אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 2855-10-14 רובע 1 בע"מ ואח' נ' אהרן ואח'

ת"א 2855-10-14 רובע 1 בע"מ ואח' נ' אהרן ואח'

תאריך פרסום : 10/08/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
2855-10-14
02/08/2015
בפני השופט:
כרמי מוסק

- נגד -
התובעים:
1. רובע 1 בע"מ 2. נחמה בק ז"ל 3. נחום בק ז"ל 4. גיטה לבני 5. יורם חומסקי 6. דוד ארגמן 7. ישראל יהודה זהבי 8. אריה לינד 9. עדנה אהרון 10. אברהם לעסרי 11. יסכה קולט לעסרי
הנתבעים:
1. אליעזר משיח אהרן
2. אביבה בת שבע כהן

החלטה

 

 

(בבקשה 22 ובבקשה 23)

 

 

1.בדיון שהתקיים ביום 1.6.15 העלו הצדדים טענות שונות באשר לקידום הדיון בתביעה זו. בסופו של דיון ניתנה החלטה, לפיה התובעים יגישו בקשה באשר למתווה הדיון, לרבות התייחסות לפסק דינו של כב' השופט א' דראל, על פי מועדים שנקבעו באותה החלטה.

 

2.בעקבות זאת הגישו התובעים בקשה לקביעת מתווה הדיון, זאת ביום 16.6.15, ולעומתם הגישו הנתבעים בקשה לדחייה או מחיקת התביעה על הסף. החלטה זו תעסוק בשתי בקשות אלה.

 

3. בבקשה לקביעת מתווה הדיון התייחסו תחילה התובעים לפסק הדין שניתן על ידי כב' השופט א' דראל, ביום 4.12.13, בת"א 18270-06-12 ליכטמן נ' אהרון (להלן: "פסק הדין הראשון" או "התביעה הראשונה"). באותו עניין התבררה תביעה שהוגשה כנגד הנתבעים שבפניי והתייחסה למחלוקות דומות או זהות לאלה המתעוררות בתביעה שלפניי, כאשר הדיון נסב סביב הפרויקט של פינוי-בינוי שהוא נשוא הדיון לפניי.

 

4.במסגרת הבקשה לקביעת מתווה הדיון ביקשו התובעים כי בית המשפט בהליך זה יקבע, שכל הקביעות שנקבעו בפסק הדין הראשון עומדות על תילן והכרעות שניתנו שם יהוו בסיס להמשך הדיון בהליך הנוכחי. במסגרת זו טוענים התובעים, כי התובעת 1, שהיא היזם בפרויקט, עמלה שנים רבות לקדם את ביצוע הפרויקט, השקיעה כספים רבים ולא קיבלה עד היום הכנסה לידיה. התובעים מפנים לפסק הדין הראשון שעסק באופן מפורט במחלוקות שהתעוררו בין הצדדים. בפסק דין זה נקבע, כי ההצעה שהוצעה לנתבעים בתמורה למכירת הנכס שבבעלותה, היא כדאית כלכלית וכתוצאה מסירובם למכור את הנכס, הם הוכרזו על ידי בית המשפט במסגרת אותו פסק דין כ"דיירים סרבנים" בהתאם להוראות חוק פינוי-בינוי (פיצויים) התשס"ו-2006 (להלן: "החוק").

 

5.התובעים מדגישים, כי בנסיבות שנוצרו מרכיב הזמן הוא קריטי וכל עיכוב נוסף בהליכים המשפטיים עלול להביא לקריסה מוחלטת של הפרויקט כולו ולהוריד לטמיון 10 שנות ניסיון לקדם את הפרויקט וסכומים של מיליוני שקלים שכבר הושקעו בפרויקט. לפיכך סבורים התובעים, כי הדרך הנכונה לפסוע בה בהליך זה, היא אימוץ כל הקביעות שנקבעו בפסק הדין הראשון, ולהותיר לדיון בהליך זה אך ורק את השאלות שלא הוכרעו במסגרת אותו פסק דין.

 

6.התובעים טוענים, כי יש לראות בתביעה זו כהמשך ישיר ומתבקש של התביעה הראשונה. התביעה הראשונה הוגשה ביום 11.6.12 על ידי שלושה מבעלי הנכסים במתחם נשוא הדיון, שהוא מתחם המיועד להתחדשות עירונית. באותה תביעה נטען, כי זו מוגשת עקב סירוב הנתבעים לחתום על הסכם פינוי ובינוי הנכסים שבבעלותם, ובעקבות כך טענו התובעים כי נגרם להם נזק בהתאם להוראות החוק. הסעד שהתבקש על פי הוראות החוק היה פיצוי כספי בשווי ההפרש, שבין שווי הנכס הנוכחי לבין שווי הנכס שצפויים התובעים לקבל מידי היזם. בפסק הדין הראשון נבחנו שתי שאלות עובדתיות: הראשונה, עסקה בהגדרת "המקבץ הרלבנטי" שבו נדרשו התובעים להציג הסכמתו של רוב המיוחס לפרויקט. בית המשפט קבע, כי המחוקק בחר מלכתחילה לצמצם את הדרישה לקיומו של רוב במתחם של בתים הנחוצים כדי להקים מבנה חדש, ומכאן שהרוב המיוחס הנדרש מבין השותפים למקבץ אינו נדרש מכל השותפים למתחם. בית המשפט בחן את השאלה, מהו המקבץ הדרוש לצורך הבניין הראשון ובאילו חלקות מחייב הדבר הריסת מבנים, ובעניין זה ניתנה קביעה עובדתית בפסק הדין הראשון. בית המשפט בחן, בין היתר, את התשריט שהיה חלק מתכנית בניין ערים הנוגעת לפרויקט וקבע, כי ניתן לבצע את הפרויקט בשני שלבים, ובכך קיבל את עמדת התובעים. השאלה השנייה בה עסק פסק הדין הייתה לעניין הכדאיות הכלכלית של ההצעה שהוצעה לנתבעים על ידי היזם, שהוא התובע מספר 1 בתביעה שלפניי, וזאת בתמורה למכירת דירתם במסגרת הפרויקט. במסגרת התביעה הראשונה הגישו שני הצדדים חוות דעת שמאיות מפורטות, והשמאים נחקרו בבית המשפט. עקב המחלוקת שהתעוררה בעניין זה נדחתה התביעה לפיצוי כספי, אולם בית המשפט בלשונו קבע כדלקמן (סעיף 40 לפסק הדין):

"עם זאת, נוכח החשיבות במבט צופה פני עתיד לקביעה האם הסירוב סביר או שאינו כזה, בחרתי לדון גם בשאלת סבירות הסירוב, הנזק והקשר הסיבתי וכך להעמיד לרשות הצדדים ואחרים קביעה שיפוטית מלאה יותר באשר לעסקה המוצעת, על כל הנובע ממנה".

 

עיון בפסק הדין הראשון מלמד, כי בית המשפט בחן באופן מפורט ביותר את חוות הדעת השמאיות שהוגשו על ידי הצדדים, וכן ניתח את החקירות הנגדיות ובסופו של דבר הגיע למסקנה חד משמעית, כי ההצעה שהוצעה לנתבעים היא כדאית כלכלית, ועל כן סבר שחלה על הנתבעים ההגדרה של "דייר סרבן". כמו כן העיר כדלקמן:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ