אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 26112-09-15 שחר ואח' נ' קיבוץ ברעם ואח'

ת"א 26112-09-15 שחר ואח' נ' קיבוץ ברעם ואח'

תאריך פרסום : 02/03/2016 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי נצרת
26112-09-15
21/01/2016
בפני השופט:
ערפאת טאהא

- נגד -
התובעים:
1. אדם שחר
2. אסנת שחר

הנתבעים:
1. קיבוץ ברעם
2. קיבוץ מזרע

פסק דין חלקי

לפני שתי בקשות, האחת הוגשה על ידי הנתבע מס' 1 והשנייה הוגשה על ידי הנתבע מס' 2, לסילוק התביעה על הסף.

רקע עובדתי

1.התובעים הם חברי קיבוץ ברעם (הנתבע מס' 1). התובעת הייתה חברת קיבוץ ברעם משנת 1978, ואילו התובע היה חבר קיבוץ מזרע (הנתבע מס' 2) החל משנת 1964. בשנת 1988, בעקבות נישואיה עם התובע, עברה התובעת להתגורר בקיבוץ מזרע. בחודש 7/1993 עברו התובעים להתגורר בקיבוץ ברעם ומאז ועד היום הם מתגוררים שם. בכתב התביעה טענו התובעים, כי קודם לעזיבתם את קיבוץ מזרע ומעברם לקיבוץ ברעם, התחייבה נציגת הקיבוץ דאז, גב' רינה שלזינגר, כי זכויותיו של התובע בקיבוץ ברעם יושוו לזכויותיהם של בני המחזור שלו, וכי מלוא הוותק שנצבר לזכותו במזרע ייזקף לזכותו.

2.לטענת התובעים, בקיבוץ ברעם התקבלה החלטה לשלם לכל חברי הקיבוץ את דמי העזיבה המגיעים להם על פי רישומי הוותק, כאילו עזבו בפועל את הקיבוץ, וזאת על אף שהקיבוץ כינה את התשלום ב"תקנון קרן רווחה אישית" במונח הפיקטיבי "הלוואה". לשיטתם, על פי תקנות האגודות השיתופיות (חברות), על קיבוץ ברעם לקחת במניין הוותק לצורך חישוב דמי העזיבה, גם את תקופת חברותו של החבר בקיבוץ אחר ובלבד שהמעבר של החבר לקיבוץ החדש היה מעבר ישיר. מאחר שהתובעים עברו מקיבוץ מזרע לקיבוץ ברעם בהעברה ישירה וללא תחנת ביניים, הרי יש למנות את הוותק שלהם לצורך חישוב "דמי העזיבה" משנת 1964 בכל הנוגע לדמי העזיבה המגיעים לתובע, ומשנת 1978 בכל הנוגע לדמי העזיבה המגיעים לתובעת. בהתאם לכך, ביקשו התובעים מבית המשפט ליתן פסק דין הצהרתי הקובע, כי הוותק שצברו התובעים בקיבוץ מזרע, יובא בחשבון "לצורך כל דבר ועניין בקיבוץ ברעם". התובעים עתרו עוד למתן פסק דין המצהיר, כי תשלום הבונוסים בקיבוץ ברעם מהווה תשלום מוקדם של דמי עזיבה, וכי על ברעם לשלם להם את מלוא דמי העזיבה המגיעים להם בהתחשב בכללים שהיו בתוקף בתקופות הרלבנטיות.

3.באשר לתביעה נגד קיבוץ מזרע, טענו התובעים, כי בהתאם לתקנות העזיבה, כאשר חבר קיבוץ עובר לקיבוץ אחר בעזיבה ישירה, וכאשר הקיבוץ השני משלם לאותו חבר דמי עזיבה, מוטלת על הקיבוץ הראשון (במקרה דנן קיבוץ מזרע) לשלם לקיבוץ השני (קיבוץ ברעם) את החלק היחסי בדמי העזיבה בהתאם לתקופה בה היה החבר חבר באותו קיבוץ. על כן, מוטלת על קיבוץ מזרע חובה לשלם לקיבוץ ברעם את החלק היחסי בדמי העזיבה המגיעים להם. בהתאם לכך, ביקשו התובעים לחייב את קיבוץ מזרע לשלם לקיבוץ ברעם את החלקי היחסי בדמי העזיבה המגיעים לה מקיבוץ ברעם.

טענות קיבוץ מזרע

4.קיבוץ מזרע טען, כי אין לתובעים עילת תביעה נגדו, בין אם נכונה טענתם כי הסכומים שקיבוץ ברעם שילם ומשלם לחבריו הם מקדמה על חשבון דמי העזיבה ובין אם לאו. לשיטתו, אין לתובעים מעמד להגיש תביעה בשם קיבוץ ברעם נגדו ולמעשה התובעים שילבו בכתב התביעה שלהם גם הודעה לצדדים שלישיים בשם קיבוץ ברעם נגד קיבוץ מזרע. קיבוץ מזרע טען עוד, כי אין לתובעים עילת תביעה גם לגוף העניין. קיבוץ מזרע אינו חולק על טענת התובעים, כי במועד המעבר שלהם לקיבוץ ברעם היו בתוקף כללי העזיבה שלפיהם הוותק שלהם לצורך תשלום דמי עזיבה ייחשב ככולל גם את התקופות בהן היו חברים בקיבוץ מזרע. הוא אף אינו חולק על הטענה, כי בהתאם לכללי העזיבה, הוא חייב לשלם לקיבוץ ברעם את החלק בדמי העזיבה שהתובעים יהיו זכאים לקבל אם וכאשר יעזבו את הקיבוץ. ברם, לטענת קיבוץ מזרע, התובעים לא עזבו את קיבוץ ברעם, והם אינם זכאים לדמי עזיבה. בנסיבות אלה, לא ניתן לחייב אותו לשלם לקיבוץ ברעם את החלק היחסי בתשלום דמי עזיבה, גם אם תתקבל טענתם, כי קיבוץ ברעם החליט לשלם מקדמה כזו או אחרת על חשבון דמי העזיבה. קיבוץ מזרע אף העלה טענת התיישנות, שכן לשיטתו התובעים עברו להתגורר בקיבוץ ברעם בשנת 1993, ובמועד זה נולדה עילת התביעה, ולכן תקופת ההתיישנות חלפה בשנת 2000, כ- 14 שנים לפני הגשת התביעה.

טענות קיבוץ ברעם

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ