אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 29690-05-12 פיק ואח' נ' מרגלית

ת"א 29690-05-12 פיק ואח' נ' מרגלית

תאריך פרסום : 11/11/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
29690-05-12
15/09/2014
בפני השופט:
אברהם רובין

- נגד -
התובעים:
1. הרב יצחק פיק
2. הרב אברהם פלוטשניק
3. הרב אברהם מרדכי סנקביץ
4. הרב שלמה וינגרטןנאמני הקדש ר' סלומון (שלמה) דוד בן עזר (אליעזר) מנדל בידרמן

הנתבע:
דב בער מרגלית
החלטה
 

 

  1. לפניי תביעה לפינוי ולתשלום דמי שכירות, שהגישו נאמני הקדש בידרמן נגד הנתבע, אשר מחזיק כדייר מוגן בדירה מספר 244 בבתי ורשה (גוש 30064 חלקה 149), אשר שייכת, לפי הנטען, להקדש. התובעים טוענים כי מתקיימות לגבי המשיב שתי עילות פינוי: אי תשלום דמי שכירות מאז 1989, והטרדת השכנים ובעל הבית.

     

  2. הנתבע טוען, בין היתר, כי הדירה שבה הוא מחזיק לא שייכת להקדש בידרמן, אלא להקדש אחר. הנתבע ער לכך שהתובעים הגישו נסח רישום מפנקס השטרות המלמד כי הדירה כן שייכת להקדש בידרמן (נספח א' לתצהיר התובעים), ולכך שרישום זה נעשה על יסוד החלטה מפורשת של בית המשפט המחוזי מיום 24/03/09 (נספח י"ד לתצהיר פרקוביץ), אולם לטענתו החלטה זו ניתנה על יסוד תרמית, טעות או הטעיה, ולכן אין לה תוקף. את טענותיו מבסס הנתבע על תצהיר של מר משה פרקוביץ. וכך מסביר פרקוביץ בתצהירו את השתלשלות העניינים; ביום 8 במרץ 1897 יצר בידרמן יחד עם אחרים הקדש על 8 חלקות קרקע (להלן – "ההקדש הראשון"). דירתו של הנתבע שייכת להקדש זה. ביום עשרים ושלושה באוקטובר 1903 יצר בידרמן לבדו הקדש נוסף, אשר חל על מקרקעין אחרים הכוללים בית אחד בלבד בן חמישים חדרים, חצר ומחסנים (להלן – "ההקדש השני" או "הקדש בידרמן". ונזכיר, הקדש זה הוא ההקדש שהתובעים הם נאמניו). הנתבע טוען, כי דירתו איננה חלק מהקדש זה. בשני שטרי ההקדש נקבע הליך לחילופי נאמנים, אלא שבכול אחד משטרי ההקדש נקבע הליך אחר. בשטר ההקדש הראשון נקבע כי הנאמנים בעתיד יהיו שניים מצאצאי המקדישים ועוד שלושה נאמנים אשר ייבחרו בבחירות כלליות של נהני ההקדש, ואילו בשטר השני נקבע כי כל נאמן ימנה עוד במהלך כהונתו נאמן אחר, אשר יבוא תחתיו לכשיפקע מינויו כנאמן. בשנת 1950 אישר בית המשפט המחוזי בירושלים "תכנית להנהלת הקדש בידרמן" (נספח ג' לתצהיר פרקוביץ). לפי האמור בסעיף 1 לתוכנית, התוכנית מתייחסת להקדש השני הנ"ל. בהמשך להחלטה זו אישר בית המשפט המחוזי, במהלך השנים חילופים שונים בהרכב נאמני ההקדש השני, כמפורט בנספחים ה-ז לתצהיר פרקוביץ. כמו כן, בשנת 1991 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת הנאמנים דאז, והורה לרשום אותם, מתוקף תפקידם כנאמני ההקדש השני, כבעלים של חלקות 105, 108, 109 ו-116 בגוש 30064. דא עקא, כך לטענת פרקוביץ, שחלקות אלו הן החלקות ששייכות להקדש הראשון, ומכאן הטעות אשר הביאה אותנו עד הלום. פרקוביץ טוען כי בית המשפט טעה או הוטעה, וכתוצאה מכך נרשמו חלקות ההקדש הראשון, ובהן דירת הנתבע, על שם ההקדש השני ונאמניו, ומכאן ואילך "התגלגלה" לה הטעות עד שברבות הימים כאשר מונו התובעים שלפניי כנאמני ההקדש השני, הם נרשמו מכוח החלטות בית המשפט המחוזי כבעלי החלקות הנ"ל , למרות שהן שייכות להקדש הראשון (ראו – נספחים י"ב – ט"ז לתצהיר פרקוביץ).

     

  3. לנוכח כל הנטען לעיל, מתעוררת השאלה האם החלטות בית המשפט המחוזי והרישום שבוצע בעקבותיהן חוסמים בפני הנתבע שלפניי את האפשרות לטעון שהדירה בה הוא מחזיק איננה שייכת להקדש השני שהתובעים הם נאמניו. התובעים טוענים כי הנתבע מנוע מלתקוף את החלטות בית המשפט המחוזי, כיוון שההחלטה מיום 24.3.09 להורות על רישום המקרקעין על שם התובעים שלפניי ( נספח יד' לתצהיר פרקוביץ), וכן ההחלטה הראשונה משנת 1991, אשר לא צורפה לתיק, הן בגדר פסק חפצא, ולפיכך הן מחייבות אף את הנתבע שלפניי למרות שהוא לא היה צד להן. הנתבע, לעומת זאת, טוען כי מדובר בהחלטות שאינן יוצרות מעשה בית דין כלפיו, ומכל מקום מדובר בהחלטות שהוא רשאי לתקוף בתקיפה עקיפה במסגרת ההליך שלפניי.

     

  4. על המושג "פסק דין חפצא" נאמר לא פעם כי הוא: "נוח להבין וקשה להגדיר" (ע"א 419/59 קורן נ' קורן פ"ד יד 997, 1007 (1960); ע"א 431/80 רוזנברג נ' חזן פ"ד לה(2) 754,742 (1981)). משמעותו המעשית של פסק חפצא ברורה, זהו פסק דין אשר כוחו יפה כלפי כל העולם:

     

    "משניתנה הכרעה חפצית, היא תלווה את נושא ההתדיינות (res) בכל הליך משפטי שבו תעלה שאלת מעמדו, בלא קשר לזהות הצדדים המתדיינים, לאמור, אם היו צדדים להליכים שבהם ניתנה ההכרעה אם לאו. זאת, להבדיל מפסק דין גברא, הקובע את היחס המשפטי שבין אדם לחברו, גם אם יחס זה נוגע לזכויות בנכס, ואין הוא יוצר מעשה בית דין, אלא בין הצדדים להליך לבין עצמם".

     

    (נ. זלצמן "מעשה בית דין בהליך אזרחי" (1991) עמ' 505; ע"א (מחוזי י-ם) 3055/09 מורגנשטיין נ' בנק המזרחי – פורסם בנבו (14/10/10)).

     

    אך מהו פסק הדין חפצא? בהלכת מרקו בסן אומצה ההגדרה הבאה:

     

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ