אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 27240-02-15 שוובר נ' גרוסברד ואח'

ת"א 27240-02-15 שוובר נ' גרוסברד ואח'

תאריך פרסום : 09/06/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
27240-02-15
31/05/2015
בפני השופט:
משה בר-עם

- נגד -
המבקש (צד ג'):
יורם צור
המשיבים:
1. אליעזר שוובר
2. דני גרוסברד
3. בית חדש בירושלים בע"מ
4. הר נוף סנטר בע"מ

החלטה
 

 

לפניי בקשה לעיון בתיק בגדר התובענה שהוגשה על ידי המשיב 1 כנגד המשיבים 2-4.

 

המבקש הגיש בבית משפט זה כתב תביעה בסדר דין מקוצר (תא"ק 21332-07-14) על סך של 8,266,488 ₪ נגד המשיבים 1 ו-2 ואחרים. על פי הנטען, התביעה הוגשה בין השאר בגין תרגיל "עוקץ" שעשו המשיבים 1-2 יחד עם שותף נוסף, בכך שלוו מאביו של המבקש (שהמחה את זכויותיו למבקש בשל גילו ומצבו הבריאותי) מיליוני שקלים ולא השיבו את כספי ההלוואה. לטענת המבקש, המשיבים התגוננו בין השאר, בטענות לפיהן ההלוואה הייתה ב"היתר עסקה" אשר בסופו של יום הפך את המלווה לשותפם, ומכוון שלטענתם הם הפסידו כספים אין הם חייבים לכאורה להחזיר למלווה כל סכום כסף. בנוסף, טוען המבקש כי המשיב 2 הכחיש כי חתם על ערבות להלוואה עליה חתם המשיב 1 (בין שאר החותמים).

 

לטענת המבקש, טענות המשיבים בקשר להלוואה קשורות בקשר ישיר והדוק לטענות ולמסמכים שעלו במסגרת הסכסוך הכספי בתביעה נשוא הבקשה שלפניי. וכן, הטענות של המשיבים 1-2 לפיהן הפסידו כספים במי מהפרויקטים שערכו, קשורות להליך נשוא הבקשה. בנוסף, טענות והכחשות של הצדדים בהליך נשוא הבקשה אודות מצב כלכלי קשה, אודות עסקאות שונות שנעשו, אודות השימוש בכספים ודרך השימוש שעשו מי מהצדדים קשורות קשר הדוק וישיר לטענת "היתר עסקה" שנטענה בתביעה שהגיש המבקש ולטענות היכן הושקעו הכספים.

 

נוכח האמור, טוען המבקש כי בהתחשב בסכום התביעה שהגיש ולאור "הקשר ההדוק בעל ההשלכות הישירות בין המסמכים והטענות שנטענו בתביעה זו", לתביעה שהוגשה התבקשה זכות העיון במסמכי התיק ובכתבי הטענות.

 

 

הבקשה הועברה למתן תגובת הצדדים. לטענת המשיבים 2-4, המבקש מבקש להיבנות מהמחלוקת בין הצדדים להליך נשוא הבקשה. לשיטתם "לא יתכן שהצדדים יצטרכו להיזהר ולשקול טיעוניהם בסכסוך בתיק זה, לאור האפשרות שהמבקש יעשה שימוש בדברים בתיק אחר. זאת ועוד, טענות שיעלה צד כאן כנגד צדדים אחרים... ישמשו את המבקש, ויצטרכו להתברר גם בהליך שנקט המבקש. כך יצא ששתי ערכאות ידרשו לדון במחלוקות שבין הצדדים בתיק כאן רק משום שהמבקש ינסה לצטט ולהיתלות בדברים בהליך אחר, והצד שכנגדו מנסים להעלות את הטענה יידרש להעלות את מלוא תגובתו גם בהליך הנוסף. הצדדים כאן, במחלוקת מהותית ביניהם, ועדין הם זכאים לנהל את ההליך ביניהם בלא חשש מהמשמעויות להליך אחר, כפי שמבקש המבקש". לפיכך, התנגדו לבקשה. המשיב 1 מתנגד אף הוא לבקשה ומצטרף לטענות המשיבים 2-4 ומוסיף כי "הדרך פתוחה בפני המבקש לעשות שימוש בכלים הדיוניים העומדים לרשותו במסגרת המחלוקת שניטשת בינו לבין מי מהצדדים להליך זה. ניסיונו לצאת נשכר מההליך שבין הצדדים לא יועיל הן להליך זה, היות שיגביל את בירור הפלוגתאות עד תומן, והן להליך שמנהל המבקש בו יתווספו יש מאין התייחסויות בלתי רלוונטיות למתרחש בהליך זה".

 

בקשה לעיין בתיק בית המשפט נבחנת לאורן של תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקי בית המשפט), התשס"ג-2003 (להלן – "התקנות"). העיקרון המנחה את התקנות העיון הוא שהכלל יש לאפשר את העיון, אלא אם כן העיון אסור על פי דין, כאשר הנטל על בעל הדין המתנגד לעיון לשכנע כי אין להתירו (בג"צ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (08.10.2009).

 

סעיף 4(א) לתקנות קובע, כי "כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בתי המשפט ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין". תקנה 4 (ד) לתקנות מוסיפה ומונה את השיקולים שעל בית המשפט לשקול, ובלשון התקנה "בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לעניינו בתיק של המבקש, לעניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקש". היקפו של העיון מוסדר בתקנה 4(ו).

 

התקנות מתוות מסלול תלת שלבי לבחינה של בקשה לעיון (ע"א 8849/01 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' פז-גז חברה לשווק בע"מ ( 15.02.2005). בשלב ראשון נבחנת השאלה האם יש איסור בדין לעיון בחומר המבוקש. ככל שהתשובה לשאלה זו היא בשלילה, נבחנת בשלב שני השאלה האם העיון מוצדק הוא. כאמור, על רקע נקודת המוצא באשר למתן זכות העיון, הנטל על בעל הדין המתנגד לעיון לשכנע כי אין להתירו. מכאן, "הכלל הוא, אפוא, שיש לאפשר עיון במסמכים המצויים בתיקי בית המשפט, ואף את פרסומם, אלא אם קיימת הוראה תחיקתית או טעם כבד משקל הנגזר ממנה, המצדיקים, באיזון כולל, את מניעת העיון או הפרסום" (ע"א 4825/97 זרח גהל נ' פקיד השומה למפעלים גדולים (07.02.2000).

 

אם תוצאת האיזון הינה שישנה הצדקה עקרונית לאפשר את העיון, יש לעבור לשלב שלישי. בשלב זה נבחנת השאלה כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון ותוך התחשבות בסבירות הקצאת המשאבים של בית המשפט (בג"צ 5917/97, שם).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ