אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 27870-05-13 ברקוביץ נ' סברנסקי ואח'

ת"א 27870-05-13 ברקוביץ נ' סברנסקי ואח'

תאריך פרסום : 10/02/2016 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום רחובות
27870-05-13
22/12/2015
בפני השופטת:
רנה הירש

- נגד -
המבקש:
יגאל ברקוביץ רונית ברנט
עו"ד רונית ברנט
המשיב:
יובל סברנסקי יוסי גנון
עו"ד יוסי גנון
החלטה

1.לפניי בקשה לעיכוב העברת כספים למשיב, עד להכרעה בערעור אותו הגיש המבקש על פסק הדין. מדובר בהשבת יתרת הפיקדון שהפקיד המשיב בקופת בית המשפט לידי המשיב, לאחר ששולם מתוך הפיקדון הפיצוי שהוטל על המשיב בהתאם לפסק הדין שניתן.

הרקע ותמצית טענות הצדדים

2.בהליך זה נדונה תביעתו של המבקש (להלן: התובע) כנגד המשיב (להלן: יובל) ואחיו, הנתבע 1 (להלן: אליעזר), בגין חמש הלוואות נתן להם לטענתו, בסך כולל של 255,000 ₪.

3.ביום 12.10.15 ניתן פסק דין המחייב את יובל לשלם לתובע סך של 92,523 ₪, בין השאר לאחר שקבעתי כי "אין חולק כי יובל לא קיבל במישרין כספים כלשהם מהתובע" (ס' 22 לפסק הדין). מאחר ויובל הפקיד בקופת בית המשפט סכום של 290,000 ₪, הוריתי כי את החיוב שהוטל על יובל ישולם לתובע באמצעות העברה מכספי הפיקדון, ויתרת הפיקדון שנשארה (בסך 162,477 ₪) תושב ליובל.

4.התובע הגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בתיק 44011-10-15, ובמקביל, הוגשה הבקשה זו, לעיכוב השבת יתרת כפסי הפיקדון ליובל. לטענת המבקש, יובל חב חבות מלאה בכל חמש ההלוואות ביחד עם אליעזר, וזאת כפי שעולה מהראיות בתיק, ובעיקר המסרונים הרבים אשר שלח יובל למבקש.

עוד טען התובע, כי הנתבעים יחד התחייבו, כי דירת אימם המנוחה תהווה בטוחה להלוואות. לבקשת התובע הוטל עיקול על הדירה, ובשלב מאוחר יותר הומר העיקול בהפקדה במזומן בקופת בית המשפט, והדירה נמכרה.

לטענת המבקש, יתרת הכספים בפיקדון מהווים כבטוחה היחידה ממנה יוכל להיפרע מיובל לאחר מתן פסק הדין אם יתקבל הערעור, שכן על-פי הצהרות הנתבעים, מרכז חייהם הינו בחוץ לארץ והם שרויים בקשיים כלכליים.

5.בתגובת יובל לבקשה, נטען כי יש לדחות הבקשה נוכח אי התקיימותם של התנאים הנדרשים למתן צו עיקול זמני, לרבות יסוד ההכבדה. לטענת יובל, סיכויי הערעור נמוכים שכן אין ראיות לכאורה כנגדו. מעבר לכך, יובל טען, כי המבקש לא הציג ראיות המעידות על-כך שיתקשה בעתיד בגביית פסק הדין שניתן לטובתו.

דיון והכרעה

6.אקדים אפילוג לפרולוג ואבהיר כי יש לדחות את הבקשה ואפרט.

יובל, בתגובתו לבקשה, התייחס אל המצב המשפטי כבקשה לעיקול זמני על כספי הפקדון, ולכן נטענו טענות משפטיות בהתאם לתנאים שנקבעו בפסיקה באשר למתן סעד של צו עיקול זמני. ברם, מאחר שניתן פסק דין שנפקותו החזר יתרת כספי הפיקדון לזכותו של יובל, סבורני כי הדרך הנכונה יותר לבחינת הבקשה היא דווקא בדומה לבקשה לעיכוב פסק דין כספי ולא בדרך צו עיקול זמני, על-אף הדימיון בין השניים.

7.עיכוב פסק דין הוא החריג לכלל הבסיסי הקבוע בתקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לפיו "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים" (ע"א 3140/15, ישיר אי.דיי.איי חברה לביטוח בע"מ נ. מאור משה לב [08.06.2015]).

ככלל, על המבקש לעכב ביצוע של פסק דין להוכיח שני תנאים מצטברים: הראשון, שסיכויי ערעורו גבוהים, והשני, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו.

כאמור בהחלטת בית המשפט העליון בע"א 8293/13, פורטונה נעמן נ. מדינת ישראל -מינהל מקרקעי ישראל]:

"הכלל הבסיסי, הקבוע בתקנה 466 לתקנות, הינו כי הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצועו של פסק הדין עליו מערערים. השתרש הכלל במקומותינו, לפיו בעל דין זכאי לממש את פירות זכייתו בפסק הדין, בסמוך למועד הינתנו, מבלי להמתין לתוצאות הערעור שהוגש עליו. ואולם, בית המשפט רשאי לחרוג מכלל זה, ולעכב את ביצועו של פסק הדין, בעקבות הגשת ערעור עליו, אם יוכיח המבקש כי סיכויי ערעורו גבוהים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, כך שאם יבוצע פסק הדין, ובסופו של יום יתקבל ערעורו של המבקש, לא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו... שני התנאים האמורים הינם מצטברים, ויחסי הגומלין ביניהם הוגדרו בפסיקה כ"מקבילית הכוחות", היינו, ככל שסיכויי הערעור של המבקש נמוכים, כך יגבר משקלה של הדרישה בדבר מאזן הנוחות, ולהיפך..."

עוד יש להדגיש, כי מאזן הנוחות הינו בדרך כלל אבן הבוחן המרכזית על-פיה ייקבע גורל הבקשה לעיכוב הביצוע (ע"א 7898/14, עיסאם שחאדה נ. רזוק חברה לעבודות בע"מ [13.01.2015]).

8.הבקשה בענייננו נוגעת, כאמור, לעיכוב ביצוע השבת כספי פיקדון מקופת בית המשפט אל אחד הנתבעים, מי שהפקיד את הכספים, וזאת בשל חיובו בסכום הנמוך מסכום הפיקדון. מאחר וההוראה על השבת הפיקדון היא חלק מפסק הדין, בקשה לעיכוב ההשבה היא למעשה בקשה לעיכוב ביצוע הוראה בפסק הדין, כאשר ההנחיה שמבוקש לעכב עניינה העברת כספים.

בפסיקה נקבע כי בית המשפט לא ייטה לקבל בקשה לעיכוב פסק דין המטיל חיוב כספי בלבד, שכן לא ניתן לומר שבדחיית הבקשה יש משום גרימת נזק בלתי הפיך למבקש, שהרי אם ערעורו יתקבל, יוכל לקבל את כספיו בחזרה (ע"א 3062/14, יצחק חן נ. חיים אוזן (30.07.2014]).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ