אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ס' נ' סובחי ואח'

ס' נ' סובחי ואח'

תאריך פרסום : 31/07/2017 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
30251-01-14
27/07/2017
בפני השופטת:
מיכל שרביט

- נגד -
תובע:
י.ס.
עו"ד שי כהן
נתבעים:
1. רבחי סובחי
2. מנורה חברה לביטוח בע"מ

עו"ד עוזי לוי
החלטה

 

1.לפניי בקשת התובע לפי סעיף 6ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 להתיר לו להביא ראיות לסתור את קביעת הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי - ועדה רפואית מדרג ראשון וועדה רפואית לעררים - לפיה אין החמרה במצבו בגין תאונת דרכים שבה היה מעורב ונכותו בקשר אליה בברך שמאל נקבעה בשיעור 10%.

2.וזו השתלשלות העובדות וההליכים:

 

2.1.התובע נפגע בתאונת דרכים ביום 7.3.13. מיפוי עצמות מיום 4.4.13 הדגים "קליטת יתר במדור המדיאלי של הברך השמאלית. הממצא לא ספציפי, אך תומך בקיום של נזק במניסקוס." לאחר שבדיקת MRI לברך שמאל שבוצעה ביום 4.7.13 הדגימה "קרע מורכב ידית דלי וקרן האחורית של המינסקוס המדיאלי" התובע עבר ביום 24.10.13 ניתוח ראשון לתיקון הקרע במהלכו בוצעה כריתה חלקית של המיניסקוס. בדיקת MRI נוספת שביצע ביום 7.9.14 עקב המשך כאבים העלתה קיומו של קרע נוסף ועל כן התובע עבר ביום 8.12.14 ניתוח שני לתיקונו.

 

2.2.ביום 19.7.15 נקבעה נכותו הצמיתה של התובע בגין ברך שמאל בשיעור 10% ותוך הפעלת תקנה 15 בשליש.

 

2.3.לטענת התובע המשיך לסבול כאבים ועל כן הופנה על-ידי אורתופד לבדיקת מיפוי עצמות שנערכה ביום 9.5.16. ממצאי בדיקה זו העלו כי "במיפוי ספקט ניתן להדגים ריכוז מוקדי במרכיב הפמורלי של הברך השמאלית, שני ריכוזים מוקדיים גם בחלק הדיסטלי של הטיביה השמאלית ובצלע ה-10 מצד שמאל. כל הממצאים יכולים להתאים לשברים בשלב איחוי שונים."

 

2.4.או אז הגיש התובע לבית המשפט בקשה להבאת ראיות לסתור עקב החמרה במצבו. אלא שלאחר מכן ביקש להשהות בקשתו זו עד לסיום ההליכים במוסד לביטוח לאומי בתביעה להחמרת מצב שהגיש. ביום 18.8.16 דנה הוועדה הרפואית מדרג ראשון בתביעתו להחמרת מצב ומסקנתה הייתה כי "לפי ממצאי מיפוי עצמות הקליטות בברך שמאל 3 שנים לאחר התאונה הנדונה אינן מעידות על נזק שקשור לתאונה הנדונה. אין החמרה במצבו." התובע הגיש ערר על החלטה זו. ועדה רפואית לעררים דנה בערר התובע ביום 16.11.16. הוועדה סקרה את תוצאות הבדיקות השונות שנערכו לתובע וממצאיהן. כך אוזכרה בדיקת מיפוי עצמות מיום 4.4.13 לאחר התאונה בו צוינה קליטת יתר במדור המדיאלי ברך שמאל וקליטת יתר בכתפיים וקרסול; ארטרוסקופיה מיום 24.10.13 צוין כי נמצא קרע במיניסקוס המדיאלי בברך שמאל שנכרת; בדיקת MRI מיום 7.9.14 שהדגימה קרע במיניסקוס הפנימי עם פרגמנט בתוך הנוטס; ארטרוסקופיה מיום 8.12.14 מצב לאחר כריתה חלקי במיניסקוס פנימי כאשר בכותרת האבחנה צוין כי עבר כריתת מיניסקוס 2011, פנימי; ומיפוי העצמות מיום 4.5.16 בו נמצא ריכוז מוקדי בפיקה שמאל וקליטות אחרות בברך שמאל ואזורים אחרים בגוף. הוועדה בדקה את התובע וציינה את ממצאי בדיקתה. לאחר כל זאת מצאה הוועדה לדחות את ערר התובע בקבעה כי אין החמרה וסעיף הליקוי שנקבע בוועדה יישאר בעינו.

 

3.התובע מבקש להתיר לו לסתור קביעות אלה משום שלטענתו נפלה בהן טעות. כך טוען התובע כי הקביעה שאין קשר בין הממצאים שהתגלו בבדיקת מיפוי העצמות המאוחרת לבין התאונה עומדת בניגוד גמור לבדיקות האובייקטיביות שנערכו בזמן אמת. בפרט טוען כי הוועדה הרפואית לעררים התעלמה מן העובדה שכבר במועד בדיקת מיפוי העצמות הראשונה מיום 4.4.13 הייתה קליטה לא ספציפית אשר לא יכלה לשלול קיומם של שברים שהתגלו בבדיקת מיפוי העצמות המאוחרת; כי הוועדה כלל לא אזכרה את בדיקת MRI מיום 4.7.13 שהדגימה נזק באזורים בברך בהם התגלו שברים לאחר מכן; כי לא אזכרה את המוקד שנראה בפיקה בבדיקת MRI מיום 7.9.14, אותה פיקה שבה התגלה שבר בבדיקת מיפוי עצמות המאוחרת; וכי לא ציינה את העובדה כי בדיקת מיפוי העצמות מיום 4.5.16 הדגימה ממצאים שיכולים להתאים לשברים בשלבי איחוי שונים, היינו אין מדובר בממצא חדש שאינו קשור בתאונה. התובע טוען אם כן להתעלמות הוועדה הרפואית לעררים מן הממצאים שהתגלו בבדיקת העצמות המאוחרת ללא דיון, ללא בדיקה קלינית, ובהעדר נימוק באופן הגורר קיפוח זכויותיו. בהמשך צירף התובע תוצאת בדיקת MRI של ברך שמאל נוספת מיום 27.1.17 על יסודה טען כי קביעת המוסד לביטוח לאומי אינה מבוססת וכי מדובר בנזק נרחב באופן משמעותי יותר וחמור מפגיעה במיניסקוס בלבד. התובע עבר ניתוח ארטרוסקופיה שלישי במספר ביום 7.3.17.

 

4.לעומתו הנתבעת סבורה כי התובע אינו עומד בתנאים שנקבעו בדין למתן היתר להבאת ראיות לסתור במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן; ואין די בכך שהתובע אינו "מרוצה" כלשונה מהחלטת הוועדות הרפואיות כדי להצדיק מתן היתר כזה.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ