אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 31154-02-14 פליטמן ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה אצבע הגליל ואח'

ת"א 31154-02-14 פליטמן ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה אצבע הגליל ואח'

תאריך פרסום : 12/07/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום צפת
31154-02-14
15/10/2014
בפני השופט:
דניאל קירס

- נגד -
התובעים:
1. אייל פליטמן
2. פודסטוק שירותי מזון בע"מ ח"פ 513589

הנתבעים:
1. הוועדה המקומית לתכנון ובניה אצבע הגליל
2. אבנר סבג
3. משה ביטון

פסק דין

(נתבעים 2 ו-3)

 

 

1.ביום 18.10.2013 הגישה הנתבעת 1, הוועדה המקומית לתכנון ובניה "אצבע הגליל" (להלן גם: הוועדה) בקשה למתן צו הפסקה שיפוטי לפי סעיף 239 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 נגד התובעים במעמד צד אחד. כבוד השופט א' גולדקורן הוציא את הצו וביום 26.11.2013 ביטל אותו לבקשת התובעים. ביום 16.2.2014 הגישו התובעים את התביעה דנן נגד הוועדה, מהנדס הוועדה ומפקח הבניה של הוועדה, בטענה שהם פעלו מעצם נקיטת ההליך ובניהולו בחוסר תום לב, בזלזול, ברשלנות, בהטעיית בית המשפט ובהתעמרות בתובעים, תוך גרימת נזק.

 

2.עם הגשת כתב ההגנה ביום 10.4.2014, הגישו הנתבעים מסמך הנושא כותרת "הודעה על קיומה של חסינות לפי סעיף 7א לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] ובקשה לדחיית התובענה נגד הנתבעים 2 ו-3" (ההדגשה הוספה). בגוף המסמך נכתב כי "בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת....לקבוע כי קמה חסינות לנתבעים 2 ו-3" (ההדגשה הוספה). סעיף 7א הנזכר קובע:

 

חסינות עובד הציבור

7א. (א) לא תוגש תובענה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור, המקים אחריות בנזיקין; הוראה זו לא תחול על מעשה כאמור שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה כאמור.

 

מדובר בענייננו במהנדס ומפקח בניה בוועדה מקומית לתכנון ולבניה, קרי, בעובדי "רשות ציבורית" ולא "עובדי המדינה" (ראו סעיף 7 לפקודה). על כן הדין החל אינו סעיף 7ב(א) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], לפיו תביעה נגד עובד המדינה נדחית לבקשת המדינה אשר מודיעה על החלטתה בדבר קיום תנאי החסינות לפי סעיף 7א לפקודה. הסעיף החל בענייננו הוא סעיף 7ג(א) לפקודה, לפיו הרשות הציבורית או עובד הרשות הציבורית מבקשים מבית המשפט לקבוע שמתקיימים תנאי החסינות בסעיף 7א לפקודה (ראו פסק הדין שניתן בהרכב מורחב ב-ע"א 1649/09 פלקסר נ' מדינת ישראל – משטרת ישראל, פס' 36 (11.8.2014) (להלן: ענין פלקסר)). על כן, במסמך שהגישו הנתבעים בענייננו, הנכון הוא האמור בתוכנו – הבקשה מבית המשפט לקבוע כי מתקיימים תנאי החסינות (ולא הכותרת בענין "הודעה" על קיום תנאי החסינות). המסמך ייקרא להלן "הבקשה".

 

3.כפי שכבר צוין, כתב התביעה הוגש ביום 16.2.2014. הבקשה הוגשה עם כתב ההגנה ביום 10.4.2014, ואני מאריך את המועד להגשתם (השוו הנסיבות ב-ע"א (ב"ש) 8712-11-10 עו"ד יוסף פנחס כהן נ' עיריית שדרות (18.5.2011) בו הבקשה הוגשה בשיהוי רב של כשנתיים). הבקשה הוגשה תחילה על בסיס תצהיר אחד שלא היה מאומת כדין וכן עמוד אחרון של תצהיר נוסף שאף הוא לא היה מאומת כדין. קצבתי זמן להגשת תצהירים מאומתים, אשר הוגשו לאחר שניתנה לכך ארכה.

 

4.בשונה מהודעה על התקיימות תנאי חסינות עובד המדינה, שלגביה מקיים בית המשפט ביקורת שיפוטית מינהלית על החלטת המדינה, כאשר עסקינן, כמו בענייננו, בבקשה שבית המשפט יקבע כי מתקיימים תנאי חסינות עובד רשות ציבורית, בית המשפט הוא אשר מקבל את ההחלטה (ענין פלסקר, פס' 36). עם זאת, בענין נטל השכנוע, כאשר, כמו בענייננו, ה"רשות הציבורית" מגישה את הבקשה, דומה כי "רשאי בית המשפט להניח כנקודת מוצא שהתנאים התקיימו והנטל יעבור אל התובע להראות מדוע אין לקבל את עמדתה של הרשות בעניין זה. גישה זו משרתת את התכליות שביסוד מוסד החסינות הניתנת לעובדי ציבור... מתן מענה לחשש מפני הרתעת יתר של עובדי ציבור בגין תביעות אישיות המוגשות נגדם וצמצום הטירדה הנגרמת להם בשל עצם הצורך להתדיין על סוגיית החסינות מקום שהרשות מוכנה להכיר בה" (ענין פלסקר, פס' 37). אקדים מסקנה לניתוח: הגעתי למסקנה כי התובעים לא הרימו את הנטל להוכיח שלא מתקיימים תנאי החיסיון לפי סעיף 7א לפקודה בענייננו, ועל כן דין הבקשה לדחות את התביעה נגד הנתבעים 2 ו-3 להתקבל.

 

5.בתגובה לבקשה צוין כי התובעים אינם מגישים תצהיר לתמיכה בתגובתם, "שכן בסיסה טענות משפטיות". בהעדר תצהיר מטעם התובעים, שעליהם רובץ הנטל כאמור, ראיתי לנכון להפעיל את סמכותי להכריע בבקשה ללא קיום דיון על פה (ראו ענין פלקסר בפס' 31). עם זאת, נטענו בתגובה טענות עובדתיות, לפיהן הנתבעים פעלו בכוונת מכוון ותוך זלזול בתובעים, לרבות בהגשת הבקשה לצו הפסקה שיפוטי כאשר לא היו בידיהם כל ראיות לביצוע עבירות במקרקעין (סעיף 36 לתגובה). עוד טענו התובעים כי הנתבעים הודו בבקשתם כי אף לאחר שבית המשפט דחה את טענותיהם בבקשה לבטל את צו ההפסקה השיפוטי ממשיכים הנתבעים "בדרכם הקלוקלת תוך הטרחת התובעים והכל בשעה שכבר ניתן פס"ד חלוט ברור בנושא" (שם, פס' 38). בא כוח התובעים טוען כי "כפי שנטען בכתב התביעה ולא נסתר ע"י הנתבעים בבקשתם", ביום 9.10.2013, לפני שהתובעים החלו לעשות כל שימוש במבנים ובעת שעוד בוצעו עבודות במקרקעין, ביקר במקום מפקח הבניה, צילם את המקום ומיד החלה הוועדה בנקיטת צעדים מינהליים ואחרים נגד התובעים. נטען כי אף מהבקשה עולה כי הנתבעים פעלו בעקבות תלונה שהוגשה להם באותו יום, "באופן אשר מעלה לכל הפחות תמיהה, בדבר 'יעילותם' של הנתבעים" (שם, פס' 40). כן מצביעים התובעים על כך שארבעה ימים לאחר מכן שלחה הוועדה מכתב בדואר רשום ובו דרישה לסור למשרדיה כבר למחרת היום בשעה 9:00 בבוקר לצורך שימוע לפני נקיטת אמצעים משפטיים ועל כך שעוד לפני מימוש הזימון לשימוע הגישה הוועדה בקשה למתן צו הפסקה שיפוטי גורף, במעמד צד אחד, אשר יורה על הפסקת השימוש בכל המבנים במקרקעין, למרות שהתובעים קיבלו טופס 4 לשתי יחידות נופש שנבנו במקרקעין בהיתר. התובעים טוענים כי הנתבעים פעלו בכוונה לגרום להם נזק, לחילופין בשוויון נפש לאפשרות גרימת הנזק, וכי מכך שהנתבעים ממשיכים לבקר בנכס לאחר ביטול הצו השיפוטי יש להסיק כי הם מבקשים "להעניש" את התובעים.

 

6.כאמור, התובעים לא הגישו תצהיר לתמיכה בתגובתם. הם הפנו במסגרת התגובה להחלטה שבה ביטל השופט גולדקורן את הצו השיפוטי. לא נטען כי הקביעות העובדתיות באותה החלטה מהוות השתק פלוגתא, ואינני נדרש להכריע בשאלה זו (אציין מבלי למצות, את האופי המינהלי של הבקשה לבטל את צו ההפסקה השיפוטי ואת העובדה שרק הוועדה, ולא הנתבעים 2-3, היתה צד לאותו הליך (והנתבע 3 היה בו עד)). שכן, אף אם אניח לצורך הדיון בלבד כי יש לראות בקביעות העובדתיות באותה החלטה כעובדות מוכחות בפני בבקשה זו, התובעים לא עמדו בנטל להוכיח כי הנתבע 2 או הנתבע 3 פעל בכוונה לגרום נזק או תוך שוויון נפש לאפשרות זו. אבאר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ