אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 30620-07-16 בייסרון ואח' נ' איגוד הטריאתלון הישראלי ואח'

ת"א 30620-07-16 בייסרון ואח' נ' איגוד הטריאתלון הישראלי ואח'

תאריך פרסום : 09/12/2016 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
30620-07-16
06/12/2016
בפני השופטת:
אושרי פרוסט-פרנקל

- נגד -
מבקשים:
1. פני בייסרון
2. ז'אנה בייסרון
3. מרק בייסרון

משיב:
יובל חץ
החלטה

לפני בקשת הנתבעים שכנגד ( להלן: "המבקשים" ) לדחיית התביעה שכנגד על הסף מכוח תקנה 101(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ולהורות על דחיית התובענה כנגד המבקשים על הסף. לטענתם, מדובר בפרסומים מותרים על פי חוק, בכתבי טענות שהוגשו לבית משפט זה. לפי המבקשים מדובר בפרסום מותר לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 שאינם יכולים לשמש כעילה לתביעת לשון הרע, בהתאם לסעיף 13(5) לחוק זה.

לטענת המבקשים סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ח-1965 קובע שלא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי, פרסום שנעשה תוך כדי דיון. המבקשים מפנים לפרשנות שניתנה בפסיקת בית המשפט העליון ברע"א 1104/07 חייר נ' גיל לסעיף זה, פרשנות לפיה יש חסינות מוחלטת מפני תביעת לשון הרע לפרסומים המפורטים בו. לטענתם, הפרסום נשוא התביעה שבכותרת נופל לגדר סעיף 13(5) ולכן אין כל טעם כהגדרתם בבירור התביעה לגופא.

התובע שכנגד ( להלן: "המשיב" ) עותר לדחיית הבקשה שכן לשיטתו מדובר בטענת הגנה ולא בעילה לדחייה על הסף. לטענתו, הנטען בכתב התביעה מהווה לשון הרע ואינו שייך כלל למחלוקת נשוא התביעה ואינו מעלה ואינו מוריד מהתביעה שהוגשה ע"י המבקשים במסגרת תביעתם.

לטענת המשיב, טענותיו לעניין התביעה שכנגד ראויות להתברר במסגרת הראיות כהגדרתו, שכן אם יתברר שלא היו דברים מעולם ומדובר בשקר וכזב , על המבקשים לפצות את המשיב.

לטענת המשיב, לא מדובר בהגנה מוחלטת והיא כוללת רק התבטאויות שיש להן זיקה ממשית כהגדרת המשיב לתפקיד ולהליך השיפוטי. לשיטת המשיב , אמירות שנאמרות מתוך רשעות, כוונה זרה , זדון ואמרות מתוך כוונה לפגוע באדם והינן חסרות כל רלוונטיות להתדיינות המשפטית, אינן מוגנות ואינן חסינות, לפי המשיב.

המבקשים בתשובתם טוענים שאין ספק שכתב התביעה הוא חלק בלתי נפרד מהדיון והוא מהווה את הפתיחה של ההליך , ובלעדיו ,כלל לא היה מתקיים דיון כהגדרתם. בנוסף נטען כי מטרת הפירוט בכתב התביעה נועדה להציג תמונה ברורה ואת הנסיבות שהביאו את המשיב לגרום למבקשת 1 את הנזקים כפי שפורטו בהרחבה בכתב התביעה ואלמלא פרטו את האירועים שקדמו לכך, המחלוקת לא הייתה ברורה.

דיון:

סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"א-1965 קובע שורה של פרסומים מותרים ובניהם:

"לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי –

 (5)פרסום ע"י שופט, חבר של בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית על פי דין, שנעשה תוך כדי דיון בפניהם או בהחלטתם, או פרסום על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור..."

...

ברע"א 1104/07 עו"ד פואד חיר נ' עודד גיל ( פורסם ביום 19.8.2009 ) קבע בית המשפט העליון, ברוב דעות כי החיסיון שניתן לפרסום לשון הרע , תוך כדי דיון שיפוטי, לפי סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע הוא מוחלט.

"...מכל מקום, הדין המצויסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרעאינו כולל הגבלה תכנית כלשהי, ולא זו בלבד אלא שכאמור הגבלה שהייתה בחוק בעבר הוסרה ממנו מפורשות. ברי לחלוטין כי המחוקק ביקש לחסום את כניסתו של חוק איסור לשון הרע לאולם המשפט (במובן הרחב), וזאת ככל הנראה מתוך השקפה שסדקים במחסום עלולים להחדיר מורא ללב המשתתפים בדיון המשפטי ולהקשות עליהם למלא את תפקידם. אין בית המשפט יכול ואין זה ראוי שיצוק אל החוק תוכן רצוי, לדעתו, העומד בניגוד ברור לכוונה המפורשת של המחוקק. במקרה זה, כאמור, הבהיר עצמו היטב המחוקק הן בדרך החיוב הן בדרך השלילה – וכל ניסיון להתנער מכוונת המחוקק אינו ראוי. חזרה, ולו יותר מפעם אחת, על פרשנות שאין לה דבר וחצי דבר עם לשון החוק ועם התכלית שיחד לו המחוקק – אין בה כדי להכשיר פרשנות אסורה. ודאי כך מקום שבו מדובר בחריג לחופש הביטוי; גם חריג ברור ומכוון עשוי להיפסל בשל אי-חוקתיות ובודאי שאין להוסיף חריג שהמחוקק עצמו לא הציע. קל וחומר כך במקום שבו, כבענייננו, יש הגיון ויש תועלת לבחירת המחוקק הן בשל העיקרון בדבר חופש הביטוי הן בשל הצורך לקיים את האינטרס בדבר קיום הדיון המשפטי באופן חופשי. משזו כוונתו הברורה של החוק אין לקבוע חריג או סייג להגנה המוחלטת שבסעיף 13(5)..."

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ