אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 28423-05-14 ולדימיר דרנוב ז"ל ואח' נ' גייבדנוב(אסיר)

ת"א 28423-05-14 ולדימיר דרנוב ז"ל ואח' נ' גייבדנוב(אסיר)

תאריך פרסום : 06/07/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי חיפה
28423-05-14
22/02/2015
בפני השופט:
דר' מנחם רניאל

- נגד -
התובעים::
1. עזבון המנוח ולדימיר דרנוב ז"ל
2. לאוניד דרנוב
3. מרינה דרנוב

הנתבע::
מיכאל גייבדנוב (אסיר)
פסק דין
 

 

זו תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים, לאחר שהנתבע הורשע ברציחתו של המנוח ולדימיר דרנוב ז"ל ביום 1.10.12, על פי הכרעת דין בתיק פלילי 54624-10-12.

 

הנתבע טען, לראשונה בסיכומיו, שהתובע 1 אינו אישיות משפטית ואינו רשאי לתבוע כעזבון המנוח. בשל כך הסתמך על רע"א 6590/10 עזבון פואד אשתייה נ' מדינת ישראל, בו קבע בית המשפט העליון שעזבון אינו אישיות משפטית, ומי שרשאי להגיש תביעה בשם העזבון הוא, בהיעדר מנהל עזבון, היורשים עצמם. אני דוחה את הטענה שהתובע 1 אינו אישיות משפטית גם משום שטענה זו הועלתה לראשונה בסיכומים, ולא היה סיפק בידי התובעים להתמודד עם הטענה ולתקן את התביעה, וגם לגופה של הטענה משום שכאמור בכתב התביעה, בסעיף 1, התובע הוא עזבון המנוח באמצעות יורשו, אביו התובע 2, על פי צו ירושה מיום 10.4.13 שצורף לתביעה ואשר ב"כ הנתבע הסתמך עליו בסיכומיו. נמצא איפוא, כי תביעת העזבון הוגשה בדיוק כפי שנאמר בפסק דין אשתייה, באמצעות היורש של העזבון. למעלה מן המידה, ומאחר שאין שום פגיעה בזכויות הנתבע עקב כך, אני מתקן את הכותרת של התביעה כך שתהיה "עזבון המנוח ולדימיר דרנוב ז"ל באמצעות יורשו, אביו, לאוניד דרנוב".

 

אני דוחה גם את הטענה שפסק הדין אינו צריך להינתן בשלב זה, קודם הכרעה בערעור. גם זו טענה שעלתה בשלב מאוחר, עם הגשת תחשיב הנזק מטעם הנתבע. טענה זו אינה חלק מגיזרת המחלוקת שבין הצדדים על פי כתב ההגנה. גם לגופו של עניין, בהיעדר ראיה על טענות הערעור, ולאור הטענות של הנתבע במסגרת ההליך הפלילי, אין ספק שהנתבע נושא באחריות לגרימת מותו של המנוח. כפי שטען הנתבע במסגרת ההליך הפלילי, הוא חזר בו מטענת ההגנה העצמית העשויה להביא לזיכויו, וטען שלא היתה לו כוונה להמית את המנוח ולחילופין לכל היותר התכוון לגרום לפציעתו. כאמור, הנתבע הורשע בכך שהמית את המנוח בכוונה תחילה. בנסיבות אלה אני דוחה את הבקשה לדחות את מתן פסק הדין עד להכרעה בערעור.

 

התובע 1 תבע נזקים בלתי ממוניים בשל עצם רציחתו של המנוח. ב"כ הנתבע לא טען דבר בעניין זה בטיעוניו. בתחשיב הנזק מטעם הנתבע ציטט את ע"א 773/81 עזבון פרייליך נ' מדינת ישראל שבו נקבע כי במקרה שבו אדם איבד את הכרתו ולאחר מכן נפטר, לא יהיה עזבונו זכאי לפיצוי נפרד בגין ראש הנזק של כאב וסבל עקב אובדן הכרתו בנוסף לפיצוי בגין קיצור תוחלת חיים. התובע כאן אינו מבקש פיצוי עבור כאב וסבל עקב אובדן הכרה בנוסף לפיצוי בגין קיצור תוחלת חיים. הוא תובע פיצוי בלתי ממוני בגין רציחתו האכזרית והברוטלית באמצעות סכין, וקיצור תוחלת חייו ב-56.4 שנים, שעה שנרצח בהיותו בן 23.5 שנים. על פי הפסיקה בעניין זה ובהתחשב בנסיבות רציחתו של התובע וקיצור תוחלת חייו, אני פוסק לתובע 1 פיצוי בגין נזקים בלתי ממוניים בסך 325,000 ₪ נכון להיום, כפי שנפסק בתיק 55391-11-13 מחאמיד נ' בדראן.

 

התובעים הציגו תלושי משכורת של התובע מעבודתו כמדריך בישיבה התיכונית בקריית אתא בסכומים שנעו בין 926 ₪ ל-3,987 ₪ לחודש. כמו כן העידה התובעת 3, אמו של המנוח, ועדותה לא נסתרה, שהמנוח השתכר 6,000-7,000 ₪ לחודש מעבודתו זו ומעבודה נוספת בתחנת דלק סונול. התובעים ביקשו לפצות את העזבון על הפסד השתכרות בעבר בסך נמוך יותר, 5,200 ₪. על בסיס הראיות שבפניי אני מקבל בקשה זו וקובע לתובע הפסד השתכרות בגין 29 חודשים, בקיזוז 30% כפי שנטען על ידי התובעים בסך כולל של 105,560 ₪.

 

לגבי הפסד השתכרות לעתיד, יש להבחין בין התקופה שעד תום לימודיו הצפויים של המנוח לבין התקופה שלאחר מכן. בהנחה שהמנוח היה מתקבל ללימודים, היה שכרו נמוך יותר במהלך תקופת הלימודים. בהנחה שלא היה נרצח באוקטובר 2012, והיה מצליח להשלים את תעודת הבגרות והפסיכומטרי כך שהיה מתקבל ללימודים החל מאוקטובר 2013 ועד אוגוסט 2017, היה צריך לחשב את הפסד השתכרותו לתקופה זו בסכומים נמוכים יותר. כפי שטען ב"כ הנתבע, לא הוכח שהוא התקבל ללימודי פיזיותרפיה, ושהשלים את תעודת הבגרות שבה היה חסר לו ציון בתנ"כ, וכן את שאר הדרישות לקבלה ללימודים. בנסיבות אלה, אחשב את הפיצוי בהנחה שאיננו יודעים אם התובע היה מתקבל ללימודים אם לאו.

 

על פי ע"א 10064/02 מגדל נ' אבו חנא, בהיעדר נתונים אחרים על כך שהניזוק התחיל בכתיבת סיפור חייו, יש לפסוק לו פיצוי בגין הפסד השתכרות על פי השכר הממוצע במשק. אמנם באותו פסק דין הדיון נסוב על קטינה, אבל מצבו של המנוח, שהיה לאחר צבא ובטרם התחיל את דרכו המקצועית והכשרתו, לא צריך להיות שונה, כך שיש לחשב את הפיצוי לפי השכר הממוצע במשק.

 

על פי הנתונים שהובאו בפניי השכר הממוצע במשק הוא כ-9,161 ₪ לחודש. חישוב הפסד ההשתכרות לפי היוון על פי נתונים אלה מגיע לסכומים גבוהים יותר מאשר תבעו התובעים, לפי טענות ב"כ התובעים אשר בין היתר חישבה סכומים נמוכים יותר ל-4 השנים הקרובות, וזאת אל מול טענת ב"כ הנתבע שלא הוכח שבתקופה זו היה המנוח נמצא בלימודים. על כן, אני פוסק לתובע 1 את הסכום שנתבע על פי דברי ב"כ התובעים בסך 795,623 ₪ נכון להיום.

 

התובע 1 תבע גם פיצויים עונשיים בגין האכזריות שבה נרצח. בע"א 4576/08 בן צבי נ' פרופ' היס נקבע שהפסיקה בארץ הכירה בסמכותם של בתי משפט לפסוק פיצויים עונשיים במקרים חריגים ביותר. "חומרת מעשיו של המזיק משמשת אמת המידה הכללית לפסיקת פיצויים עונשיים. בדרך כלל מתפרשת אמת מידה כמתייחסת למעשים מקוממים ונפשעים ביותר שבוצעו מתוך כוונה (או מעין כוונה) ולא ברשלנות גרידא". עוד נקבע שהנטייה לפסוק פיצוי זה תפחת במקום שתכליות אלה מוצו בהליך פלילי שהתקיים קודם לכן. במקרה שבפניי אין ספק, כפי שנקבע בהכרעת הדין, שמדובר במעשה מקומם ונפשע שבוצע מתוך כוונה ולא מתוך רשלנות. אמנם, כפי שטען ב"כ הנתבע, הנתבע נידון למאסר עולם, שהוא עונש כבד, על מעשיו הנפשעים, אבל על פי הדין ניתן לפסוק פיצוי בנוסף על עונש זה במיוחד כאשר הנתבע הורשע בעבירות נוספות על עבירת הרצח, וגזר הדין קבע "באשר לפיצוי הכספי, אנו מחליטים במקרה זה, שלא לפסוק פיצוי כספי כלשהו, ולהותיר אותו להליך אזרחי, היה ויחפצו בכך בני משפחת המנוח". כלומר, הרכב בית המשפט שדן בתיק הפלילי נמנע מלפסוק פיצוי כספי מתוך הנחה שהדברים ייפסקו בהליך האזרחי. אכן, בהליך האזרחי שבפניי יש לפסוק את נזקיו של התובע, ונזקים אלה כוללים במקרה זה, לאור קיפוד חייו של המנוח על ידי רציחתו באמצעות דקירה בסכין על ידי הנתבע, פיצוי עונשי שאותו אני קובע לסך 300,000 ₪, מבלי שיהיה בכך כדי לומר שזה שוויו של רצח.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ