אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 30390-03-11 מ.ו. השקעות בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל -רשות הפיתוח

ת"א 30390-03-11 מ.ו. השקעות בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל -רשות הפיתוח

תאריך פרסום : 23/02/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
30390-03-11
19/02/2015
בפני השופט:
רם וינוגרד

- נגד -
התובעת:
מ.ו. השקעות בע"מ
עו"ד ד"ר גיא וינברג
עו"ד אדם קולסקי
הנתבע:
מינהל מקרקעי ישראל -רשות הפיתוח
עו"ד יצחק פינק
פסק דין
 

 

  1. עניינה של התביעה בטענות של התובעת לפיהן הפר הנתבע (להלן: "הנתבע" או "המינהל") את הוראות ההסכם שנחתם איתו וכפר בחובתו לשלם לה את הוצאות התכנון והייזום, וזאת בניגוד להוראות אותו הסכם.

     

  2. התובעת היא הבעלים הרשום של חלק מהזכויות בחלקה 374 בגוש 6627 בשכונת תל ברוך בתל אביב. לטענתה רכשה בשנים 2009 ו-2010 זכויות של חלק מהבעלים הרשומים האחרים בחלקה זו, וכן זכויות חלק מהבעלים בחלקה 370 הסמוכה לה (תימוכין לכך עולים מהערות האזהרה שבנסחים, להלן: חלקות 374 ו-370 בהתאמה). חלקות 370 ו-374 מצויות בסמוך לתוואי בו תוכננו נתיבי איילון. מטעם זה ביקשה חברת נתיבי איילון בע"מ (להלן: "נת"א") לרכוש חלקות אלה עובר לסלילת הנתיבים, עוד בשנות ה-80 של המאה הקודמת (ככל הנראה לצורך ביצוע פעולות לדיפון הנתיבים). בסופו של יום הועברו החלקות הסמוכות לנתיבי איילון לידי נת"א, לאחר שנחתמו שני הסכמים כדי להגיע להסכמה זו: האחד, הסכם בין בעלי המקרקעין לבין נת"א; והשני, הסכם בין נת"א לבין מינהל מקרקעי ישראל. הסכמים אלו נחתמו במחצית השניה של שנת 1990. במסגרת ההסכמים העבירה קבוצת בעלי המקרקעין את חלקה 370 וחלק מחלקה 374 לבעלות נת"א. בתמורה שולם לבעלים תשלום לפי ערך הקרקע כקרקע חקלאית וכן ניתנה להם האפשרות להקצאת מקרקעין סמוכים שבבעלות רשות הפיתוח, לתכנון הבינוי בקרקע, תוך התייחסות ל"קיזוז" הוצאות עבור ייזום ותכנון.

     

  3. הנתבע לא כפר בכתב הגנתו בהתחייבות שנכללה בהסכם, לפיה יוחזר לבעלים סכום העולה עד כדי 10% מהוצאות הייזום והתכנון של המקרקעין, בכפוף להמצאת קבלות (סעיפים 30 ו-118 לכתב ההגנה). עם זאת, טען שהסכומים ששולמו במרוצת השנים לתובעת עלו על הסכום המרבי שהיא זכאית לו מכח הוראות ההסכם, ולפיכך אין הוא חב בתשלום נוסף על אלה שכבר ביצע מכח ההסכם.

     

  4. הודאת המינהל בחבותו העקרונית לשלם לבעלים את הוצאות התכנון והייזום עלתה בקנה אחד עם הוראות ההסכם, עם התנהגותו במהלך השנים הרבות מאז נחתם ההסכם ועם המצגים וההבטחות שניתנו לתובעת. עם זאת, שינה המינהל עורו בהמשך התנהלות ההליכים. בתצהיר העדות מטעם המינהל (שניתן על ידי אדם שלא היה מעורב כלל במגעים עם התובעת, והחל לעבוד במינהל רק בשנת 2009), הועלתה שורה של טענות בעניין זכאות התובעת לתשלום. על טענות אלה חזר המינהל ביתר שאת בסיכומיו, משל כל שהתרחש בין הצדדים במרוצת כשנות דור של קיום ההסכם היה כלא היה. טענות אלה עלו תוך שינוי חזית מהותי ביותר מהאמור בכתב ההגנה, וללא שהוגשה בקשה כלשהי לתיקון כתבי הטענות. הן לא התיישבו בכל דרך שהיא עם ההתנהלות בין הצדדים במהלך חיי ההסכם; עם הצהרות גורמים במינהל, באופן מפורש ביותר ובכתב, בדבר זכאותה העקרונית של התובעת לתשלום; עם ההודאה העקרונית בזכאות בכתב ההגנה; עם ההשתלשלות העובדתית המתוארת בכתב ההגנה המצביעה על כך שהמינהל הכיר בזכות התובעת לאורך כל השנים, והעניק לה אפשרות לרכוש את המקרקעין ללא מכרז גם שנים ארוכות לאחר המועד שנטען בסיכומי המינהל כי ההסכם פקע בו זה מכבר; עם התשלומים שביצע המינהל במרוצת השנים לב"כ הבעלים עבור הוצאות התכנון והייזום בהן הכיר; או עם התנהלות תמת לב של צד להסכם, ועל אחת כמה וכמה של רשות מרשויות המדינה. רק לאחר ישיבת הסיכומים בעל-פה, ולאחר שהיה על התובעת להשקיע עמל רב בנסיון להדוף טענות אלה בעיקרי טענותיה בכתב ובסיכומיה בעל-פה, הודיע המינהל כי הוא חוזר בו מטענותיו אלה.

     

  5. בתצהיר ובסיכומי המינהל עלו טיעונים חדשים רבים (חלקם עלו לראשונה רק בישיבת הסיכומים בעל-פה!), ובכללם ניסיון לכפור בעצם זכאותה של התובעת לתשלום כלשהו מכח ההסכמים, מאחר והקרקע החלופית לא הוקצתה לה בסופו של יום; טענה כי ההסכם פקע, ולכל הפחות הזכאות לתשלום הוצאות תכנון וייזום פסה מן העולם, בשל העובדה שהתכנון לא אושר במועד שנקבע בהסכם ההרשאה (מטענה זו, שהתבססה על טעות עובדתית, חזר בו המינהל כבר בערב ישיבת הסיכומים בעל-פה); טענה לפיה ניתן להורות על תשלום רק עבור הוצאות בעין; טענה לפיה כל ההצהרות בעניין זכאותם העקרונית של הבעלים לתשלום, שניתנו על ידי היועצת המשפטית של המינהל בהסכמת מנהל המחוז, אינם מחייבות את המינהל מאחר והן מצריכות אישור של מנהל אגף הכספים; וטענות שונות בנוגע לניכויים שיש לנכות מהסכום שהתובעת זכאית לו, אם היא זכאית לו, כמו גם טענות בנוגע לחלקה היחסי בנכס ולייחוס הוצאות לפעולות שביצעה עבור חלקה שבבעלותה.

     

    טענות הצדדים ידונו במקומן, ככל שיצריכו דיון, לאחר פרישת העובדות הנצרכות לעניין.

     

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ