אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 26284-07-16 גיטיס ואח' נ' פידמן ואח'

ת"א 26284-07-16 גיטיס ואח' נ' פידמן ואח'

תאריך פרסום : 13/12/2017 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
26284-07-16
07/12/2017
בפני השופטת:
יסכה רוטנברג

- נגד -
תובעים:
1. ויטלי גיטיס
2. דיאנה גיטיס

נתבעים:
1. ולדימיר פידמן
2. יבגניה משוקוב
3. ארתור משוקוב

החלטה

בקשה לסילוק על הסף של חלק מהסעדים שנתבעו בכתב התביעה, בהיעדר סמכות עניינית.

רקע עובדתי והמחלוקת בין הצדדים

1.התביעה דנן היא תביעה כספית לתשלום 1,700,000 ₪ וכן תביעה למתן סעד הצהרתי לפיו שני נכסים שבבעלות נתבעת 2 הם בבעלותם המשותפת של נתבעים 1 – 2 ("הנכסים"). הסעד ההצהרתי נועד לאפשר לתובעים להיפרע מהנכסים אם יזכו בדינם.

2.הבקשה לסילוק על הסף מתייחסת רק לסעד ההצהרתי, אין מחלוקת שהתביעה הכספית נתונה לסמכותו העניינית של בית משפט זה. יש לציין שבכל הקשור לסעד ההצהרתי כתב התביעה תוקן. בכתב התביעה המקורי ביקשו התובעים ליתן סעד הצהרתי ביחס לנכסים רבים נוספים, אך במהלך הדיונים ולאור טענות שעלו, ביקשו לתקן תביעתם ולצמצמם את הסעד ההצהרתי לשני נכסים בלבד. ואולם, אף לאחר התיקון טוענים הנתבעים שהסעד המבוקש אינו מצוי בגדר סמכותו העניינית של בית משפט זה.

3.הסעד ההצהרתי המבוקש בכתב התביעה המתוקן מתייחס לשני נכסים: דירה ופיקדון דולרי. הדירה היא הדירה בה מתגוררים נתבעים 1 – 2 יחד עם בתם המשותפת וילדיה של נתבעת 2 מנישואים קודמים, והיא מצויה ברחוב הנרי קנדל 12/108 באר שבע ("הדירה"). הפיקדון הדולרי הוא פיקדון בסכום של 61,323.76 $ המופקד בסניף 758 של בנק לאומי ("הפיקדון").

4.התובעים טוענים שאף שהדירה והפיקדון רשומים על שם נתבעת 2, למעשה מדובר בנכסים שבבעלותם המשותפת של נתבעים 1 – 2; מסקנה המתבקשת מכך שנתבעים 1 – 2 הם בני זוג במשך שנים רבות, מנהלים משק בית משותף ומגדלים בת משותפת. לטענתם הנכסים נרשמו רק על שם נתבעת 2 כדי לאפשר לנתבע 1 להעלימם מנושיו.

5.הנתבעים טוענים שהנכסים הם נכסיה של נתבעת 2 בלבד, הם נרכשו או נצברו על ידה טרם החל הקשר בינה ובין נתבע 1, ובין הצדדים קיים הסכם ממון בו הוצהר על הפרדה רכושית. הדירה נרכשה על ידי נתבעת 2 מכספיה ולנתבע 1 אין בדירה כל זכויות, ובהסכם הממון יש גם התייחסות ספציפית לחשבון הבנק בו מופקד הפיקדון הדולרי והוסכם שחשבון זה אינו חלק מהנכסים המשותפים.

6.בבקשה זו טוענים הנתבעים שללא קשר לטענות גופן, הסעד ההצהרתי אינו נתון לסמכותו העניינית של בית משפט זה; ביחס לדירה, מהטעם שמדובר בזכויות קנייניות, וביחס לפיקדון, מהטעם שההצהרה מתייחסת לסכום בלתי מוגבל.

דיון והכרעה 

הסעד ההצהרתי ביחס לדירה

7.אין מחלוקת שהדירה נרכשה על ידי נתבעת 2 ושעד היום היא אינה רשומה על שמה בפנקסי רישום המקרקעין, והרישום בחברה משכנת: י.ש ברכה חברה ליזמות והשקעות בע"מ (בפירוק על ידי בימ"ש; "חברת י.ש. ברכה"). התובעים טוענים שבמצב דברים זה זכויות הנתבעת 2 הן זכויות אובליגטוריות, לא זכויות קנייניות, ולפיכך הסמכות העניינית נקבעת על פי שוויין הכספי של הזכויות, בעניינינו בית משפט שלום. הנתבעים טוענים שיש לבחון את מהות הזכויות ומדובר בזכויות קנייניות.

8.סעיף 51 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] קובע שבית משפט שלום ידון בתביעות אזרחיות "למעט תביעות הנוגעות למקרקעין" שסכומן אינו עולה על 2.5 מיליון ₪ (סעיף 51(א)(1)) וכן בתביעות בדבר חזקה, שימוש או חלוקה במקרקעין יהא שוויין אשר יהא, אך לא "בתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין" (סעיף 51(א)(3)). מכאן שכדי לקבוע לאיזה בית משפט נתונה הסמכות העניינית לדון בתובענה, יש לקבוע אם התובענה "נוגעת למקרקעין". וביתר דיוק, יש לקבוע אם ההצהרה על הבעלות בדירה שטרם נרשמה בפנקסי רישום המקרקעין על שם נתבעת 2 נוגעת למקרקעין או לזכויות אובליגטוריות.

9.ההבחנה בין זכות קניינית לזכות אובליגטורית לצורך קביעת הסמכות העניינית נדונה במספר פסקי דין. נקבע שיש לבצע בחינה לכאורית של מהות הזכויות הנדונות ועל יסוד זאת לקבוע אם התביעה נוגעת למקרקעין, שאזי מקומה בבית משפט מחוזי יהא שוויה אשר יהא, או שהיא נוגעת לזכויות חוזיות שאזי בית המשפט המוסמך הוא לפי שווי הזכות. כדי לקבוע אם מדובר בזכות קניינית או חוזית, או כדי להכריע אם מדובר בהתחייבות להעביר זכות קניינית או בהתחייבות להעביר זכות חוזית יש לבחון, ברמה לכאורית, את הנסיבות הספציפיות העולות מכתב התביעה ומיתר המסמכים המצויים בפני בית משפט בשלב זה של ההליך. כדברי כב' השופט הנדל בפרשת אלוש (רע"א 4890/15 אלוש נ. עיריית טבריה):

"נפסק כי נשוא העסקה במקרקעין ייקבע על פי כוונת הצדדים ביחס להתחייבות כפי שעולה מהחוזה. יש לבחון את החוזה בין הצדדים, ומתוכו להכריע האם בכוונתם היה ליצור התחייבות להעברת זכות קניינית עתידית, אף אם איננה עומדת למוכר במועד ההתחייבות, או שמא ההתחייבות היא להעברת זכות חוזית גרידא....".

דברים דומים נאמרו על ידי כב' השופט דנציגר בעניין אבו ג'אנם (רע"א 1924/16 עבדאללה אבו ג'אנם נ' נכסי רמלה 3 בע"מ):

"נדרש לבחון אפוא, במבט צופה פני עתיד, מה תהא המשמעות האופרטיבית של מתן הסעד המבוקש בתביעה? – אם המשמעות תהא אכיפת זכות קניינית, כדוגמת הוראה על רישום בעלות, חכירה או חלוקה בפנקסי המקרקעין, אז הסמכות העניינית תיקבע לפי סעיף 51(א)(3) לחוק; אם המשמעות תהא העברת זכויות חוזיות בלבד, ללא כל הוראה "קניינית" אופרטיבית, למשל כאשר לא ניתן לרשום את הזכויות, אזי הסמכות העניינית תיקבע בהתאם לשווי הסעד".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ