אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 2619-06-14

ת"א 2619-06-14

תאריך פרסום : 13/07/2016 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
2619-06-14
03/07/2016
בפני השופט:
1. אהרן פרקש
2. נשיא (בפועל)


- נגד -
תובע:
אלון גורן
עו"ד יניב קהת
נתבעת:
ישיבת מיר
עו"ד אהרן פרקש
החלטה

לפניי בקשת הנתבעת להורות למומחה בית המשפט להוציא חלקים מחוות דעתו, שכן לטענת הנתבעת, אותם החלקים חורגים מגדר המחלוקת בתובענה זו.

  1. בתביעה דנא נדרשו מספר סעדים: (1) תשלום חובות כספיים בסך של 327,600 ₪, בגין עבודות מחשוב אותן ביצע התובע לנתבעת; (2) תשלום פיצוי בגין הפרת זכויות יוצרים בהגדרות תוכנה מיוחדות אותן יצר התובע עבור הנתבעת; (3) צו קבוע לנתבעת להימנע מלעשות שימוש בתוכנות ובהגדרות המיוחדות אותן יצר התובע; ו-(4) השבת רווחים אותן הפיקה הנתבעת ממעשיה ומחדליה מושא תובענה זו.

  2. גדר המחלוקת שבבסיס תביעה זו צומצם בהחלטתי מיום 1.4.15. אז קבעתי כי הדיון בסעד הכספי, בגין הפרת הסכם ואי תשלום עבור שירותים, יועבר לבית משפט השלום בירושלים, שהנושא מצוי בסמכותו. המחלוקת שנותרה לבירור, עניינה בתביעה לצו מניעה והסעד הכספי בגין הפרת זכויות היוצרים הנטענת.

  3. ביום 17.1.16 מיניתי את מר רן לוינסון "כמומחה מטעם בית המשפט בתחום המחשבים, לנושאים השנויים במחלוקת בין הצדדים בתובענה זו בנושא המחשוב".

  4. ביום 31.3.16 הגיש המומחה את חוות דעתו הראשונה (להלן: "חוות הדעת הראשונה"). בהמשך, נוספה לזו התייחסות המומחה לחומר שהגיש התובע, וחוות דעת שנייה הוגשה ביום 6.6.16 (להלן: "חוות הדעת השניה"). לפי האחרונה, המומחה נדרש לסוגיות הבאות: (1) "האם סביר שהיקף השעות שהשקיע התובע בקשר ההגדרות המיוחדות נכלל במסגרת הריטיינר החודשי הקבוע שקיבל התובע"; (2) "האם ההגדרות שיצר התובע עולות כדי הגדרות מיוחדות הדורשות רקע מקצועי מתאים"; ו- (3) "למי שייך שם המתחם mir.org.il".

  5. ביום הגשת חוות הדעת השניה ביקשה הנתבעת, כי בית המשפט יורה למומחה להוציא מחוות הדעת את החלקים הנוגעים לסעדים כספיים הנובעים מטענת התובע בדבר הפרת הסכם, משום שדין אלו להתברר בבית משפט השלום. מנגד, טען התובע, כי בהחלטתי למומחה ליתן חוות דעת, נרשם שהלה ייתן דעתו על העניינים השנויים במחלוקת בין הצדדים בענייני המחשב, מבלי שהגבלתי אותו או תחמתי אותו לסוגית זכויות היוצרים בלבד. עוד טען התובע, כי החלק בחוות דעתו של המומחה אותו אני מתבקש למחוק, קשור באופן ישיר לשאלה האם "ההגדרות המיוחדת" הם בגדר יצירה מוגנת לצורך חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 (להלן: "חוק זכות יוצרים"). בתשובה לכך, נטען, שמעת שסולק הסעד הכספי, הרי שאין מדובר יותר בנושא השנוי במחלוקת בגדר תובענה זו (כאמור בהחלטתי למינוי המומחה, מיום 17.1.16). אציין, כי הנתבעת הגישה גם המשך טיעון, תחת הכותר "צירוף אסמכתא משפטית", והגם שלא ביקשה רשות לעשות כן. לפי זה, חוות דעת המומחה מהווה ראיה בהליך משפטי. משכך, טענה הנתבעת, הוראת סעיף 2 בחוק לתיקון סדרי דין (חקירת עדים), התשי"ח-1957 (להלן: "החוק לתיקון סדרי דין"), המחייב את בית המשפט כי חקירת העד תהא בעניין הנידון, אינו מתיר את הותרת החלקים שאינם רלוונטיים בחוות הדעת השנייה, ולא די בכך שבית המשפט יחליט להתעלם מהם.

    דיון והכרעה

  6. דומה, שהצדדים מסכימים שהמומחה הפליג בחוות דעתו השנייה אל מחוזות הסעד הכספי, שאינו מענייננו, כאמור. אולם, כך גם בחוות הדעת הראשונה, אז לא העלתה הנתבעת התנגדות לדבר, ולמרות הבקשות הרבות שהוגשו באשר לחומר שצריך להיכלל בה. בנוסף, לא מצאתי את טיעונה המשפטי של הנתבעת באשר לסעיף 2 בחוק לתיקון סדרי דין, כמשכנע. סעיף זה מורה כלהלן:

    "בחקירת עד בבית משפט, לא ירשה בית המשפט חקירה אשר, לדעת בית המשפט, אינה לענין הנידן ואינה הוגנת; ובפרט לא ירשה בית המשפט חקירה שיש בה משום עלבון, הפחדה, התעיה או ביוש, שאינם לענין הנידן ואינם הוגנים".

    הנתבעת הדגישה את חלק הסעיף בו נכתב, כי בית המשפט לא ירשה חקירה שאינה לעניין הנדון, אך היא פסחה על (שלא לומר, אף השמיטה את) חלק ההוראה לפיה הקביעה, האם הנדון הוא לעניין, נתונה לדעת בית המשפט. כמו כן, אפילו הייתי מקבל את טיעונה של הנתבעת, כי בחוות הדעת חלקים שאינם רלוונטיים, אינני רואה מדוע מכך מתחייב שאורה למומחה למחוק חלקים אלו, במקום שאתעלם מהם. יפים לעניין זה דבריו של כב' הנשיא (בדימ') מ' שמגר:

    "משמונה מומחה מטעם בית המשפט, הרי בית המשפט הוא המחליט, אילו מסקנות יש להסיק מחוות-דעתו של המומחה, ובעלי הדין אינם יכולים לדרוש, כי בית המשפט יצמצם עצמו רק לעיון וללימוד של חלקים מחוות-דעתו של השמאי שמונה על-ידיו. בית המשפט הוא הממנה מומחה מטעמו כדי לקבל תמונה מדויקת ומלאה, ואם חוות הדעת של המומחה שמינה מקובלת עליו, רשאי בית המשפט להסתמך על כל חלק אשר כלול בה" (ע"א 402/85 מרקוביץ נ' עיריית ראשון לציון, מא(1) 133, 139(1987)).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ