אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 25661-04-14 אפשטיין ואח' ואח' נ' עיריית חיפה ואח'

ת"א 25661-04-14 אפשטיין ואח' ואח' נ' עיריית חיפה ואח'

תאריך פרסום : 30/11/2016 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי חיפה
25661-04-14
04/04/2016
בפני השופטת:
ר. למלשטריך- לטר

- נגד -
התובעים:
1. יוסף אפשטיין ואח'
2. מנהל העזבון חיה רותם
3. אסתר פרידברג
4. אריאלה בר אדון
5. ישראל יהודה
6. מיכאל מכלוף
7. שולמית גרינברג
8. ישראלה דגן
9. עמוס הראל מכלוף
10. עמליה זאבי
11. גליה וייס

הנתבעים:
1. עיריית חיפה
2. הועדה המקומית לתכנון ובניה
3. רשות מקרקעי ישראל

החלטה
 

 

1. הנתבעת 3 הגישה בקשה לסילוק התביעה כנגדה על הסף והיא עומדת על זכותה לקבל הכרעה בשאלה זו טרם הגשת התצהירים מטעמה.

 

2. התובעים הגישו תביעה לפיצויי הפקעה בגין נטילה שלטונית וכן הוסיפו סעד של "אכיפת זכות קדימה" לרכישת מקרקעין לפי ס' 195 (2) לחוק התכנון והבניה תשכ"ה 1965. בפועל התביעה מתייחסת להפקעת מקרקעין בגוש 10735 חלקות 24,40,45,46,47 ו-58 (להלן "המקרקעין"). מדובר באזור המבואות הדרומיים בחיפה, שם ממוקמים "קניון חיפה" וקניון קסטרא". נטען כי במקור הופקעו המקרקעין בשנת 1980 "לצרכי ציבור" לפי תוכנית מפקיעה משנת 1971 (חפ/1332), ותוכנית מאוחרת (חפ/1332ג') שקבלה תוקף ביום 1.10.81 שינתה את היעוד לצרכים מסחריים. נטען כי על אף שינוי היעוד לא ניתנה לתובעים זכות קדימה לרכוש את המקרקעין בחזרה.

 

3. ביום 19.8.90 נחתם הסכם חליפין בין העיריה לרשות הפיתוח לפיו הועברו המקרקעין לרשות הפיתוח, וזו העניקה זכויות חכירה לצדדי ג' לצורך פיתוח המתחם.

 

4. הנתבעת 3 בקשה לסלק את התביעה כנגדה על הסף בשל הטעמים הבאים : העדר יריבות, העדר עילה, העדר סמכות עניינית, התיישנות ושיהוי.

 

5.בתיק זה גם הנתבעים 1,2, הגישו בעבר בקשה לדחיית התביעה על הסף, בין היתר בטענת התיישנות. בהחלטה מיום 17.6.15 דחיתי את הבקשה וקבעתי כי טענת ההתיישנות תידון ביחד עם מתן פסק הדין, במסגרתו תסווג התביעה כקניינית או כספית וכן תבורר שאלת מועד ידיעת התובעים אודות העברת הזכות לצד ג'.

 

6. דיון בבקשת הנתבעת 3 

6.1 העדר עילה והעדר יריבות - התביעה מבוססת על ס' 195 (2) לחוק התכנון והבניה שזה נוסחו –

 

195.מקרקעין שנרכשו בביצוע תכנית על פי הסכם או שהופקעו כך תמורת תשלום פיצויים, יחולו עליהם הוראות מיוחדות אלה:

(2)שונה ייעודם על-פי הוראות חוק זה, מותר באישור ובהתייעצות כאמור למכרם, להשכירם או לעשות בהם העברה אחרת, ובלבד שניתנה למי שרכשו ממנו את המקרקעין או לחליפו הודעה שהוא רשאי, תוך שלושים יום, לקנותם במחיר שלא יעלה על הסכום שבו נרכשו ממנו, בצירוף שוויה של כל השבחה בהם הנובעת מהתכנית; הודיע מקבל ההודעה תוך המועד האמור שהוא מוכן לקנות את המקרקעין, יועברו אליו כאמור.

 

הנתבעת 3 טענה כי תכנית ג' החלה על 1306 דונם מן המקרקעין עליהם חלה תכנית חפ/1332, לא שינתה את יעוד המקרקעין שכן, תכנית ג' הפכה כל אחד מן השימושים הכלליים המותרים בייעוד אשר פורטו במסגרת התכנית לייעוד בפני עצמו. דהיינו, מדובר בפירוט של התוכנית המקורית. התובעים טוענים לשינוי היעוד. זו עיקר המחלוקת בין הצדדים בתיק העיקרי, וממנה תגזר חובת מתן זכות הקדימה לתובעים. הכרעה בשאלה זו הינה הכרעה בליבת התיק, ולכן אין מקום להכריע בה על הסף.

לענין היריבות טענה נתבעת 2 כי ההפקעה בוצעה על ידי נתבעת 2 (העיריה) ולכן אין יריבות בין התובעים לבין המדינה בכל הנוגע לתוכניות או להפקעת השטחים. התובעים טענו כי מאחר ונחתם הסכם בין העיריה לבין רמ"י ורמ"י נכנסה בנעלי העיריה ולקחה על עצמה את המחויבות לפיצוי בגין טענות לגבי ההפקעה (ס' 11 להסכם) יש לראות את רמ"י כנתבעת דרושה בתיק, מה גם שהחובה בס' 195(2) היא חובה המוטלת על כל רשות שקבלה את המקרקעין המופקעים בייעודם הציבורי, להודיע לבעל המקרקעין המקורי על כוונה להעבירם לידיים פרטיות לאחר ששונה יעודם. עוד נטען כי לאחר שרמ"י קבלה את הזכות במקרקעין חלו תוכניות מאוחרות שאף הן שינו את ייעוד המקרקעין, תוכניות שאושרו לאחר העברת הזכות לרמ"י. על פניו יש היגון בקביעה כי ס' 195 (2) מחייב כל רשות ציבורית שמחזיקה בהם, בשל הזיקה הנמשכת בין בעל המקרקעין למקרקעין שהופקעו ממנו. על אחת כמה וכמה אם בזמן האחזקה על ידי הרשות, במקרה זה רמ"י נעשה שינוי יעוד. בטענת הנתבעת 3 לענין העדר יריבות והעדר עילה אין די כדי לדחות את התביעה על הסף.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ