אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נעמאת נ' קרמין

נעמאת נ' קרמין

תאריך פרסום : 14/05/2018 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי חיפה
26706-04-12
10/05/2018
בפני השופטת:
ר. למלשטריך- לטר

- נגד -
תובעת:
שויהדי נעמאת
עו"ד אפרים ארנון
עו"ד מורן וקנין
נתבע:
יצחק קרמין-רו"ח
עו"ד זמיר
עו"ד אדלר
החלטה
 

 

לבקשה מס' 70 – בקשה לפסילת שופט -

 

1. תיק זה עומד בפני סיומו, לאחר שהינו מתנהל כ-6 שנים בבית המשפט. בתיק התקיימו בנוסף לשלושה קדמי משפט שבע ישיבות הוכחות על פני ימים ארוכים, נשמעו עדים רבים, נרשמו 555 עמודי פרוטוקול והועבר לתובע ולבית המשפט חומר רב מהנתבע שכלל מאות ואולי אלפי עמודים של התחשבנות, כרטיסי ניהול חשבונות, שהוגשו כארגזי מוצגים.

נושא התביעה בתמצית– דרישת התובעת (עוסק מורשה) לתשלום 3.150 מיליון ₪ מהנתבע, רואה חשבון, ששמש בזמנים הרלוונטיים נאמן חברת אגפל פ.ג. (1989) בע"מ. התביעה הוגשה בגין עבודות בניה שבצעה התובעת לבקשת הנתבע בפרויקט "אחוזת הדרים" בתל מונד.

 

2. עסק הבניה התנהל תחת שם התובעת כעסק משפחתי שלה, של בעלה שוהידי סמיח ואחיו עלי שוהידי, כאשר שני האחרונים היה מעורבים יותר בפעילות העסק. כנגד כל השלושה מתנהלים תיק הוצל"פ והינם חייבים מוגבלים באמצעים. כמו כן בשלב כזה או אחר היו מוגבלים בבנק ישראל. בעל התובעת עדין מוגבל בבנק ישראל. לאחר תום שמיעת הראיות, ולבקשת הנתבע ניתנה החלטתי ביום 10.4.18 המורה על הפקדת ערובה בתיק מטעם התובע, באופן שיפקיד ערבות צדדי ג' כדי סכום של 30,000 ₪. ערעור על החלטה זו נדחה בבית המשפט העליון ביום 29.4.18 (רע"א 3376/18). בינתיים נכון ליום 9.5.18 הגישה כבר התובעת 2 טפסי ערבות חתומים על ידי שני צדדי ג' ובשלב זה בקשתי הגשת תלושי משכורתם ואסמכתא על רכב שבבעלותם כפי שנטען.

(בקשת קודמת של הנתבע להפקדת ערובה שנעתרה על ידי בהחלטה מיום 20.2.13, שונתה על ידי בית המשפט העליון במסגרת 2142/13 בהחלטה מיום 18.10.14 באופן שהתובעת לא חויבה להפקיד מאום ).

 

3. והנה ביום 29.4.18 הוגשה בקשת פסילה זו, מיד בסמוך להחלטתי הקובעת את החובה להפקיד ערובה. מהבקשה עולה באופן ברור, כפי שמפורט בה, כי יוצא קצפה של התובעת על כך שהוריתי על הפקדת ערובה בתיק, ענין משפטי לכשעצמו, שגם צריך להיחתך במישור המשפטי בלבד, ולא במישור הפסילה.

 

4. על הבקשה לפסילה חתום עו"ד ענאן שלדבריו מייצג את התובע בתיק אלא שלא הופיע ולא השתתף באף אחת מישיבות ההוכחות שהתנהלו בתיק. הפעם היחידה שהשתתף בתיק היתה בשני קדמי משפט במהלך שנת 2015.

 

5. התובעת מלינה על כך שנושא הפקדת הערובה עלה שוב במהלך ההוכחות באפריל 2017 ואכן עלה נוכח המשאבים שהיה על הנתבע להשקיע למול רוחב יריעת המשפט שהתוותה התובעת (באמצעות בעלה). חלפה שנה תמימה מבלי שענין זה הפריע לתובעת, והוא עלה רק לאחר מתן ההחלטה בבקשה להפקדת ערובה.

 

6. התובעת מלינה על כך כי בית המשפט מצא לנכון לדון בבקשה להפקדת ערובה בשלב מאוחר של תום הראיות. גם ענין זה משפטי, והסתמכתי בהחלטתי בין היתר על פסיקת בית המשפט העליון בענין זה (ראו רע"א 1572/14 דוד עזר נ. אמריה ישראל רמת אביב החדשה השקעות בע"מ (14.7.14).

הנתבע אומנם הגיש בקשתו החוזרת להפקדת ערובה כבר ביום 27.4.17 ולאחר קבלת התגובה לה הודעתי כי אמתין לקבלת תצהירי הצדדים עד להחלטה בבקשה החוזרת. ביום 3.9.17 חזר הנתבע ובקש שוב כי בית המשפט יורה על הפקדת ערובה בסך של 350,000 ₪. התובעת הגיבה גם לבקשה זו. ענין זה הועלה שוב ביוזמת הנתבע בישיבת ההוכחות האחרונה. ב"כ הנתבע ציין אז במפורש כי כל התביעה נוהלה ללא סיכון כלשהו מטעם התובעת. התיק מתנהל 6 שנים, לרואה החשבון נגרמים נזקים כבדים, ניהול התיק היה כרוך בהשקעה של קרוב ל-1000 שעות עבודה של משרד עורך דין ומאות שעות עבודה של הנתבע וצוות משרדו, מצבה הכלכלי של התובעת לא יאפשר כל גבייה למקרה שתדחה התביעה. נוכח היקף עבודת הסיכומים הרבה בקש שוב הנתבע לדון בנושא הפקדת הערובה. כאמור, מדובר בענין משפטי לכל דבר וענין, ואין בינו לבין סיבת פסילה – מאום.

 

7. עוד מלינה התובעת על כך שבית המשפט הזכיר במהלך הדיון כי מדובר למעשה בתיק משפחה. על רקע הנסיבות, אמירה זו אין בה מאום לענין הכרעה בתיק עצמו. ואבהיר. הנתבע הציג בפני התובעת ובעלה כי עלי, אח הבעל, היה פעיל בשטח, חתם על מסמכים, על הסכמות, על קבלת כספים ועל יפוי כח, כאשר עמדת התובעת ובעלה כי מעולם לא היתה לו סמכות לעשות זאת. התובעת העידה שעלי אדם מכור לאלכוהול והימורים, שאמו של בעלה בקשה מהם להעסיק אותו, וכי לא קבל מהם יפוי כח לפעול כשם שפעל, כך שאם הציג עצמו בשטח כמי שיש לו סמכות –"זה גרוע". גם בעל התובעת טען שאחיו עלי, לא היה מוסמך לסגור מחירים שסגר, להתחייב למה שהתחייב וכו'. לכן עובדתית, עולה לכאורה שיש מחלוקת ראשונית בתוך המשפחה. האם האח עלי היה מוסמך להתנהל כפי שהתנהל באתר הבניה ? לכן האמירה כאילו עסקינן בתיק משפחה – אין בה מאום לענין ההכרעה בתיק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ