מאפיית אריאל בע"מ נ' מאפיית האחים חבה בע"מ ואח'

לפניי בקשה לביטול עיקולים שהוטלו על זכויות הנתבעים 1-3 בחשבון בנק הפועלים ובחברות כרטיסי אשראי, בהתאם להחלטה מיום 9.2.17 אשר ניתנה במעמד צד אחד.

תמצית העובדות הרלבנטיות

1. מדובר בתביעה כספית על סך 890,352 ₪ אשר ביסודה מחלוקת בדבר התקשרות עסקית. התביעה הוגשה על דעתו ובאישורו של רו"ח חגי אפלקר, הנאמן בהסדר נושים של התובעת.

    

2. התובעת והנתבעת מס' 1 הינן חברות העוסקות בייצור ושיווק מוצרי מאפה. הנתבעים 2-3 הינם דירקטורים ובעלי מניות בנתבעת 1. הנתבע 2 חתם על כתב ערבות להבטחת התחייבויות הנתבעת 1 כלפי התובעת מיום 14.11.16.

    

3. בין החברות נרקמה התקשרות עסקית למן חודש מאי 2016 אשר פרטיה שנויים במחלוקת בין הצדדים.

   לא צורף הסכם בכתב בין החברות ביחס לטיב ההתקשרות שנרקמה. לצורך מסגרת הדיון כאן, אין מחלוקת שהנתבעת 1 רכשה במהלך התקופה הרלבנטית לתביעה מוצרים קפואים ו/או טריים מהתובעת.

    

4. לכתב התביעה צורפו תדפיסי מידע ביחס לנתבעים מרשם החברות ומרשם המשכונות, עותק כתב הערבות של הנתבע 2, כרטסת הנהלת חשבונות של התובעת ביחס לנתבעת 1 לתקופה מיום 11.5.16 עד 31.3.17 והעתקי חשבוניות שהוציאה התובעת לנתבעת 1 במהלך התקופה. בנוסף, צורף דו"ח חוקר מיום 2.2.17 המתייחס לזכויות בנדל"ן של הנתבעים 1-2.

    

5. במסגרת כתב ההגנה מתארים הנתבעים את ההתקשרות העסקית שנרקמה בין שתי החברות, מודים כי הנתבעים 2-3 חתמו על ערבות אישית להבטחת התחייבויות הנתבעת 1 כלפי התובעת בהתאם לתנאי ההתקשרות וטוענים כי 'המוציא והמביא' בגיבוש התקשרות זו היה מר שי סלמן מטעם התובעת. לעמדתם, מר סלמן הוא אף זה שהודיע על הפסקת ההתקשרות מצד התובעת לפני מספר שבועות.

   הנתבעים טוענים כי נוכח הפסקת ההתקשרות המפתיעה והמוקדמת מצד התובעת, סוכם מול מר סלמן על הפסקה מדורגת שתאפשר לנתבעת 1 להיערך ולבצע את ההתאמות הנדרשות להמשך הפעלת עסקה. כך סוכם גם על פריסת החוב שצברה הנתבעת 1 כלפי התובעת. הסיכום בדבר פריסת החוב התבצע ביום 15.2.17. חוב זה שולם ב -12 המחאות דחויות בסך כולל של 884,013.96 ₪ החל מיום 17.3.17. המחאה ראשונה נפרעה.

    

6. בד בבד עם הגשת כתב התביעה, הוגשה בקשה להטלת עיקולים על זכויות הנתבעים בנכסי נדל"ן, בנקים, חברות כרטיסי אשראי ולקוחות שונים. לבקשה צורף תצהיר מטעמו של מר שי סלמן.

    

7. ביום 9.2.17 ניתן צו עיקול במעמד צד אחד, המקבל את הבקשה בהתייחס לכעשרים נכסי נדל"ן שונים, רובם בעלי אופי מסחרי, באזור ירושלים ומודיעין. כמו כן הוטל עיקול על חשבון הנתבעים בבנק הפועלים, למעט עו"ש, ועל זכויות הנתבעים בחברות כרטיסי האשראי – ישראכרט, ויזה לאומי וויזה כאל. במסגרת הצו שניתן הורה בית המשפט לתובעת להמציא את הבקשה והצו לנתבעים עד ליום 15.2.17.

    

8. התובעת הציגה אישור מסירה של בקשת העיקול והצו לנתבעת 1 ביום 12.2.17 ואילו לנתבעים

   2-3 בוצעה מסירה רק ביום 22.3.17.

   די בנתונים אלו בכדי לקבוע כי צו העיקול שניתן ביחס לנתבעים 2-3 פקע בשים לב להוראות תקנות 367(ב) ו-370 לתקנות סדר הדין האזרחי.

    

    

    

9. בעקבות צו העיקול, התקבלו תשובות חלק מהמחזיקים לפיהן נרשמו עיקולים על זכויות בנכסים כדלקמן:

   1. זכויות הנתבעת 1 בנכס מקרקעין הידוע כחלקה 36 בגוש 34278.

   2. זכויות בנכס מקרקעין הידוע כתת חלקה 33-32 חלקה 27 בגוש 5700.

   3. סך של 10,112 ₪ בחברת ישראכרט בע"מ.

       

10. ביום 23.3.17 הגישו הנתבעים בקשה לביטול העיקולים נשוא הדיון שבפניי.

    ביסוד הבקשה טענת הנתבעים לפיה העיקולים הוטלו בחוסר תום לב ומבלי שהתובעת חשפה בפני בית המשפט את האמת במלואה. הנתבעים טוענים כי לא בוצעה מסירה כדין של הבקשה וצו העיקול לרשותם ודי בכך כדי להורות כי העיקולים פקעו. בנוסף, לאור ההסכם שגובש בין הצדדים ובמסגרתו מסרו לתובעת 12 המחאות דחויות, בהן בוטלה הגבלת הסחרות לבקשת מר סלמן, יש לקבוע כי לא היה מקום להטלת העיקולים מלכתחילה ובוודאי שיש להורות על ביטולם כיום. ודוק, הבקשה מתייחסת אך ורק לעיקולים בבנק ובחברות כרטיסי האשראי ונתמכת בתצהיר מטעמו של מר עופר חבה.

     

11. ביום 4.4.17 התקיים דיון בבקשת הנתבעים. מטעם התובעת התייצב רו"ח אפלקר, הנאמן בהסדר הנושים של התובעת וכן ב"כ התובעת. מר שי סלמן, המצהיר, הצטרף לדיון לקראת סיומו ולמעשה נמנעה האפשרות לחקירתו על ידי ב"כ הנתבעים. מטעם הנתבעים התייצב המצהיר, מר עופר חבה, אך לא התבקשה חקירתו.

     

    דיון והכרעה

     

12. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, אני סבורה כי דין הבקשה לביטול העיקולים בכל הנוגע לנתבעת 1 להתקבל בתנאים שיובהרו להלן.

    התקנות מתוות בבירור את הכללים הנחוצים בעת דיון בבקשה להטלת עיקולים כמפורט בתקנות 362 ו – 374 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד -1984.

     

13. על הכללים למתן עיקול זמני, עמדו בתי המשפט פעמים רבות, כדוגמת דברי כב' השופטת ארבל ברע"א 10076/07 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' ICC Industries Lnc (פורסם בנבו, 28.11.07), בס' 6:

    " מטרתו של הסעד הזמני היא להבטיח שמירה על המצב הקיים ביום הגשת התובענה, העלול להשתנות אם לא יינתן הסעד, באופן שיאפשר מימוש פסק דין לטובת הזוכה הפוטנציאלי. 'הענקתו של הסעד הזמני נועדה לשמור על המשך קיומה של מערכת הנסיבות השוררת בעת הגשת התובענה, שאם לא כן, עלול הנתבע לנצל לרעה את תקופת הביניים שעד למתן פסק הדין בתובענה' (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 483 (מהדורה שמינית, 2005). בעניין זה ראו גם: ע"א 732/80 ארנס נ' בית אל-זכרון יעקב, פ"ד לח(2) 645, 652 (1984); ע"א 1226/90 בנק לאומי לישראל נ' הסתדרות הרבנים דאמריקה, פ"ד מט(1) 177, 196 (1995)). השיקולים העיקריים אותם שוקל בית המשפט בהכרעתו אם להיעתר לבקשה למתן סעד זמני הינם: סיכויי ההליך, מאזן הנוחות ושיקולים שביושר ובצדק. כן, נדרש המבקש להוכיח כי התקיימו התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות הנוגעות לסעד הזמני המבוקש (ראו: תקנה 362 לתקנות; רע"א 1998/07 בדארנה נ' עזבון המנוח עלי בדר בדארנה (טרם פורסמה, 11.6.07); רע"א 8415/07 חברת אנ.די.סי יצרני תכשיטים בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (טרם פורסמה, 24.10.07)).

    התקנה המפרטת את התנאים המיוחדים למתן עיקול זמני - הסעד הזמני נשוא הבקשה - היא תקנה 374 לתקנות. תקנה זו קובעת, בין היתר, כי בית המשפט רשאי ליתן צו עיקול זמני "אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין" – יסוד ההכבדה. יסוד זה נבחן על רקע נסיבותיו הפרטניות של כל מקרה תוך התחשבות, בין היתר, בסכום התביעה, ביכולתו הכלכלית של הנתבע ובחשש, אם אכן קיים כזה, מפני הברחת נכסים מצידו (ראו למשל: גורן, בעמ' 522-520; ר"ע 246/85 ארד חברה לביטוח נ' מ.ב.י בע"מ, פ"ד מא(1) 586, 587 (1985); רע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות, פ"ד נא(3) 789, 800 (1997); רע"א 7513/06 גב ארי פיתוח והשקעות בע"מ נ' גייר (טרם פורסמה, 29.1.07) (להלן: עניין גב ארי)). יצוין, כי תוחלת ההכבדה שיש להוכיחה בגדרי העיקול הזמני, היא "הנמוכה ביותר לעומת תוחלת ההכבדה של הסעדים הזמניים האחרים" (דודי שוורץ סדר דין אזרחי, חידושים תהליכים ומגמות 431-429 (תשס"ז), וראו גם עניין גב ארי)."

     

14. בכל הנוגע לקיומן של ראיות מהימנות לכאורה וסיכויי ההליך, נראה כי התובעת עומדת בסף הנדרש ולו מחמת העובדה שהנתבעים מודים בקיומה של התקשרות עסקית מסוימת, חרף ההסתייגויות לגבי טיבה, אשר אין זה המקום ללבן אותן. הנתבעים מודים בקיומו של חוב כלפי התובעת ואף מציגים המחאות דחויות שמסרו לתובעת על מנת לפרוע את החוב. בנסיבות אלו, ברי כי קיימות ראיות מהימנות לכאורה לעילת התביעה וסיכויי ההליך לא מבוטלים.

15. כעת, ניתן לדון במאזן הנוחות, שיקולים שביושר ובצדק ויסוד ההכבדה גם יחד, משום ששלושתם עוסקים ביצירת איזון בין זכויות הצדדים והתנהלותם, על מנת לקבוע אם ראוי להטיל עיקולים זמניים בענייננו אם לאו.

     

    לכאורה, יש בטענות הנתבעים דווקא כדי לבסס את יסוד ההכבדה ולו מהטעם לפיו הפסקת ההתקשרות הסבה לנתבעת 1 נזק כלכלי ממשי מפאת הצורך לבנות מחדש קו ייצור. בשים לב לכך טוענים הנתבעים כי גובש ההסדר מול מר סלמן לפריסת החוב הקיים.

     

    יחד עם זאת, יש מקום לתת משקל הולם לטענת הנתבעים לפיה גיבשו הסכם מול מר סלמן ומסרו לידיו 12 המחאות דחויות לסילוק החוב. לדידם, הוא היה 'המוציא והמביא' של ההתקשרות עם התובעת ואף הגורם שהביא להפסקתה. יש בנתונים נטענים אלה, המבוססים על מסד עובדתי לכאורי לא מבוטל, בכדי 'לכרסם' ביסוד ההכבדה האמור.

     

16. מר סלמן הוא שהגיש את התצהיר התומך בבקשה להטלת העיקולים ובו מציג עצמו כמי שבקיא בעובדות ואחראי להתקשרות עם הנתבעים. ביום 3.4.17 הגישה התובעת 'בקשה משלימה למתן פסק דין כנגד הנתבעים'. לבקשה זו לא צורף תצהיר מטעמו של מר סלמן הגם שהיא כוללת בחובה התייחסות לטענות הנתבעים במסגרת כתב ההגנה, הדומה בעיקרו לבקשה לביטול העיקולים. לעניין מסירת ההמחאות הדחויות נטען כי הנתבעת 1 מסרה את ההמחאות 'שלא באמצעות ב"כ ו/או הנאמן להסדר' . עוד נטען כי מר סלמן 'מעולם לא התחייב בפני המשיבים לקבל הסכם פשרה כלשהו' וככל שהתחייב, אין בסמכותו לעשות כן שעה שהחברה נמצאת תחת פיקוח נאמן בהסדר נושים.

     

    עמדת התובעת לעניין זה תמוהה, בלשון המעטה.

    ראשית, לא ברור מדוע לא טרחה התובעת להודיע על השינוי שחל במצב החוב לאחר שהופקדו ברשותה ההמחאות הדחויות אשר הינה מציגה לפרעון, מחמת חובת תום הלב המוטלת עליה בניהול ההליך. שנית, דומה כי התובעת בוחרת לאחוז במקל משני קצותיו. מחד, טוענת כי לא קיים כל הסכם ומאידך, מפקידה את ההמחאות הדחויות לפירעון כסדרן.

    בהקשר זה יוער, בזהירות הראויה ובשים לב לעמדת התובעת, כי לא ברור כיצד הוסמך מר סלמן להתקשר עם הנתבעת 1 ולנהל את ההתקשרות מולה במהלך תקופה לא מבוטלת, הוסמך להפסיק את ההתקשרות עם הנתבעת וליטול מרשותה המחאות, אך לא הוסמך להסכים לפרעון החוב בהסדר פריסה כלשהו. ככל שתחום סמכותו אמנם מוגבל מטבעו, כמקובל במקרים של חברה בהסדר נושים המלווה על ידי נאמן, לא ברור עד כמה היו הנתבעים עצמם מודעים למגבלות אלו בזמן אמת.

    שלישית, מדובר בטענות המועלות במסגרת בקשה משלימה, ללא תצהיר מטעם מר סלמן מבלי שניתן היה לחקור אותו בנושא, נוכח התייצבותו לקראת תום הדיון כאמור. נתון זה פועל לחובת התובעת.

     

17. נימוק נוסף המטה את הכף לחובת התובעת נעוץ בעובדה שהיקף העיקולים שהוטלו כאן על נכסי נדל"ן, עולה לכאורה על היקף החוב, קל וחומר בשים לב להמחאות המוחזקות ברשות התובעת ואשר לעת הזו אמנם נפרעות. עיקולים אלה הנתבעת 1 אינה מבקשת להסיר כלל. בנוסף, קיימות ערבויות אישיות של הנתבעים 2-3 אשר בשים לב לכתבי הטענות לכאורה אינן במחלוקת. אמנם טרם הוחזרו תשובות מכל המחזיקים ולא ברור היקף הזכויות שעוקלו, אולם גם אם נניח שמדובר במחצית מזכויות הנדל"ן שעוקלו ולאור קיומן של בטוחות נוספות, די בכך בכדי לעמעם את יסוד ההכבדה.

     

18. זאת ועוד. לא הוכחשה טענת הנתבעים לפיה מסרו לתובעת תנור גדול באורך 8 מטר לייצור מוצרי מאפה לחג הפסח הקרב, לכאורה בהסכמה חברית ולא כתובה עם מר סלמן (ראו סעיף 43 לתצהיר עופר חבה). לא הופרכה עמדת הנתבעים לפיה אילו ידעו כי אין הסכמה בנוגע לפריסת החוב שסוכמה, היו מתנהלים בצורה שונה ולא שמים מבטחם (וציודם) במר סלמן.

     

19. לעת הזו לא קיימות בתיק תשובות הבנק המחזיק ואף לא תשובות מאת חברות כרטיסי האשראי, אך ברי כי אף בהיעדר עיקול עו"ש, ולנוכח טיב עיסוקה הקמעונאי של הנתבעת 1, יש סיכוי סביר כי הותרת עיקולים אלה על כנם תגרום לעסקי הנתבעת פגיעה תדמיתית ו/או תזרימית, בפרט כאשר עסקינן בתקופת חג הפסח. מאזן הנוחות נוטה כאן לטובת הנתבעת.

     

20. מנגד, לא ניתן להתעלם מהעובדה שהנתבעת 1 רכשה מהתובעת סחורה בהיקף כספי לא מבוטל במשך תקופה של למעלה מחצי שנה ולא ברור מטיעוניה מתי תכננה לשלם עבור סחורה זו. אם יש ממש בטענות התובעת לפיהן הסדר הנושים בו היא נתונה אינו מאפשר דחיה כה ממושכת בתשלום, אזי יש לתת גם להתנהלות הנתבעים עד לשלב הגשת התביעה משקל מסוים.

     

21. לאור כל השיקולים דלעיל, דומני כי האיזון הראוי במקרה דנן מחייב הסרת העיקולים המבוקשים בכפוף לכך שהנתבעת 1 תפקיד אצל רו"ח חגי אפלקר, הנאמן על הסדר הנושים של התובעת, סך של 100,000 ₪.

     

    בכפוף להפקדת סכום זה, יבוטלו העיקולים בחשבון בנק הפועלים (מחזיק מס' 9) ובחברות כרטיסי האשראי (מחזיקות מס' 10-12). הנתבעת 1 תמסור הודעה מתאימה אם וכאשר תבצע את ההפקדה האמורה. למען הסר ספק, הפקדה זו תתבצע במנותק מההמחאות הדחויות המוחזקות בידי התובעת ונפרעות, לכאורה, כסדרן.

     

22. העיקולים שהוטלו על זכויות הנתבעים 2-3 אצל המחזיקים השונים פקעו ולכן המזכירות תדאג לבטלם.

     

23. לאור התוצאה המשולבת, אין צו להוצאות.

     

    המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים ולמחזיקים בעניין הנתבעים 2-3 בלבד.

     

     

    ניתנה היום, ט' ניסן תשע"ז, 05 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.