אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 31543-08 אברמוב ואח' נ' קמלו ואח', ת"א 12518-04-10 אברמוב ואח' נ' רונית ואח'

ת"א 31543-08 אברמוב ואח' נ' קמלו ואח', ת"א 12518-04-10 אברמוב ואח' נ' רונית ואח'

תאריך פרסום : 26/11/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
12518-04-10, 31543-08
04/11/2015
בפני השופט הבכיר:
ירון בשן

- נגד -
תובעים:
1. נלה אברמוב
2. זכריה אברמוב

נתבעים:
1. רונית קמלו
2. אמנון קמלו
3. כלל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין
 

 

1. זוהי תביעה לפיצויים בגין נזקים שנגרמו לדירת התובעים מנזילות מים חוזרות ונשנות מצנרת המותקנת בדירה בבעלות הנתבעים 1-2. ההתדיינות בין הצדדים נמשכה שנים רבות וסיומה התעכב כמעט שלוש שנים על מנת להשלים את תיקון הנזקים תחת השגחת מומחה בטרם ינתן פסק-הדין. ביום 27.1.13 הגיעו הצדדים להסכמה דיונית ולפיה מומחה בית המשפט, אינג' צבי רון יקבע את מהות התיקונים הנדרשים ויפקח על ביצועם. פסק דין בין התובעים לבין הנתבעים 1 ו-2 יינתן על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 ואילו חלקה של הנתבעת 3 בנזק, אם בכלל, ייקבע בפסק דין מנומק ובדרך הרגילה. על בסיס זה נקבע כדלקמן:

 

חבות הנתבעים 1 2

 

2. מתחילה חלקו הנתבעים 1-2 על חבותם. במבט לאחור, לא יכול להיות ספק בנוגע לאחריותם להתרחשות הנזק. התובעים התלוננו על חדירת מים מדירת הנתבעים, אירוע שמעביר אל הנתבעים 1-2 את הנטל להוכיח שלא התרשלו. אפילו לא ידעו הנתבעים קודם על סיבת הנזק, מעת שהועמדו בפני עובדת קיומו עבר אליהם הנטל לאתר את סיבת דליפת המים ולתקנה. במשך תקופה ארוכה הם לא הצליחו בכך, הדליפה נמשכה, וסימני הרטיבות שבו והופיעו לאחר כל נסיון לתקן את תוצאותיהם בדירת התובעים. רק לאחר שנערכו בדירת הנתבעים 1-2 עבודות תיקון שונות בפיקוח מומחה מטעם בית-המשפט, נפסקה חדירת המים לדירת התובעים. הדבר מלמד על מקור הדליפה. כישלון הנתבעים 1-2 באיתור מקור זה ובהפסקת הדליפה מבעוד מועד, נובע מהעדר מאמץ מספיק. הם לא עשו די לסכל את המשך הדליפה (לאחר שלמדו על קיומה) – בכך לא עמדו ברף ההתנהגות המצופה משכנים, חרגו ממידת הזהירות שנדרשה מהם בנסיבות וביצעו כלפי התובעים עוולה של רשלנות.

 

חבות הנתבעת

 

3. הנתבעת 3 ביטחה את המבנה של דירת הנתבעים 1-2. לטענתה החלה הנזילה כבר בשנת 1997, ואילו היא החלה לבטח את הדירה רק בשנת 1999. לכן, לדעתה, אין לחייבה בכיסוי לסיכון שכבר אירע. מלוח זמנים זה נובעת גם טענת התיישנות – לטענת הנתבעת 3 הוא למדה אודות האירוע רק עם קבלת כתב התביעה בשנת 2008, לאחר שהתביעה כבר התיישנה. עוד היא טוענת שבשנת 2005 החליט המפקח על הביטוח לגרוע מהפוליסה את הפרק בדבר ביטוח חבות כלפי צד ג', וההחלטה נכנסה לתוקף ביום 1.1.2007. עוד טוענת הנתבעת 3 כי בעת שהפרק היה בתוקף היתה החבות מוגבלת לסך 38,000₪. התובעים ניסו להתמודד רק עם טענת ההתיישנות וטענו שהועלתה באיחור.

 

4. כפי שהתברר במשפט נמשכה דליפת המים שנים ארוכות. יתכן שראשיתה בטרם החלה הנתבעת 3 לבטח את הדירה אך ברור שהמשכה ועיקרה בתקופה שבה ביטחה את הדירה. דליפת המים נמשכה גם לאחר ששונתה הפוליסה. לא מדובר באירוע בודד שהתרחש בטרם תקופת הביטוח, שאז ניתן להתייחס אליו כאל "סיכון שכבר התממש", אלא ברצף מתמשך של אירועים שהם חלק ממכלול אחד, וחלקו העיקרי התרחש בעת שהביטוח היה בתוקף. כשהוגשה התביעה היו הנזילות בעיצומן. מכאן שבעת הגשת התביעה היא עדיין לא התיישנה. המסקנה היא שהטענות המשפטיות של הנתבעת 3 שגויות: לא מדובר בתביעה בגין סיכון שכבר התממש בטרם כריתת חוזה הביטוח. התביעה לא התיישנה. אין לומר שהתביעה היא בגין נזקים שלא היו מכוסים בפוליסה. לצד זה, ברור שחלק מהנזקים התיישנו בעת הגשת התביעה וחלקם כבר לא היו מכוסים בפוליסה בעת שהתרחשו. לא ניתן לכמת במדויק את הנזקים באופן שיאפשר לייחס כל אחד ואחד מהם לנקודת זמן ספציפית ואין מנוס הערכת הענין על דרך האומדן. התקופה שבה ביטחה צד ג' את דירת הנתבעים 1-2 ואשר לגביה אין טענת התיישנות טובה נמשכה כמחצית התקופה הכוללת שבגינה הוערכו נזקי התובעים. לאור זאת תישא הנתבעת 3 במחצית חיובי הנתבעים 1-2.

 

הנזק

 

5. התובעים פירטו בטיעוניהם את נזקיהם תוך שערבבו "נזק" ו"הוצאות". הסכומים מתחלקים לשלוש קבוצות:

א. עלויות תיקונים שנעשו בפועל, עפ"י חוו"ד קרני, חוו"ד רון והוצאות פיקוח למרום בנין בע"מ. סכומים אלה מצטברים לסך 16,582₪.

ב. עלויות חוות-דעת שונות – בסך מצטבר 10,303₪.

ג. סכומים הנתבעים בגין נזקים שאומדנם לא מבוסס על פירוט ממשי: החזר הוצאות על הליכים משפטיים ב– 4 ערכאות – 85,000₪, הפסד ימי עבודה לתובעים בסך 25,000₪, עוגמת נפש בסך 100,000₪, נזקים לרהיטים – 30,000₪.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ