אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חדד ואח' נ' באוסי ואח'

חדד ואח' נ' באוסי ואח'

תאריך פרסום : 29/05/2017 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום נתניה
29921-07-15
25/05/2017
בפני השופט:
אלי ברנד

- נגד -
מבקש:
יאיר באוסי
משיבה:
נטלי חדד
עו"ד אברהם בועז אורגד
החלטה
 

בתיק זה הגיש המבקש בקשה לחייב את המשיבה-התובעת בהפקדת ערובה על פי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

הבקשה הוגשה בנסיבות בהן פתחה המשיבה בהליכי פשיטת רגל, ניתן נגדה צו כינוס נכסים ומונתה לה מנהלת מיוחדת, כאשר המבקש טוען כי בעטיו של צו הכינוס יש להניח כי לא תוכל לפרוע את הוצאותיו לו תדחה תביעתה וכי מדובר בתביעה בעלת סיכויים קלושים.

מנגד טוען ב"כ המשיבה כי חסרון כיס אינו עילה לחיוב בהפקדת ערובה, כי מדובר בתביעה מבוססת וכי בשלב הדיוני הנוכחי – דהיינו בעיבורו של שלב ההוכחות ומשמרבית ההליך מאחורינו וההוצאות הנוספות שיתווספו עם המשך ניהול ההליך קטנות יחסית אין מקום לסעד המבוקש.

יש להעיר כי קיימת גם תביעה שכנגד של המבקש נגד המשיבה.

ברע"א 5738/13 שרה אבו סעלוק נ' שירותי בריאות כללית (14.11.2013) קבע בית המשפט העליון כדלקמן –

"בפסיקה נקבע, כי תכליתה של תקנה 519(א), המאפשרת להורות לתובע להפקיד ערובה היא "מניעת תביעות סרק והבטחת תשלום הוצאותיו של הנתבע, בפרט במקרים בהם נראה כי סיכוייה של התובענה קלושים" (רע"א 7543/04 ליסטר נ' ליסטר [פורסם בנבו] (3.10.2004), להלן: עניין ליסטר) ואף הובעה עמדה שיש לעשות שימוש בסמכות זו רק כאשר ניתן להעריך את סיכויי התביעה כ"קלושים ביותר" (רע"א 6301/94 יערי נ' משטרת ישראל [פורסם בנבו] (20.3.1995)). לצד זאת נקבע בפסיקה, כי יש לאזן תכלית זו אל מול הפגיעה האפשרית בזכות הגישה לערכאות של התובע, אשר תביעתו עשויה להידחות על פי הוראת תקנה 519(ב) (כלומר, הוא לא יוכל לשוב ולהגישה) ככל שלא יעלה בידו להעמיד ערובה (ראו: רע"א 2310/10 אבו קבע נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 6 (27.6.2010), להלן: עניין אבו קבע). בגדרי האיזון האמור הכירה הפסיקה בכך שהוראה על הפקדת ערובה לא תינתן כדבר שבשגרה וחובת הפקדה כאמור תיקבע "לעיתים נדירות ובנסיבות חריגות בלבד" (רע"א 4366/07 רפאלוב נ' חכמוב [פורסם בנבו] (19.7.2007)), זאת מתוך "התחשבות בזכות הגישה לבית המשפט והן על מנת שלא לפגוע יתר על המידה בזכות הקניין של התובע" (רע"א 4265/09 אללוף נ' הורביץ [פורסם בנבו] (20.10.2009)).

... בפסיקה הצטברו וגובשו כללים מדריכים ותוארו סוגי מקרים בהם על בתי המשפט לעשות שימוש בסמכות שהוענקה להם בתקנה הנ"ל או להימנע מכך. ... אכן, המקרים העיקריים שבגדרם נפסק שיש מקום לחיוב תובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע נגעו למצבים בהם היה חשש אמיתי שמנגנוני ההוצאה לפועל של המדינה לא יעמדו לרשות הנתבע לצורך מימוש ההוצאות שנפסקו לזכותו, ככל שנפסקו. ברי כי במקרה דנא אין אלו פני הדברים. ...

מאידך גיסא נקבע, כי מצבו הכלכלי של התובע לא יהווה כשלעצמו עילה לחיוב בהעמדת ערובה (עניין ליסטר, פסקה 3 וההפניות שם). דברים מפורשים בעניין זה נפסקו ברע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד(1) 647, 650 (1990):

"הכלל הוא, שאין בית המשפט מחייב תובע במתן ערובה להוצאות מחמת עוניו בלבד; הטעם לדבר הוא, שזכותו של האזרח לפנות לבית המשפט היא זכות קונסטיטוציונית מן המעלה הראשונה ושערי בית המשפט פתוחים לפני האזרח בריבו עם משנהו, גם במקרים בהם לא תשיג ידו לשלם את ההוצאות, אם תובענתו תידחה".

וכך גם, אף שניתן להביא במניין השיקולים את סיכויי התביעה, עניין זה לא יעמוד כשיקול יחיד לחיוב במתן ערובה "אלא במקרים של הליך שניתן להגדירו כהליך סרק מובהק" (רע"א 6353/12 אברהם נ' יגרמן, [פורסם בנבו] פסקה 5 (16.1.2013), להלן: עניין יגרמן). שיקולים נוספים שנקבע כי ניתן להביא בחשבון בעניין זה הם מורכבות ההליך, השיהוי בהגשת ההליך ומידת תום הלב בנקיטת ההליך (רע"א 1007/08 עזבון המנוח עלי ג'אליה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (31.1.2010)).

... כך הוא במיוחד כאשר סיכויי הצלחת התביעה נבחנים על יסוד טיעון עובדתי שאפשרות הוכחתו תלויה בטיב הראיות שיוגשו, במובחן מבחינת הסיכויים באמות מידה משפטיות גרידא. ... בענייננו, נדמה כי בשלב בו מצויים ההליכים, ובשל כך שבחינת סיכויי ההצלחה נעשתה בחלקה על-פי הערכות עובדתיות בטרם נשמעו ראיות, יש קושי בהגדרת תביעת המבקשים כ"הליך סרק מובהק", אף אם מהצגת הדברים אכן עולה כי תביעתם צפויה להיתקל במשוכות גבוהות. משכך אינני סבור כי היה מקום ליתן לשיקול זה משקל כמעט בלעדי בהחלטה לחייב את המבקשים בהפקדת ערובה. זאת ועוד, מעיון בתגובת המבקשים לבקשה לחייבם בערובה, בבקשה לפטרם מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה בגדרי ההליך דנא ובהחלטה שניתנה בבקשה זו עולה, כי אכן יש יסוד להניח שמצבם הכלכלי של המבקשים "אינו מן המשופרים" וקיים חשש שההחלטה על הפקדת ערובה תקשה עליהם להביא את תביעתם לבירור בפני בית המשפט ותנעל בפניהם את שעריו.

... במקרה בו היה מדובר בתובעת שהגישה תובענות רבות נגד בנק לאחר שניתן בעניינה פסק דין חלוט המחייבה לשלם את חובה לבנק, במטרה שלא לשלם חוב זה, כך שסיכויי התובענות להתקבל לא היו גבוהים, בלשון המעטה, חייב בית המשפט המחוזי את התובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע-הבנק בשל מצבה הכלכלי הקשה ובשל מורכבות תביעתה. בית משפט זה, בשבתו במותב תלתא (כשמרבית ההחלטות בסוגיה ניתנו בדן יחיד), ביטל את החיוב האמור בפסקו כי:

" ... בנימוקים אלה [מצב כלכלי קשה ומורכבות התביעה, צ.ז.] אין כדי להצדיק את הדרישה לערובה ש[התובעת] גם אינה מסוגלת לעמוד בה, ואשר משמעותה היא פגיעה בזכות הגישה לערכאות. בעניין זה, ככלל, באיזון בין זכות הגישה של הפרט לבתי המשפט – להבדילה מזכותו של תאגיד – לבין זכותו של בעל-הדין שכנגד לקבל שיפוי בגין הוצאותיו, יש להעדיף את זכות הגישה לבתי המשפט, שהיא זכות יסוד" (ע"א 6477/97 וינשטיין נ' ליברמן (29.1.2002)).

הלכה זו עומדת בתוקפה גם היום."

בנידון דידן נדונה בעבר בקשת המבקש לסילוק התביעה על הסף, לצד בקשה נגדית של המשיבה לגבי תביעתו הנגדית של המבקש, אולם בקשת המבקש נדחתה במלואה (בשונה מבקשת המשיבה שהתקבלה בחלקה) בהחלטתי מיום 8.5.16.

יתרה מכך, נשמעו כבר חלק מעדי התביעה ועל סמך עדותם לא ניתן לקבוע בשלב זה כי מדובר בתביעת סרק, גם אם עומדות בפניה עדיין משוכות לא קלות אותן עליה לצלוח טרם זכייתה בתביעה.

זאת ועוד, כאמור לעיל – במקביל להליך זה מתנהלת תביעתו הנגדית של המבקש הקבועה לאותן מועד ומתנהלת בד בבד עם תביעת המשיבה סביב חומרי ראיות שמרביתם זהים.

נמצא כי גם אם אורה על הפקדת ערובה והמשיבה לא תעמוד בכך ותביעתה תסולק עדיין יתקיים ההליך במועדו.

משכך, הרי שהשפעת קיומה או סילוקה של תובענה זו על ההוצאות שעומד המבקש להוציא בכל מקרה במסגרת תביעתו שלו זניחה מאחר שמרביתן יוצאו כך או כך.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ