחותי כל עוד לא החליק וחש בהעדרו של מעקה. התובע אינו איש בטיחות או מהנדס שעיסוקו בכך.

התובע היה צריך לרדת למשאית להמשיך בעבודתו. לא הוצגה בפני כל עדות כי הייתה לו דרך אחרת להגיע אל המשאית. כאמור, הוכח כי לא היה מעקה במקום בו יכול להיעזר שעה בה ירד במדרגות רטובות. יתרה מכך, התובע העיד כי הניח את הארגזים בקצה הרמה שעה בה ירד במדרגות ואסף אותם בסוף הירידה, כך שאף הקטין את הסיכון לנפילה, שעה בה ירד כשאינו סוחב משא.

 

15.הנני שמיתה את האחריות להתרחשותה של התאונה על כתפי הנתבעת 2, מחזיקת המקום. הוכח לפני כי המדרגות היו רטובות ממים ו/או משיירי מזון שסופק דוגמת מעדני חלב. עוד הוכח כי המדרגות נעדרו מעקה להחזקה דבר אשר תוקן לאחר מכן.

 

גובה הנזק

 

כאב וסבל

16.לתובע נותרו 10% נכות לצמיתות. התובע נותח ואושפז מיום התאונה עוד ליום 20.8.08, סך הכל 7 ימים.

הנני פוסקת בגין כאב וסבל סך של 50,000 ₪.

 

הפסד שכר לעבר

17.התובע השתכר בממוצע בשלושת החודשים שקדמו לתאונה סך של 6,257 ₪ נומינלי. התובע שב לעבודה לאחר שלושה חודשים וחצי של אי כושר במסגרתם נגרם לו הפסד השתכרות מלא.

שכרו משוערך להיום- 7,703 ₪.

לפיכך, בגין הפסד השתכרות מלא- 26,960 ₪.

 

18.כאמור, התובע שב לעבודה אצל הנתבעת1, מעבדתו לאחר תקופת אי הכושר המלא כשהוא עדין סובל מנכות זמנית של 30%. אולם, הנתבעת 1 שיבצה אותו בתפקיד חדש. תחילה הרוויח את אותו הסכום שהרוויח בתפקידו הקודם, אולם מהר מאוד עלה שכרו, כך שלא נגרם לו הפסד השתכרות בפועל. הנתבעת הגישה תלושי שכרו להוכחת עובדה זו.

 

 

 

הפסד השתכרות לעתיד

19. לכאורה לתובע לא נגרמו הפסדי השתכרות גם לעתיד שכן, עבר לעבוד כסוכן מכירות אצל הנתבעת 1 כשהוא מתנייד ברכב החברה ופעול להגבת המכירות אצל לקוחות שונים באזור. שכרו עלה. אולם, אין כל בטחון כי יישאר תמיד בתפקידו זה ואין להתעלם מן העובדה כי יכול ואילו לא היה סובל מנכות של 10% בברך יכול היה אף לעבוד במשנה מרץ.

 

20.במצב דברים זה אין מקום לטענה כי נכותו התפקודית עולה על נכותו הרפואית. מנגד גם אין מקום לטענה כי לא נגרם לו כל הפסד השתכרות לעתיד. שכן, אין לנו את האפשרות לחזות את אשר יתרחש בעתיד. היה ויאבד מקום עבודתו, עלולה נכותו להגבילו בדרך זו או אחרת במציאת מקום עבודה חדש.

 

21.לפיכך, יש לפסוק סכום גלובלי בגין הפסד השתכרות לעתיד המגלם גם הפסדי פנסיה בסך כולל של 40,000 ₪.

 

עזרת צד ג' והוצאות לעבר ולעתיד

22.אין מקום לפסוק בגין הוצאות רפואיות שכן התובע הינו נפגע תאונת עבודה וזכאי לריפוי מלא מן המל"ל.

באשר לעזרת צד ג' ברי הוא כי נזקק לעזרה אשר כזו בתקופה לאחר התאונה במשך תקופת אי הכושר המלא ולסעוד אותו בבית החולים. עניין זה גם גורר הוצאות שונות אשר לא תמיד ניתן לתעדן.

 

23. לפיכך, הנני פוסקת בגין עזרת צד ג' לעבר סכום גלובלי בסך של 7,000 ₪ ובגין עזרת צד ג' והוצאות לעבר ולעתיד סכום זהה בסך של 7,000 ₪ נוספים.

 

סך כל הנזק

 

24.סך כל הנזק בסך של 130,960 ₪.

מסכום זה יש לנכות את תשלומי המל"ל בסך של 37,906 ₪ (סך של 29,686 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק מיום 16.5.12) וסך של 17,278 ₪ (14,130 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק מיום 18.1.09).

סך הכל לפיצוי סך של 75,776 ₪.

 

סיכום

 

25.התביעה נגד הנתבעת 1 נדחית.

 

26.הנתבעת 2 תשלם לתובע סך של 75,776 ₪ בתוספת הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

 

27.הודעת צד ג' נדחית מאחר והתביעה נגד הנתבעת 1 נדחית, לפיכך, אין חיוב בהפרש אגרה בהודעת צד ג'.

 

28.הנתבעת 2 תישא בהוצאות הנתבעת1 בגין שכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

 

29.כל הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום עוד התשלום המלא בפועל.

 

 

ניתן היום, י"ח תשרי תשע"ה, 12 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.

 

Picture 1

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ