אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 30864-09-13 שינטרקו בע"מ נ' שתיוי

ת"א 30864-09-13 שינטרקו בע"מ נ' שתיוי

תאריך פרסום : 11/05/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
30864-09-13
08/12/2014
בפני השופט:
אריאל צימרמן

- נגד -
תובעת:
שינטרקו בע"מ
נתבע:
עבדאללה שתיוי
פסק דין

לפניי תובענה שטרית, לחיובו של הנתבע בסכום של 273,255 ₪, מכוח ערבותו לחבות חברה כלפי התובעת בהתאם לשטר חוב. טענת התובעת פשוטה: החוב הוא החוב, החברה החייבת איננה עוד, והנתבע הערב חייב בפרעון החוב. טענות הנתבע היו כמטרה נעה במטווח: בין התנגדותו, תצהירו, וסיכומיו, נעה התגוננותו בין טענות לערב יחיד מוגן, הטעיה, חוסר תום לב, היפוך נטל הראיה המקובל, היעדר חוב, היעדר הבנה למהות חתימתו, ועוד שלל טענות, שנקדים ונאמר כי אין בהן ממש. נפרט.

רקע וטענות הצדדים

1.התובעת עוסקת בייבוא גרעינים למספוא ומאכל, שומשום וסוכר. חברת ענבר העמק בע"מ (להלן: ענבר), שהנתבע עבד בה, הייתה לקוחתה של התובעת והזמינה ממנה סחורה. מן הכרטסת שהציגה התובעת (והנתבע לא הציג תחתיה כל נתון נוגד) עולה כי הסחורה הוזמנה מראשית 2011 וכלה בסוף שנת 2012. לפי האמור בכרטסת, שעליה נסמכת התובעת, הרי שבמהלך תקופה זו הזמינה ענבר סחורה תמורת 10.284 מיליון ₪, ושילמה 10.011 מיליון ₪, כך שנותרה חייבת כ-273 אלף ₪ - הוא הסכום שמולא בשטר. החוב כולו נוצר בחודש נובמבר 2011, שאז חדלה הפעילות המשותפת, לטענת התובעת – משלא שילמה לה ענבר, והמחאה בסך 120 אלף ₪ אף חוללה.

2.ביום 30.12.10, קרי לפני מועד ההזמנה הראשונה כפי שזו נרשמה בכרטסת, חתמה ענבר על שטר חוב לפקודת התובעת. סכום השטר והמועד לתשלום הושארו ריקים. שלושה, ששמותיהם ופרטיהם הודפסו והוכללו בשטר, ערבו לחבות ענבר: הנתבע, מר בנימין אתר (להלן: מר אתר), ומר עודד גולדשטיין (להלן: מר גולדשטיין). אין חולק כי ה"ה אתר וגולדשטיין היו רשומים כמנהלי החברה, בניגוד לנתבע, שקיימת מחלוקת באשר לתפקידו ובכירותו בחברה. אין חולק גם כי השטר נחתם בשתי פעימות: ראשית, התקיימה פגישה במשרדי התובעת שבה נכחו מנהלה מר שלום חתוקה (להלן: מר חתוקה), אתר, והנתבע, כאשר השניים האחרונים חתמו כערבים וחתימתם אושרה בידי היועצת המשפטית של התובעת, עו"ד רעות קניג (להלן: עו"ד קניג), ובהמשך הוסיף גולדשטיין את חתימתו.

3.ביום 23.5.13, לטענת התובעת – לאחר שניסיונות לגביית החוב לא צלחו, מילאה היא את המועד לתשלום ואת סכום החוב הנטען, והגישה את השטר לביצוע בלשכת ההוצל"פ, נגד החברה, מר גולדשטיין, מר אתר והנתבע. ברם החברה קרסה, גולדשטיין ואתר נקלעו לחובות ולהליכים משפטיים שונים ולא הגישו התנגדות, והנתבע נותר להתנגד (ולשאת בחוב הנטען) לבדו. מן החברה ושני הערבים האחרים לא הצליחה התובעת לגבות דבר, לטענתה.

4.בהתנגדותו, שאינה מן הסדורות, העלה הנתבע מספר טענות, שנרחיב בעיקריות שבהן בפרק הדיון: טענה שלפיה השטר נועד להבטיח סחורה שהוזמנה בתאריך חתימת השטר, 30.12.10, ולא עבור סחורה עתידית; כי לענבר אין כל חוב כלפי התובעת, ובהתאם הנתבע עצמו אינו חייב דבר כערב; כי עבודתו בענבר הופסקה ביום 1.12.12 והובטח לו בידי גולדשטיין ואתר ולידיעתו אף בהסכמת התובעת כי יופטר מערבותו; וכי מילוי השטר נעשה תוך חריגה מהרשאה. ניתנה לנתבע הרשות להתגונן, הצדדים נתבקשו להגיש תצהיריהם, ושם הוסיף הנתבע טענות נוספות – תוך שיצוין כי התובעת התנגדה לכל הרחבת חזית: כי החוב הנטען הוא מחודשים אוקטובר ונובמבר 2011 ויש צורך בזימון הנהגים של המשלוחים על מנת שיעידו אם הסחורה אכן הגיעה לידי ענבר; כי התובעת הפרה את חובת תום הלב שלה; כי יש בהתנהלות התובעת משום הסכמה עם החייב להפחתת החוב, באופן הפוטר את הנתבע מחבותו, בהתאם להוראת סעיף 5(ג) לחוק הערבות, התשכ"ז-1967; וכי יש לראותו כערב יחיד מוגן, הזכאי להגנות שמעניק החוק לערב מסוג זה.

5.התובעת מצדה הגישה תצהירי עדות ראשית של מר חתוקה, שהצהיר על דבר חתימת השטר כתנאי לפעילות העסקית שבין הצדדים, וכי התובעת לא הפטירה את הנתבע מחבותו; של עו"ד קניג, שהצהירה אף היא על דבר החתימה, שאומתה בידה, ועל כי הסבירה לאתר ולנתבע בפירוט ובפירוש את משמעות חתימתם על השטר; ושל חשב התובעת מר ציון בר-און (להלן: מר בר-און) שפירט את החוב הנטען, אישר נכונות האמור בכרטסת, והציג חשבוניות והעתקים של תעודות המשלוח שבבסיס טענת החוב ומילוי השטר.

6.ניסיונות לייתר את ההליך, שנמשכו לאורכו, תוך שהוצגו – בעיקר לנתבע – קשיים לכאורה העומדים לפניו בבואו לבסס את הגנתו (שהרי הנטל עליו, בתביעה השטרית) – לא צלחו. התקיים דיון הוכחות אפוא והמצהירים נחקרו.

אשר לנתבע, במסגרת זו ניסה הוא לשנות טעמו ולטעון כי חתימתו על שטר החוב היתה רק כיוון שאתר הסביר לו שבוצעה הזמנה בהיקף קטן, שתשולם בעוד פרק זמן קצר, וחתימתו של הנתבע על השטר נדרשת רק ל"שבוע שבועיים לא יותר" (עמ' 6, ש' 2-1). הנתבע אישר גם שאין לו כל ידיעה באשר לגובה החוב של ענבר לתובעת, ולא היה לו דבר לומר ביחס לחשבוניות והתעודות שהוצגו לו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ