אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 25245-04-12

ת"א 25245-04-12

תאריך פרסום : 12/07/2017 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
25245-04-12
21/10/2015
בפני השופט:
יואב פרידמן

- נגד -
תובע:
ט'
נתבעת:
הראל חברה לביטוח בע"מ ח.פ 520004070
פסק דין

1. התובע , יליד 1966, נפגע בתאונת דרכים מיום 3.10.11, עת נהג במוניתו. הנתבעת היא מי שבטחה המונית בביטוח חובה , וחבה בפיצויו של התובע בעילה שלפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן: "החוק"). תחילה נתבעו גם הנהגת ברכב המעורב השני ומבטחת החובה באותו רכב שני, לאור מחלוקת בדבר הכיסוי הבטוחי והזכאות על פי החוק, שנגעה לנהיגה של התובע בזמן פסילה. התובע מציין כי לא ידע על דבר הפסילה של רישיונו, וכי זו נודעה לו רק בעקבות התכחשות הנתבעת לכיסוי הבטוחי. או אז, משנודע לו הדבר, הפקיד רישיונו במשרד הרישוי, ואין חולק כי מאז ההפקדה היה בשלילה ל 45 יום מ 26.2.12 עד 11.4.12. בסופו של יום הודתה הנתבעת בכיסוי ובחבותה על פי החוק, והתביעה כנגד הנתבעות הנוספות נדחתה אפוא. התובע נחקר על תצהירו בשאלת הנזק, והצדדים סיכמו בעל פה.

2. התובע סבל בתאונה משבר בשליש התחתון של עצם זרוע שמאל, ונזקק לניתוח שחזור פתוח וקיבוע פנימי. הוא אושפז עד 16.10.11 ובהמשך נזקק לטיפולי פיזיותרפיה וביקורות. המוסד לביטוח לאומי (להלן "המל"ל") הכיר בתאונה כתאונת עבודה. וועדות רפואיות של המוסד קבעו נכויות זמניות ונכות צמיתה כדלקמן:

נכות זמנית בת 100% ל 6 חודש, עד 31.3.12. לאחר מכן נכות זמנית בת 50% ל 5 חודש עד 31.8.12, ולבסוף נכות זמנית בת 20% לעוד 5 חודש עד 31.1.13. לאחר מכן נקבעה נכות צמיתה בשיעור 5% , החל מ 1.2.13. הנכות נקבעה כנכות נוירולוגית בגין שינוי תחושה בכף היד.

התובע ערער וצירף חוו"ד פרטית של ד"ר קליגמן מטעמו (חוו"ד זו אינה קבילה כמובן בהליך זה, והוצאה מן התיק). הועדה הרפואית לעררים לא קבלה מסקנות אותה חוו"ד ואף שינתה ממסקנות הועדה הרפואית: הנכות הצמיתה נותרה בשיעור 5%, אולם בגין סע' ליקוי אחר בהתאמה – כנכות פלסטית בלבד, בלא ליקוי תחושה נוירולוגי. הועדה הרפואית לעררים קבלה כאן עמדת יועץ רפואי, שקבע שלא נותרה הגבלת תנועה או גירוי ומדובר בצלקת לא רגישה.

הנכות שנקבעה על ידי הועדה הרפואית לעררים זו נתפסת ברשתו של סע' 6ב לחוק, ומחייבת לכאן. בקשה של התובע להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל נדחתה בהחלטה מיום 31.1.14 שפירטה ההשתלשלות בעניין זה.

3. לעת ישיבת ההוכחות הראה התובע את הצלקת שלו. מדובר בצלקת ניתוחית ארוכה ובולטת לאורך חלקה האחורי של הזרוע השמאלית. כנזכר בקביעות היועץ הרפואי לועדה הרפואית במל"ל – אורכה 24 ס"מ ורוחבה 8 מ"מ. התובע טוען גם לנכות תפקודית, אולם משעה שקביעת הנכות המחייבת היא זו שבועדה הרפואית לעררים, וזו קבלה שאין הגבלת תנועה או קיפוח נוירולוגי, ושינתה סע' הליקוי לליקוי אסתטי בלבד, הרי לא אוכל לקבל טענתו.

אין חולק כי הפגיעה הראשונית הייתה משמעותית והצדיקה תקופת אי כושר ארוכה. אולם בסופו של יום לאחר תקופת החלמה, נקבעה נכות המחייבת לכאן, בשיעור נמוך, בגין פגימה אסתטית בלבד. לא אוכל לשעות גם לטענת ב"כ התובע כי בנכות האסתטית בה עסקינן גלום גם אלמנט תפקודי. הצלקת אינה בפנים, בעיסוק המחייב ייצוגיות כגון קריינות או דוגמנות. ואין ממש בטענה כאילו יש בצלקת כדי להרתיע לקוחות המונית. למרות שהצלקת ארוכה , מדובר על צלקת בחלק האחורי של הזרוע ואין בה כדי להרתיע לקוחות, בין אם יבחינו בה (מה שאינו ודאי, מקל וחומר לעת חורף כאשר מדובר באזור המכוסה בגדים ) ובין אם לאו. באין הגבלת תנועה או קיפוח נוירולוגי, על פי קביעת המל"ל המחייבת על פי דין, הרי שלא נודעת לנכות כל השלכה תפקודית או תעסוקתית בעיסוקו של התובע ובכלל .

4. משלא נותרה נכות תפקודית ולא תעסוקתית, היוצא הוא שביחס לראשי הנזק הכללי, יש מקום להכיר אך באב הנזק הלא ממוני בגין כאב וסבל. אני פוסק כאן סך של 17,000 ₪ המתקרב לסכום המקסימלי שבשיקול דעת ביהמ"ש, משעה שנותרה נכות צמיתה הפוחתת בשעורה מ 10%. כאמור הפגיעה הראשונית היתה משמעותית, נותרה צלקת שיש בה פגם אסתטי, ותהליך ההחלמה היה ארוך. מכאן לראשי הנזק המיוחד.

5. הפסד השתכרות לעבר: התובע היה עצמאי עת נפגע בתאונה. התובע חזר לעבוד במאי 2012. לאחר שחזר החל לעבוד כשכיר ולאחרונה החל שוב לעבוד כעצמאי. שעורי הנכויות הזמניות שצוינו בסע' 2 לעיל ותקופותיהן, נותנות אינדיקציה כי עד שחזר היה באי כושר תעסוקתי מלא. מסקנה זו הגיונית לגופה אף לאור העובדה שהפגיעה הראשונית כאמור לא היתה קלה. מדובר בשבעה חודשים עד מאי 2012. אולם ל 45 יום מתוכם היה מנוע ממילא מעבודה כנהג מונית בשל הפקדת רישיונו. עדיין, איני סבור שיש להביא בחשבון רק חמישה וחצי חודשי השתכרות אבודים. לאור השכר הלא גבוה (ראה להלן) ניתן להניח לטובתו של התובע, שאלמלא אותו אי כושר תעסוקתי יכול היה לעבוד בשורה של עבודות זמניות שהיו מניבות שכר דומה בקירוב.

אולם יש להביא בחשבון פרק זמן סביר לחיפוש עבודה, אותו אעמיד על שבועיים. כלומר מדובר על 6.5 חודשי השתכרות אבודים, על פי השכר הממוצע של התובע עובר לתאונה. על פי שומה לשנת מס 2009 שהוגשה עובר לתאונה, ב 28.6.11, הייתה ההכנסה החודשית הממוצעת ל 2009 (ברוטו בניכוי מס) 2232 ₪. ב 2010 מדובר על הפסד – להעברה לשנת המס 2011. השכר הרבע שנתי שנלקח בחשבון על ידי המל"ל לשלושת החודשים שעובר לחודש התאונה היה 7743 ₪, היינו 2581 ₪. זהו השכר שיילקח בחשבון.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ