אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 29599-10-16 יצחק נ' ביטן

ת"א 29599-10-16 יצחק נ' ביטן

תאריך פרסום : 28/05/2017 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום אשקלון
29599-10-16
25/05/2017
בפני השופט:
עידו כפכפי

- נגד -
מבקש/נתבע:
ניסים ביטן
משיבה/תובעת:
איילה יצחק
עו"ד גדעון פנר
החלטה

1.המבקש עותר לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה להוצאותיו בהתאם לתקנה 519א לתקנות סדר הדין האזרחי. הבקשה נשענת על פסק הדין שניתן כנגד המשיבה במסגרת ת"א (שלום ב"ש) ביטן נ' יצחק, 19.1.17 (להלן: ההליך הקודם או תביעת הפינוי) שם נקבע כי על המשיבה לפנות את הנכס ששכרה מהמבקש. בתביעה הנדונה מבקשת המשיבה השבה של דמי שכירות ששילמה למבקש במשך שבע השנים שקדמו להגשת התביעה, עד למועד בו הפסיקה לשלם.

מאחר וטענותיה בתביעה זו זהות לטענות ההגנה שנדחו בתביעת הפינוי, סבור המבקש כי סיכויי התביעה קלושים. עוד טוען כי מצבה הכלכלי של המשיבה לא יאפשר לה לשלם את הוצאות ההליך, נוכח חובותיה הרבים ואי תשלום הוצאות שנפסקו לטובתו בהליך הקודם. על בסיס נימוקים אלו עותר המבקש לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה להוצאות.

2.המשיבה מודה בתגובתה כי מצבה הכלכלי אינו איתן ומבקשת לא לאפשר למבקש למנוע את בירור התביעה מחמת עוניה. ביחס לסיכויי התביעה נטען כי פסק הדין בהליך הקודם אינו מבוסס והוגש עליו ערעור. בתשובת המבקש מדגיש כי לאור התנהגות המשיבה בהליך הקודם וההוצאות שגרמה לו, לרבות מצב הנכס שהותירה, יש לחייבה בערובה להוצאות בהליך זה.

דיון והכרעה

3.ברע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, 11.2.09, עמד כב' השופט ח' מלצר על תכליתה של תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי:

"עיקר תכלית התקנה היא למנוע תביעות סרק ולהבטיח תשלום הוצאותיו של הנתבע, במיוחד כאשר בית המשפט סבור כי סיכויי ההליך קלושים. עם זאת, אין הכוונה להגביל את הגישה לבית המשפט רק לבעלי אמצעים. על כן, בית המשפט יפעל בנושא זה במתינות, תוך הפעלת שיקול דעת זהיר לגבי אופן הבטחת הוצאות המשפט. ראו: רע"א 544/89 אויקל תעשיות בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד (1) 647 (1990) (להלן: פרשת אויקל); ע"א 2877/92 אל לטיף נ' מורשת בנימין למסחר ולבניה (קרני שומרון) בע"מ, פ"ד מז (3) 846 (1993); רע"א 2808/00 שופר סל בע"מ נ' אורי ניב, פ"ד נד (2) 845 (2000); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 751-750 (מהדורה עשירית, 2009) (להלן – גורן, 2009).

הפסיקה התוותה כללים מדריכים וסוגי מקרים שבהם ייעשה שימוש בתקנה זו, בשים לב להיעדר קריטריונים בתקנה עצמה. מקובל כי בעת שקילת בקשה לחיוב בהפקדת ערובה על בית המשפט לאזן בין זכות הגישה לערכאות (אשר נחשבת לזכות בעלת אופי חוקתי מן המעלה הראשונה ואף כזכות המהווה תנאי בסיסי לקיומן של שאר זכויות היסוד – ראו: פרשת אויקל; רע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא (3) 577 (1997) (להלן: פרשת ארפל); ע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ החיים בירושלים נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים, פ"ד נז (5) 433, פסקה 12 לפסק הדין (2003)) לבין זכותו של הנתבע כי לא ייצא מפסיד באם תידחה התביעה נגדו (ראו: רע"א 2146/04 מדינת ישראל נ' עזבון המנוח באסל נעים איברהים ואח', פ"ד נח (5) 865  (2004) (להלן: פרשת איברהים)). שיקול הדעת של בית המשפט בבואו להחליט בעניין תקנה 519(א) לתקנות רחב הוא (עיינו: פרשת איברהים, שם, בפסקה 5). בית המשפט מביא בחשבון גם שיקולים נוספים, כגון: סיכויי ההליך, מורכבותו, שיהוי בהגשת התביעה וכן מיהות הצדדים. במסגרת זו ניתן אף משקל למידת תום הלב בנקיטת ההליך. עיינו והשוו: פרשת אויקל; פרשת איברהים, שם, שם; דודי שוורץ סדר דין אזרחי, חידושים, תהליכים ומגמות 99-31, 112-1 (תשס"ז)."

4.לאחר הגשת הבקשה והתשובה התברר כי ערעורה של המשיבה נמחק מחמת אי הפקדת עירבון בערעור. בנסיבות אלו למעשה המשיבה לא יכולה לתקוף את הממצאים שנקבעו בהליך הקודם. באותו הליך נקבע כי אין בסיס לטענת המשיבה כי חתמה עם המבקש על הסכם שכירות עקב מצג שווא כאילו יש לו זכויות בנכס. כמו כן נדחתה טענתה כי לאיש אין זכויות בנכס או כי הייתה לה הזכות לתפוס את הנכס כבת לבני מושב ולגור בו ללא תמורה. טענות אלו מהוות ליבה של עילת התביעה בהליך זה בו דורשת המשיבה השבה של דמי שכירות ששילמה.

נוכח הממצאים בהליך הקודם, ואף מבלי לקבוע כי מהווים הם השתק פלוגתא (אם כי נדמה כי מסקנה זו מתבקשת) עולה כי סיכויי התביעה הנדונה נמוכים. שעה שלא נטען כי המושב טוען לזכויות בנכס ולא עומדת המשיבה בסיכון כפול לתשלום דמי שימוש באותו הנכס, הממצא כי לא עמדה לה זכות להחזיק בנכס בחינם מונעת למעשה את תביעת ההשבה.

המשיבה לא הפנתה למקרה דומה בו הוכרה הזכות לתפיסת "נכסי הפקר" במושבים או כל מקרה בו שילם אדם שמי שכירות במשך שנים ולאחר מכן זכה בהשבתם בגין טענות כנגד זכויותיו הקנייניות של המשכיר. נדמה כי לכל הפחות מבקשת המשיבה ללכת בדרך לא זרועה אשר הסיכוי לקבלת טענותיה אינו גבוה. לכן ניתן להגדיר תביעה זו כתביעת סרק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ