אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 30892-11-15

ת"א 30892-11-15

תאריך פרסום : 17/07/2016 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
30892-11-15
11/07/2016
בפני השופט:
1. אהרן פרקש
2. נשיא (בפועל)


- נגד -
תובע - המשיב:
אברהם זרחיה ממרוט
עו"ד אהוד פורת
נתבעת:
מדינת ישראל
עו"ד רועי כהן
החלטה
 

לפניי בקשה לסילוק על הסף של התביעה.

תביעה זו עניינה בתשלום פיצויי הפקעה בסך 4,000,000 ₪, בגין הפקעתם שלא כדין (כך הטענה), של מקרקעין הידועים כגוש 30586 חלקות 64 ו-65 (להלן: "המקרקעין") ואי תשלום פיצויי הפקעה לתובע ובני משפחתו.

התביעה בקצרה

  1. התובע (המשיב בבקשה דנן) הוא בן למשפחת ממרוט, אשר נטען כי רכשה חלק מהמקרקעין מהאגודה השיתופית (בפירוק) "נחלת ישורון – אגודה הדדית בע"מ" (להלן: "האגודה"). זכויות משפחת התובע בחלק המקרקעין, להן הוא טוען, לא נרשמו. בשנת 1980 הפקיעה הנתבעת את המקרקעין. לטענת התובע התקיים משא ומתן עם הנתבעת ושולם פיצוי לאגודה בגין חלק המקרקעין שלה, אך לא בקשר לחלק המקרקעין שלו ושל משפחתו. לדידו, דין ההפקעה להתבטל מאחר שהנתבעת השתהתה 34 שנים ולא עשתה שימוש במקרקעין; כמו גם מאחר שהמטרה הציבורית שלמענה הופקעו המקרקעין נזנחה ושונתה; ומאחר שההפקעה מנוגדת להוראות תכנית בניין עיר. משכך, מבקש התובע את פיצויי ההפקעה המגיעים לו ולמשפחתו (לשיטתו), בגין חלק המקרקעין.

    טענות הצדדים בבקשה דנן

  2. אליבא דנתבעת (המבקשת), גם אם נקבל את טענות התובע בתובענה, הרי שלמשפחתו יש לכל היותר זכויות אובליגטוריות כנושים בפירוק האגודה, בעוד שהאגודה היא שהחזיקה בזכויות קנייניות במקרקעין. הנתבעת שילמה פיצויי הפקעה לכונס נכסי האגודה (להלן: "הכנ"ר"). משכך, כך נטען, האגודה היא שצריכה להיתבע, ויש לדחות את התביעה נגד המדינה, בגין היעדר יריבות והיעדר עילה. כן טענה הנתבעת, שפיצויי ההפקעה שולמו לאגודה בזמן אמת, ובחלוף 30 השנים ממועד ההפקעה נוצרו השתק ומניעות כלפי האגודה או התובע (שתובע מכוח זכותו כנושה), ומי מהם אינו יכול להעלות טענות באשר לגובה הפיצוי או חוקיות ההפקעה. הנתבעת טענה גם, כי בית המשפט אינו מוסמך לדון בתביעה מאחר שהסעד הראשי בה הוא ביטול ההפקעה. עוד, כך הנתבעת, מאחר שפיצויי ההפקעה הועברו לאגודה בשנת 1984, ומאחר שמשפחת התובע היתה מודעת לכך (כעולה מתכתובת שצורפה לבקשה), הרי שדין התובענה להידחות נוכח השיהוי הרב שבהגשתה. לחלופין נטען, כי יש להורות על צירוף הכנ"ר ובני משפחת התובע אשר לטענתו הוא פועל בשמם, הגם שלא צורף מסמך המעיד כי הוא מוסמך לעשות כן.

  3. מנגד טען התובע, כי בין הנתבעת לאגודה התקיים משא ומתן באשר לגובה הפיצויים שמגיעים לאגודה, מבלי שהתובע היה מעורב. לדידו, המדובר היה במשא ומתן באשר לזכויות האגודה במקרקעין בלבד, ולא זכויות התובע ומשפחתו. התובע כפר בטענת הנתבעת, כי עולה מהמסמכים שצורפו לבקשה שהוא ויתר על זכויותיו, או כי הוא מנוע מלהגיש את התביעה דנן. התובע דחה גם את טענת היעדר הסמכות, וטען כי ההיפך הוא הנכון – יש לבית המשפט סמכות ייחודית לדון בתביעה לפיצויים המגיעים לבעל מקרקעין שהופקעו מכוח פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943. לשיטת התובע, אמנם טען בתביעתו כי דין ההפקעה להתבטל, אולם הבהיר, כי מדובר בתקיפה עקיפה של המעשה השלטוני לצורך דיון בשאלה הנמצאת בסמכות בית משפט זה, זאת, משום שהסעד העיקרי המתבקש הנו תשלום פיצויי ההפקעה. עוד טען התובע, כי מאחר שמדובר בהפקעה שבוצעה בשנות השמונים של המאה הקודמת, מלאכת איתור המסמכים הנדרשים התארכה למספר שנים. אולם, לטעמו, לא הוא שהשתהה בהגשת התביעה, אלא הנתבעת אשר התמהמהה במשך 30 שנים ומעלה, מבלי לעשות שימוש במקרקעין.

  4. הנתבעת השיבה, כי על התובע לבקש לתקן את תביעתו, בהתאם לעובדות החדשות שנטענו על ידו. לדידה, טענת התובע כי הפיצוי שהועבר לכנ"ר לא ניתן בגין חלק המקרקעין שלו, לא בוססה ואף סותרת את האמור בתביעה. לעניין זה הפנתה הנתבעת למסמכים אותם צירפה לבקשה ולכתב ההגנה, אשר הוגש בין לבין, לפיהם ניתן פיצוי בגין המקרקעין. הנתבעת חידדה את טענתה והסכימה, כי הדיון בפיצויי הפקעה נמצא בסמכות בית המשפט, אך כאן מדובר בשני סעדים: האחד, ביטול הפקעה; השני, פיצוי – ואת הראשון יש לסלק.

     

  5. קודם למתן ההחלטה אעיר כי ביום 4.7.16 הוריתי לנתבעת להגיש את בקשת הסילוק המקורית בשנית, לא יאוחר מיום 7.7.16, משום שנדמה כי סעיף 24 בה קטוע. הנתבעת לא עשתה כן, ולא ראיתי לדחות את מתן ההחלטה עקב כך.

     

     

    דיון והכרעה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ