אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 26788-09-13 זריק ואח' נ' אסעד ואח' 19 באפריל 2016

ת"א 26788-09-13 זריק ואח' נ' אסעד ואח' 19 באפריל 2016

תאריך פרסום : 18/05/2016 | גרסת הדפסה
ת"א
26788-09-13
19/04/2016
בפני השופט:
גיא הימן

- נגד -
התובעים::
1. באסם זריק
2. בשיר זריק
3. כרים זריק
4. ג'וני גנדור

הנתבעים::
ראמז אסעד2. נדין חסן אסעד3. סוהיל חסן (הסתיים 18.12.2013)
עו"ד זוהיר תותרי (הסתיים
פסק-דין

בהעדר-הגנה (כבוד השופט עודד מאור, 18.12.2013). באותו מועד קבע עוד בית-המשפט, ועל כך שוב לא חלק איש בהמשכו של ההליך (ראו, בפרט, הסיפא לתצהירו של נתבע 1 בבקשתו מיום 4.4.2016) כי ההחזקה בדירה מס' 3 מצויה, בפועל, בידיהם של התובעים. נותר, אפוא, לדון בתביעה לסילוק-ידם של נתבעים 1 ו-2 מדירה מס' 10.

2.התובעים ונתבע 1 היו שותפים לבעלות בחלקת-מקרקעין. בתאריך 25.8.2008 הם נקשרו בינם בהסכם-שיתוף ותכליתו הקמה של בנין בן 15 קומות (נספח א'1 לכתב-התביעה). הדירות הנדונות, לכשתוקמנה, הוקצו בהסכם-השיתוף לנתבע 1. למימון-בנייתו של הבנין נטלו השותפים משכנתא מבנק. נתבע 1 לא עמד במלוא-חלקו בהחזר-התשלומים. התובעים נאותו לשלם את החלק הזה במקומו, וכך נעשה. נתגבשה הסכמה ולפיה לפרעון-חובו יעביר נתבע 1 למי מהתובעים את זכויותיו בדירות. ביום 24.7.2013 נקשר הסכם-מכר, שמכוחו נמכרו לתובע 3 זכויותיו של נתבע 1 בדירה מס' 10 (נספח ו'). ביום 1.9.2013 נקשר הסכם נוסף, למכירת זכויותיו של נתבע 1 בדירה מס' 3 לתובע 1 (נספח י"א).

חרף ההסכמות הללו סירב נתבע 1 להעביר לתובעים את זכויותיו בדירות. הוא, ורעיתו נתבעת 2, תפסו החְזקה באלו. כך נולדה התובענה שלפנַי. מראשית נטען כי, לאמתו של דבר, מבוססת המחלוקת על סוגיית-הבעלות, ענין שאיננו בסמכותו של בית-משפט זה. טענה זו לא ראיתי מקום לקבל (ראו החלטתי מיום 9.2.2014), מן הטעם שהסעד שהתבקש הוא סילוק-יד. לגוף-הדברים טענו הנתבעים, שיוצגו בנפרד, כי ההחזקה בדירות, מאז שהוקמו, הייתה בידיהם; כי זכויותיו של נתבע 1 בדירות נגרעו ממנו שלא כדין; כי הוא כלל לא ביקש, וממילא לא הסכים, כי שותפיו ישלמו במקומו את החזרי-המשכנתא וכי לנתבעת 2 מחצית-הזכויות בדירות מכוחה של הלכת-השיתוף בין בני-זוג.

3.ביום 15.9.2013, שלושה ימים בלבד לאחר הגשתה של תובענה זו שלפנַי, הגישה נתבעת 2 לבית-המשפט המחוזי בתל אביב תובענה בהמרצת-פתיחה (ה"פ 29503-09-13). התבקש פסק-דין, המצהיר על זכויותיה בשתי הדירות מכוחה של הלכת-השיתוף; ועל בטלותם של ההסכמים למכירתן של הדירות לתובעים. ביום 24.9.2015 ניתן (כבוד השופטת צילה צפת) פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי. נקבע בו כי הסכם-המכר של דירה מס' 10 תקף; כי הבעלות בדירה מס' 10 היא לתובע 3 דנן וכי הוא רשאי לפעול לרישומה של הבעלות על שמו. בענינה של דירה מס' 3 נקבע כי הסכם-המכר בטל; כי הדירה היא בבעלותו של נתבע 1 וכי נתבעת 2 תהא זכאית, במקרה של פקיעת-הנישואין, לזכויות בה מכוחו של הסדר איזון-המשאבים אשר בסעיף השלישי לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973.

שני הצדדים להמרצת-הפתיחה ערערו על פסק-הדין לבית-המשפט העליון (ע"א 6864/15; ע"א 7861/15). ביום 1.3.2016 קיבלו הצדדים את הצעתו של בית-המשפט העליון (כבוד השופט יצחק עמית) והגיעו לכלל הסכמה, שעוגנה בפסק-דין. הוסכם כי קביעותיו של בית-המשפט המחוזי בענינה של דירה מס' 10 תיוותרנה על כנן ואילו בכל הנוגע לדירה מס' 3 יבוטל פסק-הדין והצדדים יַפנו את המחלוקת לבוררות. עוד הוסכם בזו הלשון:

"כמחווה של רצון טוב, המערערים הנ'ל [התובעים דנן] מוותרים על כל טענה לדמי שכירות ראויים בגין דירה 10 במהלך תקופת הבוררות" (שם).

4.על קביעה אחרונה זו ביסס נתבע 1 את בקשתו לעכב את ההליך שלפנַי עד לסיומו של הליך-הבוררות. נטען כי על אף שכאמור, נותר להכרעה בהליך דנן אך ענינה של ההחְזקה בדירה מס' 10, הרי שאותו ויתור על דמי-שכירות פירושו כי שתי הדירות שבות ונכרכות זו בזו. כך, אם ירדתי לסופה של הטענה, משקֵף הוויתור את ההבנה כי כל עוד תלוי הליך-הבוררות בענינה של דירה מס' 3 ועומד, רשאים הנתבעים להוסיף ולהחזיק בדירה מס' 10, והם אפילו לא יחובו בשל כך בתשלום ראוי.

5.אינני שותף להבנה זו של הדברים. ממילא אינני נעתר, אפוא, לבקשתו של נתבע 1 לעיכובו של ההליך. להשקפתי, בבחינת פשיטא העולה מקריאתם של פסקי-הדין של בתי המשפט המחוזי והעליון גם יחד, ענינה של דירה מס' 10 הוא חלוט. הבעלות בה – לתובע 3 היא ולוֹ בלבד. מכאן עולה, אך מובן, כי תובע זה רשאי למלוא-היקפה של זכותו לבעלות, לרבות להחְזקה בדירה ולמניעתה של החְזקה כזו ממי, שאינו מורשה לכך בידיו. זאת, בהתאם להוראתו של סעיף 16 לחוק המקרקעין ומזכה "בעל מקרקעין לדרוש מסירת המקרקעין ממי שמחזיק בהם שלא כדין". ברם, היות שבענינה של ההחזקה בדירה מס' 10 נותרה תביעה אחרת – היא זו שלפנַי – תלויה ועומדת, והיות שפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, וממילא פסק-הדין של בית-המשפט העליון, לא יכׂלו מטֶבע-הסמכות להקיף סעד של סילוק-יד, לא הקיפה ההכרעה בהמרצת-הפתיחה את סוגיית-ההחזקה בפועל. תרומתה של ההסכמה, שגובשה לפניו של בית-המשפט העליון בענין זה הייתה, אפוא, נכונותם של התובעים שלפנַי לוותר על תביעה כספית לדמי-שימוש בדירה מס' 10, כל עוד היא מוחזקת בידי הנתבעים. לא ניתן שום סעד ולא עוגנה שום הסכמה, המתירים לנתבעים להוסיף ולהחזיק בדירה מס' 10 עד לסופה של הבוררות בענינה של דירה מס' 3, ומובן כי הוא נפרד ושונה מענינה של דירה מס' 10.

היטב ידוע כי מי שטוען, כלפי בעליו של נכס-מקרקעין, כי הוא – הטוען – רשאי להחזיק בנכס, נדרש להוכיח את זכותו זו. עמדה על כך כבוד השופטת מרים בן-פורת:

"הלכה פסוקה היא, כי בעל בית יכול לבסס תביעת פינוי או סילוק-יד על זכות קנינו, בטענה שהנתבע מחזיק ברכושו ללא כל זכות ואז על הנתבע להראות, ולו גם לכאורה, זכות חוקית לישיבתו במקום" (ע"א 127/77 קפה נ' לוי, פ"ד לא(3) 455, 464 (1977)).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ