אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גל חיים ארזי נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ ("הפול")

גל חיים ארזי נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ ("הפול")

תאריך פרסום : 08/05/2017 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
30943-12-11
03/05/2017
בפני השופט:
רפאל יעקובי

- נגד -
התובע:
גל חיים ארזי
עו"ד אסף פוזנר
עו"ד נתנאל פוזנר
הנתבעת:
המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ ("הפול")
עו"ד עוזי לוי
החלטה


1.
בתיק דנן אחת השאלות שעל הפרק היא שיעור ההיוון ובקשר לכך גם הוגשו מספר בקשות. 

 

2. ב-1.5.17 נתתי פסק דין בתיק אחר – שנדון בדלתיים סגורות (ת.א. 1730-12-11) – ובמסגרתו התייחסתי בהרחבה לשאלה האמורה.

 

3. במצב הדברים האמור אני מוצא לנכון להביא לפני הצדדים לתיק דנן את הדברים שנאמרו שם ובהמשך לכך לאפשר להם התייחסות לכל שימצאו לנכון והשלמת טיעון לגבי מה שעומד עתה להכרעה בתיק דנן. בשלב ראשון יהיו שני הצדדים רשאים להגיש כנ"ל במקביל עד 10.5.17 ובשלב שני יהיה כל צד רשאי להתייחס לטענות משנהו עד 17.5.17.

 

4. ואלה הדברים שנכתבו שם לגבי השאלה האמורה:

"53.לעניין שיעור ההיוון טוענים התובעים כי יש לסטות מן ההלכה הנוהגת (ע"א 2099/94 חיימס נ' איילון, פ"ד נא(1) 529 (1997) ועוד) שעל פיה יש לחשב את ההיוון על בסיס ריבית בשיעור3% לשנה ולערוך את החישובים במקרה דנן לפי היוון המבוסס על ריבית שנתית בשיעור2%.

54.אין לקבל את טענת התובעים ממספר טעמים:

ראשית – מפסק דין חיימס הנ"ל עולה כי שינוי בסיס הריבית לצורך ההיוון צריך להיעשות ע"י המחוקק. כך נאמר שם (בע' 549) כי

"שאלת שיעור ההיוון קשורה בנתונים רבים ומשתנים בשוק ההון. בית-המשפט, אשר בפניו מובאים נתונים נבחרים, אינו הבמה המתאימה לאיסוף ולבדיקה של הנתונים הרלוונטיים. ראוי שהדבר ייעשה על-ידי גורמים שבידם כל האינפורמציה. כפי שהיוון גימלאות המוסד לביטוח לאומי נעשה בחיקוק, כך ראוי שייעשה גם לגבי היוון בתביעות על נזקי גוף. ראוי שהדבר ייעשה בידי גוף שיוכל לבדוק עצמאית ולא מתוך ראיות נבחרות המובאות בפניו מה שיעור הריבית הראויה בהיוון, תוך קביעת מנגנון אשר יוכל, כשיהיה הדבר מוצדק, לשנות את שיעור הריבית כאמור.

נוכח המלצות כה רבות, מכיוונים שונים, הגיעה השעה שהמחוקק יאמר דברו בנושא זה".

 

שנית – אפילו תמצי לומר שגם בתי המשפט עשויים לבצע היוון על בסיס שונה מזה שבהלכה הפסוקה (לפי ריבית שנתית בשיעור 3%), הרי שכל עוד לא שונתה ההלכה ע"י בית המשפט העליון, אין מקום שבית המשפט המחוזי יפסוק בשונה מן ההלכה הפסוקה. כך ביתר שאת כשמדובר בעניין כה עקרוני, הנוגע לכלל התביעות בגין נזקי גוף.

שלישית – במיוחד אין מקום שבית משפט מחוזי יפסוק לפי שיעור היוון השונה מן המצב המשפטי הקיים כאשר ההתייחסות החקיקתית היחידה לשיעור ההיוון בקשר לפיצויים באה במסגרת הצעת חוק דיני ממונות, התשע"א-2011 (הקודקס) ובנוסח האחרון שלה מדובר על שיעור חקיקתי של ההיוון על בסיס ריבית בשיעור 3% לשנה ועל כך ששינוי של שיעור זה יוכל להיעשות רק בצו משותף לשר המשפטים ולשר האוצר, קרי: לאחר בחינה מקצועית (כלכלית ומשפטית) של הסוגיה בכללותה (ראו סעיף 464 שם).

רביעית – בפסק דין חיימס הנ"ל נאמר כי קביעת בסיס הריבית לצורך ההיוון נעשית על יסוד הערכה כלכלית בדבר האפשרויות של הנפגעים להפיק תשואות מכספי הפיצויים. צויין שם (בע' 542) כי הדבר נעשה "ללא קשר להיוון קצבאות המוסד לביטוח לאומי" (וראו בקשר לכך גם בסעיף 170 לפסק דינו המקיף של חברי כב' השופט א' דראל בת.א. (מח', י-ם) 29349-12-12 ר' ר' נ' שירותי בריאות כללית, 17.8.16).

חמישית – בהינתן כל האמור לעיל ובכלל, לא מקובלת עליי הגישה המצוטטת ע"י התובעים, שבה הלך שופט משופטי בית משפט השלום בתל אביב בת.א. (שלום, ת"א) 15635-08-14 נ' ה' נ' כלל, 10.8.16), אשר ביצע היוון על בסיס ריבית בשיעור 2% לשנה. על כך אוסיף כי לעומת גישה זו, נמנע כב' השופט א' דראל ממהלך כזה. כך נהג בתיק הנ"ל, שבו לא הוגשו חוות דעת כלכליות והטענה בוססה על התיקון העתידי בתקנות הביטוח הלאומי במה שנוגע לשיעור ההיוון. כך נהג גם בפסק דין מאוחר יותר, אשר בקשר אליו הובאו חוות דעת כלכליות בסוגיית שיעור ההיוון [ת.א. (מח', י-ם) 53143-09-12 (ש' ב' נ' המאגר, 28.3.17)]. כעולה מן המצוין לעיל, מקובלת עליי בקשר לכך הדרך שבה הלך כב' השופט א' דראל ומדבריו המקיפים בשני פסקי הדין הנ"ל עולים אף חיזוקים נוספים לדרך הראויה במקרה דנן בנושא ההיוון.

ששית – חיזוק נוסף לכל האמור לעיל אני מוצא בדרך שבה הלך בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט י' עדיאל) בנושא "השנים האבודות" בטרם שונתה ההלכה ע"י בית המשפט העליון. בת.א. (מח', י-ם) 4/95 עזבון אטינגר נ' החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי (18.11.19) ננקטה גישה דומה לגישתי ונאמרו דברים עקרוניים ברוח מה שצוין לעיל (ראו סעיפים 12-5 של פסק הדין שם).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ