אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> י' נ' ד'

י' נ' ד'

תאריך פרסום : 07/11/2017 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ראשון לציון
31330-12-14
26/05/2015
בפני השופטת:
הלית סילש

- נגד -
מבקש:
ל.י.
משיבה:
מ.ד.
החלטה
 

 

לפני בקשה לעיכוב גילוי תמליל שיחה עד לאחר מתן תשובות טובות יותר לשאלון.

 

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בבקשה בתגובה ובתשובה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. טעמיי להלן.

 

נקודת המוצא הינה כי על שני בעלי הדין לגלות את מכלול ראיותיהם, לצורך ניהול ההליך "בקלפים גלויים", כאשר אין הוראות הדין או בתי המשפט עושים לצורך כך אבחנה בין מסמך "מועיל" ל"מזיק".

 

כאשר עסקינן בתביעה שעניינה לשון הרע, והתמליל אמור לכאורה לשקף את אותן אמרות מפרות, עסקינן בראייה מהותית, אשר ראוי לגלותה.

 

אני ערה לעובדה כי גם לכללי גילוי המסמכים ישנם חריגים.

שיקול הדעת נותר על שולחנו של בית המשפט תוך בחינת השאלה האם גילוי ראייה מסוימת, בשלב מוקדם, יכול שיסכל את אפשרות בית המשפט לחשיפת האמת ( ראה רע"א 10551/02 המאגר הישראלי לביטוח רכב ("הפול") נ' אבוטבול (פורסם בנבו ), וכן רע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת הישוב חב' לביטוח בע"מ פ"ד נה(1) 515).

 

עם זאת, על בית המשפט לנקוט משנה זהירות קודם שיהפוך את החריג לכלל ועל המבקש הנטל להסביר מדוע קיימת דווקא בתיק זה הצדקה לסטייה מאותו כלל.

 

כב' השופטת גרסטל (כתוארה דאז), קבעה בבר"ע 1753/04 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' רונן גולד (פורסם בנבו):

 

" .. נקודת המוצא לעניין גילוי ועיון במסמכים היא גילוי מירבי שתכליתו לחתור לחקר האמת. בעל דין שטוען שיש לחרוג מן הכלל, עליו הנטל להסביר מדוע יהא זה צודק ויעיל שלא לאפשר לצד שכנגד לבדוק ביסודיות ולהתייחס בפירוט בגרסתו העובדתית אל המסמכים שמבוקש לדחות את העיון בהם. נסיבות מעין אלו הוכרו , דרך כלל, בתביעות נזיקין המתנהלות נגד חברות הביטוח, במצבים שבהם התובע, שהיה נוכח בשעת האירוע נשוא התביעה, מחזיק בתמונה העובדתית במלואה, ועל חברת הביטוח ללקט באמצעיה כל בדל של ראיה כדי להגיע לחקר האמת. במצבים כגון דא, ראוי לאפשר דחייה גילוי ראיות שיש בהן כדי להפתיע את התובע ולסתור את גרסתו העובדתית שלו"

 

בבואי לשקול האם קיימת הצדקה בתיק זה לאפשר לנתבעים להציג את התמליל לאחר מתן התשובות לשאלון, נתתי דעתי למהות התביעה (כתביעה בגין הפרת הוראות חוק איסור לשון הרע), ומכאן גם חשיבות הצגת ה"פרסום" הנטען, כמו גם לעובדה כי המשיבה השיבה לשאלון ואולם התובעת סבורה שאין בכך די.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ