אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 29262-09-16

ת"א 29262-09-16

תאריך פרסום : 15/10/2017 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
29262-09-16
06/10/2017
בפני השופטת:
מי-טל אל-עד קרביס

- נגד -
התובע:
פלוני (מ.א)
עו"ד רחמים
:
הפניקס חברה לביטוח בע"מ
עו"ד פלושניק
החלטה

(בבקשת הנתבעת להביא ראיות לסתור)

1. בתאריך 21.12.14 ארעה לתובע תאונת דרכים (להלן: "התאונה"). במסגרת תביעה אותה הגיש למוסד לביטוח לאומי (נפגעי עבודה) לקביעת דרגת נכותו, הוא נבדק על ידי ועדה רפואית ונקבעו לו 14.5% נכות משוקללת בגין הגבלה בתנועות עמ"ש צווארי (5%), הגבלה בתנועות עמ"ש מותני (5%) וכאב קורן לרגל שמאל עם תיעוד לפגיעה שורשית (5%).

2. קביעת הועדה הרפואית מחייבת בהליך המשפטי שלפני בהתאם לסעיף 6ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפיצויים") בהיותה "קביעת דרגת נכות לפי חוק אחר", כאשר לבית המשפט שיקול דעת להתיר לבעל דין להביא ראיות לסתור קביעה זו "אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו" (סיפא סעיף 6ב).

3. וזוהי אכן בקשתה של הנתבעת, למנות אורתופד מטעם בית המשפט אשר יקבע את מצבו הרפואי של התובע אגב בחינת הקשר הסיבתי בין נכותו (ככל שקיימת) לבין התאונה. זאת מאחר שלטענת הנתבעת הועדה הרפואית לא היתה מודעת לכך כי לפני התאונה נשוא קביעתה התובע עבר שתי תאונות נוספות (בשנת 2004 ו – 2007). כמו כן, תיקו הרפואי משירותו הצבאי ותיקו הרפואי של התובע בקופת חולים לא עמדו לפני הוועדה שם מתועדים תלונות בגין עמ"ש צווארי, עמ"ש מותני וטיפולי פיזיותרפיה. תיעוד זה יש בו, כך לטענתה של הנתבעת, להשפיע על שאלת הקשר הסיבתי בין הנכות שנקבעה לבין התאונה.

4. התובע מתנגד לבקשה מנימוקים המפורטים בתגובתו.

לאחר שעיינתי בתיק בית המשפט לרבות בבקשת הנתבעת, בתגובת התובע ובתשובת הנתבעת עליה (כולל השלמת מסמכים מתאריך 25.9.17), הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

5. נתוני התיק שלפני באים בגדרם של אותם מקרים מיוחדים וחריגים המצדיקים הבאת ראיות לסתור. מבין מקרים אלו, כך נפסק, מקום שבו לפני הועדה הרפואית לא היו עובדות רלוונטיות לגבי מצבו הרפואי של הנפגע שהיה בהן כדי להגיע להחלטה שונה (בין אם נתונים שהיו לפני התאונה ולא נבחנו ובין אם נתונים שהתגבשו לאחריה ולא נשקלו), או מטעמים משפטיים אם ההליך היה נגוע בפגם מהותי (ר"ע 634/85 עודה נ' רותם – חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לט(4) 505, 509 (1985); (רע"א 4707/10 המאגר הישראלי לביטוח רכב נ' כדמור (2010)).

6. במקרה דנן, בתביעתו של התובע למוסד לביטוח לאומי לקביעת דרגת נכות מעבודה הוא לא ציין שהיה מעורב בעבר בשתי תאונות שאירעו לו בשנת 2004 ו – 2007 (אם כי לשאלה האם סבל בעבר ממגבלות או כאבים דומים לאלו של התאונה הנוכחית הוא השיב "חבלה בברך שמאל ובגב היו לי כאבים אבל לא דומה למה ...[לא ברור]"). מכל מקום, עיון בתיקו הרפואי מצה"ל מעלה כי במהלך כשנה לאחר התאונה משנת 2004 (2.1.04) הוא התלונן על כאבי גב תחתון (בעיקר) וצוואר, כולל הקרנה לרגל שמאל (ראו רישומים בתיק רפואי מצה"ל). גם בשנת 2005 הוא המשיך להתלונן על כאבי גב תחתון – כך בתיק הרפואי מקופ"ח (רישום מתאריך 2.6.05). בתיק קופ"ח קיים רישום גם על פגיעה בתאונת דרכים בשנת 2007 ותלונות, בין היתר, על כאבי צוואר. תלונה על כאבי גב קיימת גם בשנת 2012, כאבי צוואר וכתף (בגינם טופל בפיזיותרפיה) מופיעות בתיק קופ"ח במהלך בשנים 2012-2013. זאת כאשר עמ"ש מותני, עמ"ש צווארי והקרנה לרגל שמאל הם אותם אברים בהם התובע נפגע בתאונה הנוכחית ובגינם קבעה לו הועדה הרפואית נכות צמיתה.

עיון בדוח הועדה מעלה כי טרם שנתנה את החלטתה היה לפניה תיקו של התובע קופת חולים, ובכלל זה רישום לגבי גב תחתון מתאריך 2.6.05 אליו התייחסה במסקנותיה כאשר כתבה "רישום חד- פעמי על תלונות של כאבי גב לא מהווה עבר". אלא, שאין מדובר ברישום חד פעמי, וקיים גם רישום קודם בתיקו הרפואי של התובע מצה"ל, שעל פני הדברים לא היה לפני הועדה.

7. על אף שקיימת אפשרות כי אין לתובע נכות בגין אותן תאונות קודמות, היה על התובע לגלותן לוועדה (בפרט משלא עמד לנגד עיניה תיקו הרפואי מצה"ל), ולא להסתפק באמירה כללית כי בעבר היו לו כאבי גב. בניגוד לטענתו של התובע, לא ניתן לשלול מראש כי לחומר רפואי שבתיק הצבאי אין השפעה על בחינת נכויותיו (רע"א 9018/12 סונול ישראל בע"מ נ' בוטרשווילי (2013) בפסקה 8). שהרי, הוא התלונן במשך כשנה לאחר התאונה משנת 2004 על בעיות גב וצוואר, כולל הקרנה לרגל שמאל - אברים בגינם קבעה לבסוף הועדה נכות הקשורה לתאונה נשוא תיק, בעוד שלא ניתן לשלול קיומה של 'ראשית ראיה' ולו ברמת סבירות נמוכה לקיומה של נכות באברים אלו לכל הפחות עקב התאונה משנת 2004 (רע"א 1254/17 פלוני נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (2017) בפסקה 4). גם לאחר התאונה משנת 2007 יש תיעוד על תלונות ולטיפול בפיזיותרפיה בכתף ובצוואר, כאשר ככלל הועדה התייחסה לעברו של התובע כאל "רישום בודד", ולא כך הוא.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ