אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 29809-08-14 דוידוב נ' רוזן(המנוח) ואח'

ת"א 29809-08-14 דוידוב נ' רוזן(המנוח) ואח'

תאריך פרסום : 28/07/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
29809-08-14
19/07/2015
בפני השופטת:
דורית קוברסקי

- נגד -
המבקשים:
1. עיזבון המנוח דוד רוזן ז"ל
2. חנה רוזן

עו"ד תמיר
המשיב :
אבי דוידוב בתפקידו ככונס נכסים
עו"ד דוידוב
החלטה
 

 

לפני בקשה להעברת התביעה לבית המשפט לענייני משפחה מכח סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984, בשל חוסר סמכות עניינית של בית משפט זה.

 

1. בין המנוחים חיים ויינשטוק ז"ל (להלן: "ויינשטוק") ודוד רוזן ז"ל (להלן: "רוזן"), שלא היתה ביניהם קרבה משפחתית, התגלע סכסוך אשר הופנה על ידם בשנת 1974 לבוררות. פסק הבורר ניתן ביום 15.9.76, שנתיים לאחר פטירתו של ויינשטוק (ביום 15.9.74). בפסק הבורר נקבע שעל רוזן לשלם לעיזבון ויינשטוק 100,000 לירות, כשסכום זה צמוד למדד המחירים לצרכן (נספח 3 לכתב התביעה, להלן: "החוב"). ביום 30.3.80 אישר בית המשפט המחוזי את פסק הבורר. ביום 13.4.1991 נפטר רוזן.

 

2. רוזן ו/או עזבונו לא שילמו את החוב שפסק הבורר. לשיטת יורשותיו של ויינשטוק, סכום החוב בתיק ההוצל"פ עומד על סך 229,832 ₪ (נכון ליום 9.4.14). ביום 18.7.13 המשיב מונה ככונס נכסים מטעם עיזבון ויינשטוק על מנת לגבות את החוב מעזבונו של רוזן ולצורך כך הוסמך להגיש תביעה לפירוק השיתוף במקרקעין בדירת המגורים של רוזן ברח' משה הס 28, תל אביב (להלן: "הדירה").

 

3. לטענת המבקשים (הנתבעים בתביעה שלפניי) התביעה דנן נוגעת להיקף העיזבון ועל כן הסמכות העניינית נתונה לבית המשפט לענייני משפחה. מנגד, טוען המשיב, שמדובר בתביעה רגילה לפירוק שיתוף במקרקעין, בעקבות סכסוך אזרחי לגביו ניתן פסק בורר. הצדדים לסכסוך הלכו לעולמם, ועל כן ההליך מתנהל באמצעות יורשיהם החוקיים, אך לא מדובר "בסכסוך ירושה" ועל כן הסמכות העניינית היא לבית משפט זה.

 

הסמכות העניינית של בית משפט לענייני משפחה

 

4. מקור הסמכות העניינית של בית המשפט לענייני משפחה קבוע בסעיף 3(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") וסעיף 151 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה"). על פי סעיף 1(2) לחוק, לבית משפט למשפחה סמכות לדון בתובענות אזרחיות שבין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו או עזבונו כאשר עילת הסכסוך היא בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא. סעיף זה איננו רלוונטי לעניינינו שכן אין חולק שבין ויינשטוק לרוזן לא היתה קרבה משפחתית. על פי סעיף 1(6) לחוק, לבית משפט למשפחה סמכות לפי חוק הירושה לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו.

 

5.נקודת המוצא לבחינת שאלת הסמכות היא שאין לשלול סמכות אלא על פי הוראה מפורשת ושאיננה משתמעת לשני פנים.

"אין שוללים סמכות שיפוט מבית משפט אזרחי כללי אלא על פי הוראה ברורה שאינה משתמעת לשני פנים ....... הלכה היא,  כי יש לפרש בדווקנות ובצמצום הוראות חוק המסדירות סמכות ייחודית לרשות שיפוטית שמחוץ למערכת בתי המשפט הרגילים, וכי בהינתן שני פירושים אפשריים,  יועדף הפירוש המצמצם את הסמכות ולא המרחיב אותה".

(בע"מ 164/11 פלונית נגד פלוני, פורסם בנבו 29.4.12, ע"א 64/72 ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל נגד מואב, פ"ד כז(1) 260).

6. השאלה הדורשת הכרעה היא האם התביעה דנן מתייחסת לסכסוך "בקשר לירושה". בדומה לקביעה "שסכסוך בתוך המשפחה", הוא סכסוך שתרם תרומה משמעותית לגיבוש עילת התביעה מכח התכלית המונחת ביסודו של החוק, אשר מטרתו לרכז בבית משפט אחד את הסכסוך המשפחתי על כל היבטיו (רע"א 6558/89 חבס נגד חבס, נד(4), 337), כך גם "בסכסוך בקשר לירושה", על הסכסוך לתרום משמעותית לגיבושה של עילת התביעה, כאשר לשני הצדדים זיקה לירושה בין כיורשים ובין כיורשים נטענים (עז' 9880/09 לזר נגד וולפמן ואח', דינים משפחה, כרך א' 694). בעז' 1570/00 פלונית נגד פלוני, דינים משפחה כרך א' 609).

 

7.מהאמור לעיל עולה שתובענה של נושה להחזר הלוואה שנטל המנוח לפני מותו (תובענה נגד העיזבון) עילתה איננה סכסוך בקשר לירושה, שכן העילה נוצרה בחיי המנוח בלא זיקה לסכסוך הירושה. אם התביעה היתה מוגשת על ידי המנוח או נגדו בטרם הלך לעולמו, היא היתה מתבררת בבית משפט אזרחי רגיל ואין בעצם פטירת המנוח וכניסת מנהלי העיזבון או יורשיו לנעליו כדי להפוך את עילת התביעה לסכסוך בקשר לירושה. רוצה לומר פטירת המנוח כשלעצמה איננה משנה דבר באשר לעילת התביעה או הסכסוך (ע"א 2846/03 אלדרמן נגד ארליך, פ"ד נט(3)529).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ