ס' נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול"

בקשת תובע להתיר הבאת ראיות לסתור נכות נוירולוגית שנקבעה על פי דין.

רקע

1. התובע נפגע ב – 12.6.09 בתאונת דרכים ונחבל בין היתר בראשו. המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונה בעבודה והעמיד את התובע לבדיקת וועדה רפואית. הוועדה הרפואית (להלן – "הוועדה") קבעה נכות על פי דין, היינו בהתאם לתקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז – 1956: 30% - פסיכיאטרית; 5% - אורתופדית; 5% - נוירולוגית. המל"ל הפעיל את תקנה 15 לתקנות.

    

2. הנתבעת ביקשה להתיר הבאת ראיות לסתור את הנכויות על פי דין בשלושת התחומים. לאחר מכן הגיעו הצדדים להסכמה לפיה ימונו מומחים בתחום האורתופדי והפסיכיאטרי והנתבעת לא תעמוד על בקשתה למנות מומחה בתחום הנוירולוגי (להלן – "ההסדר הדיוני"). בית המשפט מינה בהתאם אורתופד ופסיכיאטר מטעמו. האורתופד לא שינה מקביעת הוועדה. לעומת זאת, הפסיכיאטר הפחית את הנכות בשיעור ניכר והעמיד אותה על 10%.

    

3. אזי ביקש התובע למנות מומחה בתחום הנוירולוגיה בעילה חוזית מכוח ההסדר. לטענתו "בהחלט ייתכן שחלק מהנכות אשר "נעלמה" בין קביעת המל"ל וקביעת המומחה מטעם ביהמ"ש (ובמיוחד כאשר מדובר בפער גדול מאוד בין שתי הקביעות) תשויך למעשה לתחום הנוירולוגי, הן לאור העובדה כי בין תחומים אלה יש לעיתים השקה והן לאור התופעות מהן סובל התובע, קרי - התפרצויות זעם קשות". בהחלטה מ – 26.11.15 קבעתי שלא עומדת לו עילה חוזית והדרך היחידה הפתוחה בפניו היא הגשת בקשה להבאת ראיות לסתור.

    

   טענות הצדדים

4. התובע חוזר על טענותיו, מדגיש שקביעת הפסיכיאטר מהווה שינוי דרמטי בהינתן "נכויות שלובות" ויש להיעתר לבקשה על מנת לגלות את האמת ולעשות צדק.

    

5. לטענת הנתבעת לא הצביע התובע על טעות בעבודת הוועדה או על שינוי מהותי במצבו וסתירת קביעותיה בתחום הפסיכיאטרי אינה עילה להבאת ראיות לסתור בתחום הנוירולוגי.