אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 31543-03-14 ד"ר משה וינברג ושות' ,עורכי-דין ונוטריון נ' אומגה ג.א. (1978) בע"מ

ת"א 31543-03-14 ד"ר משה וינברג ושות' ,עורכי-דין ונוטריון נ' אומגה ג.א. (1978) בע"מ

תאריך פרסום : 11/05/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
31543-03-14
23/11/2014
בפני השופטת:
אושרי פרוסט-פרנקל

- נגד -
מבקשת:
אומגה ג.א (1978 ) בע"מ
משיבה:
1. ד"ר משה וינברג ושות'
2. עורכי דין ונטוריון

החלטה

לפני בקשת הנתבעת להורות בהתאם לתקנה 101(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 על דחיית תביעת התובעת על הסף לאור קיומו של מעשה בית דין חלוט באותן פלוגתאות ובאותן עילות תביעה, שהוכרעו בפסק דינו של בית משפט השלום ( כב' השופט אילן רונן ) בת.א 11848-12-10 ד"ר משה וינברג ושות', עורכי דין ונטוריון נ' אריאל ויינרב ( להלן: "התביעה הראשונה" ו/או "התביעה כנגד וינרב" ). פסק דין זה נשאר על כנו בערעור שהוגש ע"י התובעת לבית המשפט המחוזי במסגרת ע"א 18812-03-12. לחילופין מבוקש, להורות על דחיית התביעה על הסף בהתאם להוראת תקנה 101(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 בשל ניצול הליכי משפט ע"י התובעת תוך שימוש פסול בהליכים משפטיים חוזרים ונשנים ללא עילה או בסיס.

לטענת הנתבעת, התובעת הגישה תביעה לבימ"ש השלום בתל אביב בת"א 11848-12-10 כנגד מנהל הנתבעת, בדרישה לתשלום שכר טרחתה בסכום הנתבע כאן ובגין אותן עובדות שנטענות בהליך זה.

לטענת הנתבעת, ההליך כאן איננו כולל עילות תביעה נוספות, או אחרות, או חדשות לאלו שנכללו בתביעה שהוגשה כנגד מנהלה. העובדות זהות בתכלית וחלקים שלמים הועתקו ממכתב תביעה אחד לשני. רק שמות הנתבעים הוחלפו כך ששמו של מנהל הנתבעת ובעל מניותיה הוחלף בשמה של החברה הנתבעת.

לטענת הנתבעת, כבוד השופט רונן דן במסגרת התביעה הראשונה בזמן בשתי שאלות, שאלת היריבות ושאלת פרשנותו של הסכם שכר הטרחה, קבע שאין יריבות בין הצדדים והכריע בשאלת פרשנות הסכם שכר הטרחה.

לטענת המבקשת, נקבע בפסק הדין, כי הסכם שכר הטרחה נכרת בין הנתבעת כאן לבין התובעת כאן כשמנהל הנתבעת פועל בשמה. עוד נקבע, כי הנו מקבל את פרשנות הנתבעת להסכם שכר הטרחה, כך שזכותה של התובעת לשכר טרחה מתבססת על תשלומים שקיבלה הנתבעת בפועל ולא על תשלומים שנחסכו, ולכן דין התביעה הראשונה בזמן להידחות. עוד מציינת הנתבעת שבתיק נשמעו הוכחות, הוצגו ראיות והתאפשר לתובעת להציג כל ראיה ולטעון כל טענה.

התובעת הגישה ערעור על החלטת כבוד השופט אילן רונן לבימ"ש מחוזי בתל אביב והסכימה, בהמלצת בית המשפט המחוזי, למחוק את הערעור. בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, הייתה התייחסות לפסק דינו של כבוד השופט אילן רונן ואשרר כהגדרת הנתבעת את פסק הדין וקביעותיו. בין היתר נקבע, כי צדק כבוד השופט רונן כשדחה את טענת התובעת, לפיה, פרשנות ההסכם קובעת שהיא זכאית לתשלום שכר טרחה נוסף.

לטענת הנתבעת, העובדה שלא הייתה צד להליך, איננה רלוונטית, שכן מדובר באותן עילות תביעה ואותן עובדות בדיוק שנתבעו ממנהלה ומבעל מניותיה. לפיכך, מלוא טענותיה כבר התבררו במסגרת התביעה הראשונה בזמן וניתן בגינן פסק דין חלוט שדוחה את כל טענות התובעת שנכללות בכתב התביעה. לכן, בנסיבות אלה, קיים מעשה בית דין סופי וחלוט, התובעת מושתקת מניהול הליך נוסף בעניין פרשנות הסכם שכר הטרחה ולכן יש לדחות את התביעה.

לשיטת הנתבעת, מתקיימים במקרה זה גם השתק עילה וגם השתק פלוגתא שמונעים מהתובעת להגיש את תביעתה. מתקיימים במקרה דנן הכללים לקיומו של מעשה בית דין, שכן מתקיימת זהות עובדתית ומשפטית, בין עילת התביעה והפלוגתא שעמדה לדיון בתביעה הראשונה בזמן והוכרעה לבין זו הנידונה כאן. קיימת זהות בין כתבי הטענות שכולם מתבססים על אותה מערכת הסכמית ואותן נסיבות. לטענתה, נקבע במסגרת התביעה הראשונה בזמן ממצא פוזיטיבי ביחס לעילת התביעה/פלוגתא. כבוד השופט רונן שמע הוכחות, בחן את הראיות ופסק לאחר ניתוח עובדתי, משפטי של הראיות שאין כל בסיס לטענות התובעת , קביעה זו מחייבת ומשתיקה את התובעת.

לטענתה, ההכרעה בעילה/פלוגתא שבמחלוקת חיונית לתוצאה הסופית, שכן בשתי התביעות השאלה המרכזית הנה פרשנות הסכם שכר הטרחה, שנכרת בין הצדדים וזכותה של התובעת לשכר טרחה נוסף על זה שקיבלה לכן הכרעת כבוד השופט רונן חיונית לתוצאה הסופית.

מוסיפה הנתבעת, שיש קרבה משפטית ואינטרס זהה לנתבע בתביעה הראשונה בזמן, מנהל ובעל המניות בנתבעת כאן, ולכן מתקיים מעשה בית דין. פסק הדין שניתן בתביעה הראשונה, ניתן ביחס לבעל דין שמצוי ביחסי קרבה עם הנתבעת, וישנה זהות אינטרסים שבין חברה למנהלה. עוד לטענתה, על פי הפסיקה, גם כשאין קרבה משפטית בין הצדדים המתדיינים, לא ניתן לחסום טענת השתק שכן גם צד שלא היה צד להתדיינות יכול לטעון להשתק.

לחילופין נטען למחיקה על הסף, בטענה שהתביעה מהווה ניצול לרעה של הליכי משפט מצד התובעת, שמבקשת בהתנהלותה המתוארת להתיש את הנתבעת ומנהלה, תוך שימוש בהליכים משפטיים חוזרים ונשנים, ללא עילה או בסיס. בית משפט זה הנו הערכאה החמישית שדנה בסכסוך בין הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ