אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 11802-04-15 אגרקסקו כרמל חברה לייצוא חקלאי בע"מ נ' גלובוס אריזות ומשלוחים בינלאומים בע"מ

ת"א 11802-04-15 אגרקסקו כרמל חברה לייצוא חקלאי בע"מ נ' גלובוס אריזות ומשלוחים בינלאומים בע"מ

תאריך פרסום : 02/11/2016 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום הרצליה
11802-04-15
23/05/2016
בפני השופט:
אילן סלע

- נגד -
המבקשת/הנתבעת:
גלובוס אריזות ומשלוחים בינלאומים בע"מ
עו"ד רועי לוי
המשיבה/התובעת:
אגרקסקו כרמל חברה לייצוא חקלאי בע"מ
עו"ד משה קרייצברג
החלטה

1.המבקשת נתבעה על ידי המשיבה בסדר דין מקוצר בסך של 170,514 ₪, חוב נטען בגין השכרת שטחי אחסון. זוהי בקשתה לפי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") ו/או לפי סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") להורות למשיבה להפקיד ערובה לכיסוי הוצאותיה במידה והתביעה כנגדה תדחה, ולעכב את ההליכים בתובענה עד להפקדת הערובה. 

2.לטענת המבקשת, לתביעה סיכויים קלושים ביותר להתקבל. טענותיה של המשיבה בדבר החוב לא נתמכו בראיה כלשהי שיש בה ללמד על המטען שאוחסן אצלה, באילו תקופות ובאילו היקפים. כל שיש בידי המשיבה הן חשבוניות שאין בהן כדי ללמד דבר. מנגד, עומדות לה טענות הגנה טובות המבוססות על דרך עבודתה הקבועה. מה גם שבמכתב הדרישה הראשוני של המשיבה אליה, היא נדרשה לשלם חוב של כ-230,000 ₪, בעוד שהתביעה הוגשה על סכום של כ-170,000 ₪ בלבד מבלי שניתן לכך כל הסבר.

 

3.באשר למצבה הכלכלי של המשיבה, נטען כי כפי שעולה מהודעת המשיבה ביום 30.03.16 היא מצויה בהליך של כינוס נכסים שנפתח על ידי הבנק הבינלאומי הראשון (להלן: "הבנק"). למעשה, ביום 23.03.16 הוגשה בקשת פירוק כנגד המשיבה על ידי עובדיה. מכאן, שמצבה הכלכלי של המשיבה הולך ומתדרדר ופניה לקראת חיסול. מדו"ח B&D בעניינה של המשיבה גם עולה כי אין בכוונת בעליה להזרים לה כספים נוספים לשיפור מצבה. המבקשת ציינה כי בהליכים אחרים בעניינה של המשיבה עלה כי היא חסרת משאבים ומצויה במצב של הגבלה בבנק.

 

4.בנסיבות אלו, נטען, מתקיימים התנאים הקבועים בתקנה 519 לתקנות המצדיקים את חיוב המשיבה בהפקדת ערובה כתנאי להמשך הדיון בתובענה. מאחר שהמשיבה הינה תאגיד, גם קיימת חזקה לפיה על התאגיד להפקיד ערובה מספקת לתשלום הוצאותיו של הנתבע על ידו, כפי שנקבע בסעיף 353א לחוק החברות.

 

5. המשיבה שהתנגדה לבקשה הצביעה על כך שלמעשה טענת ההגנה היחידה של המבקשת, בגינה ניתנה לה רשות להגן, היא טענת קיזוז על סך של 150,143 ₪, כאשר ביחס להפרש שבין גובה התביעה לסכום זה ניתן פסק דין חלקי והמבקשת חויבה לשלמו. לדבריה, מקום בו טענת ההגנה היא טענת קיזוז, אין מקום להכביד על התובעת. מה גם שמדובר בתביעה מוצדקת בעלת סיכויים גבוהים.

 

6.באשר למצבה הכלכלי, טענה המשיבה כי אכן הוגשה כנגדה בקשה לכינוס נכסים מטעם הבנק ומונה לה כונס נכסים קבוע. בנוסף, הוגשה בקשת פירוק על ידי עובדיה (פר"ק 51700-03-16). ברם, לטענתה, העובדה שהיא נקלעה להליכי כינוס, ואפילו תיכנס להליכי פירוק, אין בה כשלעצמה כדי להצדיק את חיובה בהפקדת ערובה, ובבוא בית המשפט לחייב חברה בהפקדת ערובה במצב דברים שכזה, עליו לקחת בחשבון את אינטרס הנושים.

 

7.תקנה 519 לתקנות קובעת את המקור לסמכות בית המשפט לחייב תובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו המשפטיות של נתבע. ההכרעה בשאלת החיוב בערובה משתנה בהתאם לאופיו של התובע. כאשר מדובר בתובע שהוא אדם פרטי, הכלל הוא אי חיוב בהפקדת ערובה, והחריג הינו חיוב בה (ראו למשל: רע"א 3686/05 גאלי אחזקות בע"מ נ' פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע"מ (פורסם בנבו, 26.07.05). זאת על מנת שלא לפגוע יתר על המידה בזכות הגישה לערכאות ובקניין של התובע מחד, והצורך להבטיח את הוצאותיו של צד "הנגרר" להליך משפטי כאשר נראה שמדובר בתביעה שסיכוייה קלושים, מאידך (רע"א 2157/06 לרנר נ' מוזיאון תל אביב לאומנות בע"מ (פורסם בנבו, 14.05.06)). לעומת זאת, כאשר מדובר בתובע שהוא חברה בע"מ, גוברות ההוראות המיוחדות בעניין זה שבסעיף 353א לחוק החברות לפיהן חיוב החברה בהפקדת ערובה הוא הכלל והפטור הוא החריג. במקרה שכזה, עצם מצבו הכלכלי הקשה של התאגיד יהווה סיבה טובה לדרוש ממנו ערובה להוצאות הנתבע, ואף קיימת חזקה לכאורה לפיה יש מקום לחייב אותה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע. הנטל מוטל על החברה להראות שאין לחייבה בהפקדת ערובה משום שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם זה יזכה בדין (ראו: רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר (פורסם בנבו, 13.07.08)).

 

8.במקרה זה, לא זו בלבד שהמשיבה מצויה לפי הודעתה בהליכי כינוס ואין מחלוקת כי הוגשה כנגדה בקשת פירוק; ולא זו בלבד שהטענה בדבר חוב של 28 מיליון שקלים לבנק, גירעון של 48 מיליון ₪ נכון ליום 30.06.15 והפסד של 49 מיליון ₪ במחצית הראשונה של שנת 2015 לא נסתרה; אלא שהמשיבה לא הביאה כל ראייה שיש בה כדי להניח את דעתו של בית המשפט כי ביכולתה לשלם את ההוצאות שיושתו עליה בהליך, אם יושתו. למעשה, היא אף לא טענה בפה מלא כי יהיה בידה לשלם את ההוצאות אם יושתו. כל שטענה כי יש לשקול את חיוב הערובה בזהירות. בכך, אגב, שונה מצבה של המשיבה מהתובעת בבש"א 21573/06 עו"ד יוסף פורת נ' ספקטור (פורסם בנבו, 10.06.07)) עליו ביקשה לסמוך את טענותיה, שם הוכח לבית המשפט כי בידי התובעת היכולת לשאת בהוצאות אם יושתו עליה.

 

9.אכן, על בית המשפט למצוא את האיזון הנכון בין זכות הגישה לערכאות של החברה ובין הצורך להבטיח את הוצאותיו של צד "הנגרר" להליך משפטי, בכל מקרה על פי נסיבותיו (רע"א 2083/06 צנטרום מרכז תוכנה בע"מ נ' אופטיקה הלפרין בע"מ (פורסם בנבו, 6.03.06); רע"א 2157/06 לרנר נ' מוזיאון תל אביב לאומנות בע"מ (פורסם בנבו, 14.05.06)), וגם מקום בו החברה לא הרימה את הנטל להוכיח כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, על בית המשפט לבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה, אם לאו, ואולם, גם הנטל להוכיח קיומן של נסיבות אלו מוטל עליה (ראו: רע"א 10905/07 בעניין נאות אואזיס; רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד(1) 647 (1990)). במקרה זה, לבד מהטענה הסתמית כי "מדובר בתביעה מוצדקת בעלת סיכויים גבוהים", לא נאמר דבר שיש לראות בו נסיבות הימנעות מחיובה בערובה חרף מצבה הכלכלי. אין ממש בטענה כי הרשות להגן ניתנה רק בטענת קיזוז או כי זו טענתה היחידה של המבקשת. גם אינטרס הנושים אינו מוביל דווקא למסקנה כי אין מקום לחייב בערובה והוא יכול להוביל למסקנה ההפוכה שכן במידה והתביעה תדחה יתווסף עוד נושה למצבת הנשייה. לכן, בכך כשלעצמו אין כדי להצדיק את אי חיובה של המשיבה בהפקדת ערובה. צודק גם ב"כ המבקשת בתשובתו כי מצבה הבעייתי של המשיבה, גם באשר ליכולת ניהול ההליך, נחשף מדברי בא-כוחה בדיון שהתקיים ביום 17.03.16, שעה שלא היה בידו להבהיר את מצבה המשפטי והכלכלי המדויק של המשיבה ואף טען כי לאור מצבה והתסבוכת שנקלעה אליה, לדבריו, "לא היה עם מי לדבר" וכדבריו "זה לא שיש גוף חי שאתה מתנהל מולו. היה לי קושי מול הלקוח". בכך יש גם כדי ללמד על מצבה הכלכלי הרעוע של המשיבה וגם על קשייה של המשיבה לקיים את ההליך ולהוכיח את תביעתה.

 

בשים לב לכל האמור, אני נעתר לבקשה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ