ב' ג' נ' אהוד ואח'

התאונה וחוות דעת המומחים: 

1. התובע, יליד 1945, נפגע בתאונת דרכים ביום 28.8.2008 בעת שחצה את רחובה של עיר ונפגע מאופנוע חולף (בעת התאונה היה בן 63.5 וכיום בן 72 וחצי).

2. התובע אושפז משך 3 חודשים ושוחרר לביתו ביום 25.11.2008 ממרכז "רעות" לשיקום.

3. בית המשפט מינה מספר מומחים לבדיקתו של התובע נוכח פגיעתו הקשה בתאונה (פגיעת ראש, א.א.ג., אורתופדיה, עיניים).

    

   נוירולוגיה:

4. בתחום הנוירולוגיה מונה ד"ר דניאל עובד, אשר בחוות דעת מיום 17.12.2013 מסר כי בעת הבדיקה התלונן בפניו התובע על בלבול, חוסר התמצאות, הפרעת זיכרון, כאבי ראש כרוניים, הפרעות בשינה, התנהגות תלותית ואי יציבות בהליכה. המומחה ביצע בתובע "הערכה קוגניטיבית מקוצרת" (מבחן "מיני-מנטל") אשר תוצאתו (20/30) הצביעה על הפרעה קוגניטיבית קלה המתבטאת בעיקר בהפרעה בזיכרון לטווח המיידי והקצר. המומחה ציין כי הערכתו הינה ראשונית בלבד וכי "אין בה כדי לקבוע באופן וודאי ליקוי קוגניטיבי כזה או אחר שלאחר חבלת ראש" וכי יש צורך בהערכה קוגניטיבית מקיפה על מנת שניתן יהיה לאשר או לשלול בוודאות את ממצאי בדיקתו. המומחה מצא קשר ישיר בין החולשה בידו השמאלית של התובע והפגיעה הקוגניטיבית בו לבין התאונה נוכח היעדר כל רישום הנוגע בעברו בתחום הנדון. המומחה שלל קשר סיבתי בין הפרעות השינה, כאבי הראש ושינויי ההתנהגות של התובע נוכח עבור הזמן (3.5 שנים אז התאונה) עד נרשמה תלונתו הראשונה בנדון.

5. המומחה העריך את נכותו של התובע באופן זמני והעמידה על אי כושר מלא עד 28.2.2009 ועל שיעור של 50% עד 30.5.2009.

   בכל הנוגע לנכות קבועה העריך המומחה כי נכותו של התובע בגין החולשה הקלה ביד שמאל עומדת על 10% מיום 1.6.2009 ועוד 5% נכות בגין פציאליס מרכזי משמאל בדרגה קלה-בינונית החל מאותו מועד. כאמור לעיל, המומחה המליץ להעמיד את התובע להערכה קוגניטיבית מקיפה על מנת לקבוע את נכותו בגין הפגיעה הקוגניטיבית הנטענת וקבע כי עד קבלת ממצאי הבדיקה תעמוד נכותו הזמנית בגין תלונותיו בתחום על 10% נכות, זאת מחמת הספק.

6. הערכה כאמור בוצעה ביום 20.10.2014 בבית החולים "בילינסון". שני הבודקים הגיעו למסקנה כי לתובע קשיים משמעותיים הן בזיכרון המילולי, הן בשפה, הן בתחום הגרפו-מוטורי, הפסיכו-מוטורי ואף בחלק מתפקודים אינטלקטואליים גבוהים. "נראה כי קיימת ירידה קוגניטיבית משמעותית, שנראית מתאימה לתמונה של נזק מוחי נרחב ומפושט", נכתב בדוח. הבודקים התרשמו כי הירידה הקוגניטיבית האמורה מפחיתה משמעותית את רמת התפקוד הכללית של התובע חרף דיווחו על מאמצים מרובים לשיקום וחזרה לתפקוד מורבידי.

7. בחוות דעת משלימה מיום 9.11.2014 קבע ד"ר עובד כי נוכח העולה מהאבחון הנ"ל יש להעמיד את נכותו של התובע על שיעור של 40% (לפי סעיף 32א(1)(ד) לתקנות הנכות של המל"ל) נוכח הפגיעה המשמעותית בתפקודו של התובע לפחות בשניים מהתחומים הקוגניטיביים, המפריעים באופן משמעותי לתפקוד בעבודה ולהקשרים חברתיים.