אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 12016-09-16 דהן מזרחי נ' אלימלך ואח'

ת"א 12016-09-16 דהן מזרחי נ' אלימלך ואח'

תאריך פרסום : 09/02/2017 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
12016-09-16
05/02/2017
בפני השופט:
אורי גולדקורן

- נגד -
המבקש:
צחי וידל
עו"ד רינת אללוף
המשיבה:
עינב דהן מזרחי
עו"ד מיכאל דינציס
החלטה בבקשה לסילוק על הסף

1.ביום 15.7.2011 נכרת הסכם שכירות בין המבקש (להלן: המשכיר) לבין המשיבה (להלן: השוכרת) ובני מזרחי (שניהם ייקראו להלן: השוכרים), בו נקבע סעיף פיצויים מוסכמים בסך 15,000 ₪ ובמסגרתו מסרו השוכרים למשכיר שטר חוב לביטחון על סך 20,000 ₪.

 

ביום 29.11.2012 הגיש המשכיר נגד השוכרת בלשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע שטרות (שלושה שיקים בסך 3,300 ₪ כל אחד ושטר החוב בסך 20,000 ₪). ביום 5.1.2015 החליט השופט צ'יזיק, במסגרת תיק ת"ט 11263-04-13 (להלן: תביעת המשכיר) לקבל את ההתנגדות לבקשה שהגישה השוכרת בכפוף להפקדת 8,000 ₪ בקופת בית המשפט. משלא בוצעה ההפקדה, הוא הורה ביום 10.2.2015 על דחיית ההתנגדות וחידוש הליכי ההוצאה לפועל. בקשה לביטול החלטתו זו ומתן ארכה לביצוע ההפקדה נדחתה על-ידי השופט צ'יזיק ביום 1.6.2015.

 

2.ביום 6.9.2016 הגישה השוכרת את התביעה הנוכחית נגד המשכיר ונגד עורך-דין ליאור אלימלך, אשר ייצג אותה בתביעת המשכיר. כלפי המשכיר טענה השוכרת כי הוא לא היה רשאי להגיש נגדה תביעה שטרית, מאחר והיא שילמה את כל הכספים שהייתה חייבת בגין תקופת השכירות; כי הוא לא היה רשאי להגיש בקשה לביצוע שטר החוב ביחד עם הגשת בקשה לביצוע שיקים שנמשכו על-חשבון תשלום דמי השכירות החודשיים; כי הוא התנהג כלפיה בצורה אלימה ושלח לערבים החתומים על הסכם השכירות מכתבי התראה שקריים; כי התנהגותו הינה רשלנית וחסרת תום-לב, וכוללת קבלת דבר במרמה; וכי ניצל לרעה את תמימותה של המשכירה ואת הליכי בית המשפט. כלפי עורך-דינה הקודם טענה השוכרת כי התרשל. סכום התביעה הועמד על 70,000 ₪ וכלל את הנזקים שנגרמו לה עקב התנהגות המשכיר ועורך-הדין, ובכללם פיצוי בסך 30,000 ₪ בגין נזק בלתי ממוני.

 

3.המשכיר הגיש בקשה לסילוק על הסף של התביעה נגדו, מטעמים של "מעשה בית דין". נטען כי בתביעת המשכיר ניתן פסק דין חלוט, וכי בנסיבות שבפנינו מתקיימים הן השתק פלוגתא והן השתק עילה.

 

בתשובת השוכרת לבקשה נטען כי פסק הדין בתביעת המשכיר לא דן לגופו של עניין ולא הכריע במחלוקת בין הצדדים, וכי כללי הצדק הטבעיים מצדיקים ליתן לצד המתדיין את יומו בבית המשפט. עוד נטען כי המשכיר מפגין חוסר תום לב בהסתמכו על פסק דין שניתן עקב אי-ביצוע ההפקדה עליה הורה השופט צ'יזיק - אי-ביצוע שמקורו במחדלו של עורך-הדין שייצג את השוכרת בתביעת המשכיר.

 

4.טענת הסילוק על הסף מבוססת על מעשה בית דין מכוחו של השתק עליה והשתק פלוגתא. נזכיר כי השתק עילה מונע קיום התדיינות נוספת בין אותם צדדים או חליפיהם בעילה זהה שכבר נדונה בהליך קודם. אנו בוחנים האם, על פי מהות הדברים, מדובר בשתי התדיינויות הנוגעות לעניין זהה והאם הזכות או האינטרס המוגן שנפגעו בשתי התביעות זהים. השתק פלוגתא מקים מחסום דיוני בפני בעל דין המבקש לשוב ולהתדיין בכל שאלה, עובדתית או משפטית, שנדונה בין הצדדים בעבר, בתנאי שהייתה חיונית לתוצאה הסופית, והוכרעה באותו הליך, במפורש או מכללא, שאז בעלי הדין מושתקים מלהתדיין בעניינה מחדש במשפט נוסף, חרף אי הזהות בעילות של שתי התביעות. השתק פלוגתא קם בהצטברותם של ארבעה תנאים: (1) הפלוגתא העולה בכל אחת מההתדיינויות הינה אותה פלוגתא, על רכיביה העובדתיים והמשפטיים; (2) בין הצדדים התקיימה התדיינות בכל הנוגע לפלוגתא זו; (3) ההתדיינות הסתיימה בהכרעה מפורשת או משתמעת ונקבע לגביה ממצא פוזיטיבי; (4) ההכרעה בפלוגתא הייתה חיונית לצורך פסק הדין הראשון.

 

5.בשנים האחרונות חלה התפתחות בפסיקה, אשר העניקה פרשנות מרחיבה לתנאים המקימים השתק פלוגתא. ראשית ההתפתחות הייתה ברע"א 6498/05 צבעוני נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם בנבו, 23.2.2006) (להלן: עניין צבעוני), שם הגיש בנק תביעה בסדר דין מקוצר בגין יתרת חובה בחשבון, ונגד הנתבעת - שלא הגישה בקשת רשות להתגונן - ניתן נגדה פסק דין שחייב אותה בסכום התביעה. היא הגישה, באיחור, בקשה לביטול פסק הדין ובקשתה זו נדחתה. כעבור מספר שנים היא הגישה תביעת נזיקין נגד הבנק בה ביקשה את החזר הכספים שחויבה בהם בהליך הראשון. השופטת ארבל קבעה כי משניתן פסק הדין בהליך הראשון הרי שקיים מעשה בית דין בין בעלי הדין, אף אם פסק הדין ניתן ללא בירור לגופו של עניין בהעדר הגנה. היא קבעה כי קיים השתק עילה, מאחר ותביעתה מבוססת על עילה זהה ביסודה לעילת תביעת הבנק, ואף השתק פלוגתא, שכן נסיבות החתימה על ההלוואות שהיו בחשבונה הועמדו בלב המחלוקת העובדתית שהוכרעה בתוצאה הסופית של פסק הדין שניתן בהליך הראשון, בהעדר הגנה.

 

ברע"א 2237/06 בנק הפועלים בע"מ נ' ויינשטיין (פורסם בנבו, 8.3.2009) (להלן: עניין ויינשטיין) נדון מקרה במסגרתו נדחתה בקשת רשות להתגונן שהגישה לקוחה של בנק כנגד תביעה בסדר דין מקוצר שהגיש נגדה הבנק, לאחר שאותה לקוחה לא התייצבה לחקירה על תצהירה, וכעבור מספר שנים היא הגישה נגד הבנק תביעת נזיקין. השופטת (כתוארה אז) נאור קבעה כי קיים השתק פלוגתא, מאחר וסוגיית בעלותה של הלקוחה בחשבון וחיובה על פיו שהועלתה בתביעת הנזיקין הייתה הפלוגתא העיקרית אשר הוכרעה בהתדיינות הראשונה. היא ציינה כי דרך זו מחייבת "ריכוך" מה בהלכת "הממצא החיובי" (התנאי השלישי לקיום השתק פלוגתא), אך סברה כי אין מנוס מכך.

 

ברע"א 8973/10 בנק אוצר החייל בע"מ נ' בן ברוך (פורסם בנבו, 23.7.2012) אימץ בית המשפט את שנפסק בעניין ויינשטיין באשר לדוקטרינת מעשה בית דין, וקבע כי פסק דין שניתן בעקבות דחיית בקשת רשות להתגונן מקים השתק פלוגתא המונע מהנתבע בהתדיינות הראשונה לשוב ו"לפתוח" בהליך נוסף את הפלוגתאות שאותן העלה במסגרת בקשת רשות להתגונן שהגיש, ככל שאלה היו פלוגתאות עיקריות בהתדיינות הראשונה. בפסקה 19 לפסק דינו של השופט דנציגר נאמר כי נתבע בסדר דין מקוצר יהיה מושתק מלהעלות בהתדיינות עתידית לא רק את הטענות אותן העלה במסגרת בקשת רשות להתגונן אותה הגיש, אלא גם את הטענות אשר היה עליו לטעון אך נמנע מכך, שהרי "הלכה מבוססת היא כי מעשה בית דין משתיק בעל דין מלטעון טענה אשר חייב היה לטעון להגנתו ולא טען".

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ