אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 31202-03-15 מרקולוב נ' הרוש

ת"א 31202-03-15 מרקולוב נ' הרוש

תאריך פרסום : 06/11/2016 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום באר שבע
31202-03-15
01/11/2016
בפני השופטת:
רחלי טיקטין עדולם

- נגד -
המבקש:
עו"ד אילן הרוש
המשיב:
סרגיי מרקולוב
החלטה
 

 

בתיק זה מבקש הנתבע, עו"ד במקצועו, לאפשר לו להגיש הקלטות של שיחות אשר התנהלו בינו לבין התובע, שהיה לקוח שלו. כן מתבקש בית המשפט להתיר גילוי מאוחר של הקלטות, היינו לאחר הגשת ראיות התביעה.

התביעה נשוא הבקשה הינה תביעה להחזר שכר טרחה וכן תביעת רשלנות מקצועית (בעניין הרשלנות המקצועית ראו למשל הטענות בסעיף 37 לכתב התביעה וכן בסעיף 52.2 לכתב התביעה). (ב"כ התובע טוען בתגובה לבקשה כי הטענות בדבר הרשלנות המקצועית טפלות במקרה דנן, אולם כן עוד הן מופיעות בתביעה, זכאי הנתבע להתגונן מפניהן).

 

שני הצדדים הפנו בבקשה ובתגובה לפסק דין בעניין "אשד" שם נקבע בין היתר כדלקמן: "...על כף המאזניים נמצאת הזכות להתגונן ומנגדה האינטרס של שמירת החיסיון, שהינו אינטרס ציבורי מובהק. לצורך איתור נקודת האיזון הראויה, שומה עלינו לבחון איזו אשמה מיוחסת לעורך הדין ומנגד מהו המידע אותו מבקש עורך הדין לחשוף, האם הוא חיוני ורלוונטי הוא להגנתו ומהי מידת הפגיעה שתגרם בעקבות חשיפתו ללקוח ולאמון הציבור בקהיליית עורכי הדין....מציאת נקודת האיזון היא קשה, אך בהחלט יתכנו מקרים, הגם שהם חריגים, בהם זכותו של עורך הדין להתגונן תגבר. יובהר, כי היותו של המידע רלוונטי ונחוץ להגנתו של עורך הדין מהווה תנאי סף לצורך חשיפתו של המידע. על בית הדין לבחון האם בנקודת הזמן בה חשף עורך הדין את המידע הוא סבר או היה לו יסוד לסבור, כי המידע שחשף נחוץ לצורך הגנתו ואין בו כדי להכפיש את הלקוח או לפגוע בעניינו שלא לצורך" (הדגשה שלי – הח"מ). וראו גם רע"פ 751/15 יצחק אברג'יל נ' מדינת ישראל ולשכת עורכי הדין (פורסם במאגרים משפטיים), שם נקבע כדלקמן: "ישנן נסיבות נוספות בהן לא יחול חסיון עורך דין – לקוח, מלבד מקום בו ויתר הלקוח על החיסיון...החיסיון אף איננו חל כאשר עורך הדין מגיש תביעת שכר טרחה נגד לקוחו; כאשר הוא מבקש להתגונן מפני תביעת רשלנות מקצועית; או במסגרת הליכים משמעתיים הננקטים נגדו. בנסיבות אלו, זכותו של עורך הדין להגן על עצמו גוברת על הערך המוגן העומד ביסוד החיסיון..." (הדגשה שלי – הח"מ).

 

ב"כ התובע מתנגד להיתר לגילוי גורף של שיחות חסויות אולם בבקשתו מצטט בהסכמה את ההלכה בעניין "אשד" לפיה ניתן ליתן רשות לגלות דברים שנאמרו במסגרת חסיון עו"ד לקוח, במקרים חריגים ובכפוף לכך שגילוי המידע החסוי נחוץ למטרה שלשמה הוא נחשף, ורק במידה הנדרשת לשם כך.

 

בשלב זה בית המשפט אינו יודע כמה קלטות יש, מהו משך הזמן של כל קלטת ומה נאמר על ידי כל אחד מהצדדים בכל אחת מההקלטות. הנתבע בעצמו מציין כי טרם הקשיב לקלטות.... בית המשפט גם טרם נחשף לטענות הצדדים ולכן אינו יכול ליתן החלטה מושכלת האם הקלטות נחוצות להגנתו של הנתבע בתיק זה אם לאו.

יתכן גם שב"כ התובע יסכים להגשת חלק מהקלטות כאשר ייחשף לתוכנן והמחלוקת בין הצדדים תתמקד במספר קלטות בלבד, שהנתבע יראה אותן כחיוניות להגנת והתובע לא יראה אותם ככאלו.

יתכן גם שהתובע בעצמו ימצא בקלטות או בחלקן חיזוק לטענות שלו נגד הנתבע במסגרת תביעה זו. יתכן שהנתבע יקשיב לכל הקלטות ולא ירצה להגיש ולצרף אף אחת מהן. הכל פתוח בשלב זה.

 

לגבי הטענה שההקלטות בוצעו שלא כדין (בניגוד לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו – 1986, אציין כי ניתן לעשות בהן שימוש אף אם בוצעו בניגוד לכללים (בעניין זה יש מחלוקת בין הצדדים ואין בכוונתי להכריע בה, שכן ההכרעה אינה דרושה לענייננו, כאשר לצורך הדיון כעת אניח שבוצעו בניגוד לכללים). ובעניין זה ראה למשל רע"א 7219/11 הפניקס נ' בויראת נעים (פורסם במאגרים משפטיים), שם קבע בית המשפט הנכבד, כי גם אם יניח כי החוקר מטעם המבקשת פעל בניגוד להוראות חוק החוקרים הפרטיים בעת השגת ממצאי החקירה, אין הדבר כשלעצמו מוביל למסקנה כי פירות החקירה פסולים מלשמש כראיה במשפט, וכי כשירות הראיה נבחנת בנפרד מחוקיות האופן שבו הושגה (וראה בעניין זה גם רע"א 1647/06 אלי אברהמי נ' עו"ד פודים (פורסם במאגרים משפטיים)).

 

לגבי הבקשה לעכב את חשיפת הקלטות עד לאחר הגשת ראיות התובע הרי שלא מצאתי לנכון להיעתר לבקשה זו. ההלכה בעניין "סויסה" ידועה, אולם הכלל היה ונותר גילוי מלא טרם הגשת הראיות, והחריג הינו עיכוב הגילוי והעיון לשלב מאוחר יותר.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשה לעכב את גילוי הקלטות. לא מצאתי כי הגילוי והעיון מתבקשים למטרה זרה ו/או שלא בתום לב ו/או כדי להכין ראיות שיהיה בהן כדי לסתור את טענות הצד שכנגד. לכך אוסיף כי כתב התביעה מפורט במקרה דנן ולא מדובר במקרה בו התובע ממתין למסמכי הצד שכנגד על מנת למסור גרסה מפורטת.

בעניין זה אפנה לפסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מיום 4.11.15 בעניין ת"א 44303-06-14 נחום פלדמן נ' אליאב חברה לבניין בע"מ (פורסם במאגרים משפטיים), שם נדחתה טענה דומה.

 

בשל כל האמור לעיל אני מורה כדלקמן:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ