ת"א 30235-05-19 פלוני נ' ג' ואח'

לפניי תביעת פיצויים בגין תאונת דרכים, כאשר המחלוקת היא ביחס לשאלת החבות והנזק.

העובדות בקצרה:

1. התובעת ילידת 1997, נפגעה בתאונה מיום 21.1.2017.

2. הנתבעת מבטחת את הרכב בו נסעה התובעת בעת התאונה.

3. התובעת טוענת כי בעת התאונה נסעה ביחד עם אביה שנהג ברכב. היא נפלה בעת היציאה מהרכב.

4. כתוצאה מהתאונה נגרם לתובעת שבר תלישה בפטישון בקרסול שמאל.

5. התובעת נבדקה על ידי דר אייל מלמד כמומחה בית המשפט בתחום האורטופדי. דר' מלמד קבע בחוות דעתו כי לתובעת נכות בשיעור 10% בגין המגבלה בקרסול. המומחה קבע כי רק מחציתה של הנכות , קרי 5% נכות , קשורה לתאונה והיתר בגין מצב עבר.

6. המחלוקת בתיק נוגעת לשאלת האחריות כמו גם לגובה הנזק. בדיון ההוכחות שהתקיים העידו התובעת ואביה. הצדדים הגישו את סיכומיהם בכתב ומכאן פסק הדין.

   נסיבות התאונה:

7. התובעת העידה בחקירה ראשית כי היא בילתה עם חברים ובשעת לילה מאוחרת –לפנות בוקר- התקשרה לאביה שיגיע לאסוף אותה. היא סיפרה כי במהלך הנסיעה ישבה במושב האחורי כי אביה כעס עליה. כשהגיעו לבית, אביה החנה את הרכב. התובעת סיפרה כי כשירדה מהרכב רגלה נתקעה בין המושב לבין היציאה ונפלה קדימה על הידיים על המדרכה.