אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 26874-06-12 זיידאן נ' עלם

ת"א 26874-06-12 זיידאן נ' עלם

תאריך פרסום : 06/10/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום צפת
26874-06-12
23/09/2015
בפני השופט:
דניאל קירס

- נגד -
המבקש:התובעת:
1. נשר נפתלי - עו"ד הנאמן על נכסי החייב עומר זידאן (בפשט"ר)
2. ח'דיג'ה זיידאן

עו"ד גסאן סמיר
הנתבע:
ג'ורג' עלם
עו"ד סלים ואקים
החלטה
 

 

1.בפני בקשה לצרף את הנאמן על נכסי בן הזוג של התובעת כצד דרוש לתובענה.

 

2. התובעת הגישה תביעה נגד הנתבע בטענה שהלה פלש למקרקעין שבבעלות המשותפת שלה ושל אדם בשם יחיא אבו זינב (חלק מחלקה 1 בגוש 14114 באדמות ג'ש (גוש חלב) ולהלן: המקרקעין). הסעדים הנתבעים בתביעה הם סילוק יד הנתבע מהמקרקעין וכן חיוב הנתבע בדמי שימוש ראויים.

 

3.המבקש לצרפו כבעל דין בתביעה הוא הנאמן על נכסי בן הזוג של התובעת (להלן: הנאמן ובן הזוג, בהתאמה). לטענת הנאמן, בן הזוג הוא הבעלים של חלק מזכויות התובעת במקרקעין, כבן זוגה של התובעת ומכוח הלכת השיתוף. התובעת, המתנגדת לבקשה, מכחישה טענה זו וטוענת כי המקרקעין הם בבעלותה (במשותף עם מר אבו זינב) בלבד וכי לבן זוגה אין בהם זכויות. הנתבע הצטרף לטענות ההתנגדות של התובעת.

 

4.למצער לאור הסעד המבוקש בתביעה בדבר דמי שימוש ראויים, דין הבקשה להתקבל. הנאמן טוען כי בן הזוג זכאי לחלק מדמי השימוש הנתבעים מכוח בעלותו המשותפת עם התובעת במקרקעין. אם תתקבל התביעה לדמי שימוש והנתבע ישלם דמי שימוש המשקפים את מלוא הזכויות במקרקעין (החלק שאינו של אבו זינב) לידי התובעת, יכול ותסוכל האפשרות המעשית שחלקו הנטען של בן הזוג יגיע לידי הנאמן (או לידי בן הזוג, בהתאם לנסיבות). ראו החלטתו של כבוד השופט א' זמיר ב-בש"א (מחוזי ת"א) 12879/09 (ת"א 2025/05) יובלי הירדן בע"מ נ' כ.א והבנים חברה לבנין בע"מ (18.10.2009) (להלן: ענין יובלי הירדן), בה הורה בית המשפט המחוזי על צירוף צד אשר טען כי הוא, ולא התובע באותה תביעה, זכאי לקבל מהנתבעים שם את כספי ההשבה הנטענים שם. אמנם באותה החלטה לא היתה מחלוקת שהצד שביקש צירוף הוא בעלי המקרקעין שנדונו שם, ובענייננו התובעת טוענת כי אין לבן הזוג זכויות בהם; אך הרלוונטי לענייננו בנקודה בה עסקינן אינה הבעלות במקרקעין, אלא שבית המשפט ראה לנכון לצרף צד אשר טען כי הכספים הנתבעים בתביעה מגיעים לו ולא לתובע. ראו והשוו למצב נוסף שבו יש הצדקה לצרף צד להליך, כאשר הצד הזר להליך טוען שהבעלות בנכס שעליו הוטל עיקול הוא שלו: ההליכים בין הצדדים אמנם אינם יוצרים נגדו מעשה בית דין, אך מכירת הנכס בהוצאה לפועל עלולה לשלול ממנו את האפשרות לקבל את הנכס בחזרה (ראו יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 200 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995)).

 

5.באמור לעיל די כדי לקבל את הבקשה, ואינני נדרש לשאלה האם אלמלא הסעד הכספי היה מקום להורות על צירוף הנאמן כצד לתביעת סילוק היד, ובפרט, לשאלה האם ההכרעה בתביעת התובעת עלולה ליצור מעשה בית דין כלפי בן הזוג (ונגד הנאמן). מצד אחד, לכאורה לא יקום מעשה בית-דין כלפי בן הזוג או הנאמן, שכן אלה, אשר טוענים בבקשה (באמצעות הנאמן) כי לבן זוג זכויות בנכס, אינם צד לתביעה:

 

"ככלל, פסק-דין שניתן בין ראובן ושמעון, הקובע את זכותו של אחד מהם בנכס כלשהו, אינו מחייב כמעשה-בית-דין אלא את הצדדים לו, הם ראובן ושמעון. פסק-הדין אומנם מכריע בזכויותיהם הקנייניות של בעלי-הדין בנכס, אך אין הוא פסק-דין חפצא ואין הוא מחייב את כל העולם. על-כן אפשר בהחלט, שלאחר מתן פסק-הדין יקום לוי ויטען שהוא בעל הזכות בנכס. כמי שהיה זר להליך בין ראובן ושמעון, אין לוי קשור במעשה-בית-דין שביניהם והוא רשאי לתבוע את זכותו שלו בבית-המשפט" (נינה זלצמן מעשה בית דין בהליך אזרחי 469 (1991); ראו גם זוסמן בע' 198-200.

 

ודוק: לכאורה, בדיני מעשה בית דין, בעלים במשותף (ככלל, ובפרט מכוח חזקת השיתוף) אינו בגדר מי שמייצג את שותפו באופן אוטומטי מכח הדין כגון אפוטרופוס של ילד (ראו והשוו עע"מ 8025/06 פלוני נ' עמיגור ניהול נכסים בע"מ, פס' 23-24 (17.1.2008)). כל שותף הוא בעל זכויות משלו (גם אם מדובר בחלקים בלתי מסוימים במקרקעין). על כן, לכאורה, גם אם הנאמן צודק שחלק מהזכויות במקרקעין הם של בן הזוג מכוח חזקת השיתוף, אם התובעת תזכה בתביעת הפינוי, יחסוך הדבר מהנתבע לנהל תביעת פינוי בעצמו נגד הנתבע; ואם היא תפסיד בתביעה, הנאמן (או בן הזוג) יוכל להגיש תביעת משלו נגד הנתבע. תכלית תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי הרי, אינה למנוע ריבוי משפטים (רע"א 10121/01 סביחאת נ' סביחאת, פס' 4 (9.4.2002); זוסמן, בע' 198). עם זאת, גדר הספקות בשאלה אם עלול לקום מעשה בית דין נגד בן הזוג (והנאמן) אם לא יצורפו לתביעת התובעת נעוצה בשאלה האם ניתן לראות בשותפים בזכויות במקרקעין מכוח חזקת השיתוף כבעלי "קרבה משפטית" לענין דיני מעשה בית דין. שאלת ה"קרבה המשפטית" מוכרעת באמצעות שיקולים לרבות שאלת קיום זהות אינטרסים בין הצד הזר לבין הצד להליך; מידת התועלת שהזר יכול להפיק מההליך; ומידת יכולתו של הזר להצטרף להליך (ראו ע"א 686/02 עמותת בעלי ודיירי קרית וולפסון בי-ם נ' קריית וולפסון בירושלים, פס' 18 (20.9.2004)). אם התובעת בענייננו תזכה בתביעת סילוק היד, אמנם בן הזוג (או בן הזוג באמצעות הנאמן) יכול ליהנות מפירות פסק הדין. בענין יכולתו של בן הזוג להצטרף להליך: מצד אחד, שיקול רלוונטי הוא אם הצד הזר ידע על קיום ההליך (שם, פס' 19), ובעניינו הצד (למצער באמצעות הנאמן) יודע על הליך זה. מצד שני, ייתכן ודי יהיה בדחיית בקשת הזר להצטרף להליך (לשם מניעת סרבולו) – בכך שהוא ביקש להצטרף ובקשתו נדחתה – כדי לקבוע כי לא יתקיים השיקול בענין יכולתו של הזר להצטרף ולא יקום כלפיו מעשה בית דין (ראו והשוו לענין זה דבריה של כבוד השופטת י' שבח בענין מעשה בית דין הקם כלפי זר אשר נותר מרצונו שלו מחוץ להתדיינות – ה"פ (מחוזי ת"א) 523/06 פלד נ' צביקל, פס' 2 (11.10.2007)).

 

לאור המסקנה אליה הגעתי לעיל, לפיה מוצדק לצרף להליך את הנאמן למצער בקשר לסעד הכספי שבתובענה, אינני נדרש להכריע בשאלה אם יש מקום לצרף את הנאמן להליך זה גם נוכח החשש שמא יקום כלפיו (וכלפי בן הזוג) מעשה בית דין.

 

6.אינני מקבל את טענת הסף של הצדדים לתביעה בענין סמכות עניינית. תהא אשר תהא הערכאה המוסמכת להכריע בשאלת בעלותו החלקית של בן הזוג במקרקעין מושא ענייננו, פשיטא שלצורך ההכרעה בסעד סילוק היד ובסעד הכספי מוסמך בית משפט זה לקבוע במידת הצורך, על דרך סמכות נגררת (סעיף 76 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984), מהי חלוקת הבעלות (אם בכלל) בין התובעת לבין בן הזוג.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ